א בראש "פרקים של ספר המדינה , " חמשת הפרקים שכלל ש"י עגנון בכרך סיפוריו סמוך תראה , עומד הפרק המרתק "פתיחה לספר המדינה" ( עגנון . ( א 1950 עגנון מתרכז בו בסוגיית הייצוג הספרותי של המדינה מתוך עיסוק בשאלה מהי אותה ישות הקרויה מדינה . הוא פותח בשאלת האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה של המדינה , וכבר בראשית הדברים ברור שמדובר בדיון תיאורטי : אף היא אינה קיבוץ סתם של בני אדם או אגודת אחים או חבורות חבורות שנזדמנו למקום אחד , שאם הסופר הוא בעל מוח כולל הוא אותם בקולמוסו . אלא המדינה היא מושג רוחני שהפך לגשמיות , וחוזר ועושה עצמו רוחני . ואם אתה בא לדון בו כדבר רוחני עושה הוא את עצמו גשמי , אתה דן בו כדבר גשמי חוזר ונעשה רוחני ( עגנון תשכ"ז , . ( 250 עגנון תופס אפוא את המדינה לא רק כהסדר פוליטי בין אנשים , אלא גם כישות בעלת משמעות שמעבר לקיום החומרי . במדינה מגולם עירוב אונטולוגי של רוחניות עם גשמיות , ולכן יריעתה האפיסטמית מתאפיינת בחמקמקות . בניגוד לעמדה החרדית , שאינה מייחסת למדינה כל ערך דתי ( רביצקי , ( 209 , 1993 אצל עגנון מתאפיינת המדינה בטרנסצנדנטיות רוחנית , והיא מעבירה אוהו אל התיאולוגיה ...
אל הספר