מתוך ידיעה בעיתון : 'המקאמה הוקראה על ידי מחברה בערב פתיחת הוועידה . ' אין זו לשון תקנית . אילו 'הוקראה' המקאמה , היה מתקיים בערב פתיחת הוועידה מעמד כזה : ליד דוכן הנואמים היו ניצבים המשורר המחבר ועוד אדם אחד , אולי ילד שאינו יודע קרוא וכתוב או מבוגר אנאלפבית ; המחבר היה משמיע את המקאמה בלחש וזה שלידו היה חוזר אחריו בקול רם , מלה מלה וחרוז חרוז . שכן , זה עיקר עניינו של הפועל ' להכתיב' הוא — לגרום שאחר יכתוב . 'וכל מי שאינו יודע לקרות = ) לקרוא ) — מקרין = ) מקריאים ) אותו' ( ביכורים ג , ז . ( ואילו מי שמשמיע שיר או סיפור לפני קהל , אם מן הכתב ואם בעל פה — קורא את הדברים . לכן , המקאמה לא 'הוקראה' — היא נקראה על ידי מחברה ( או : הוא קרא אותה . ( עם זאת נראה לי , שיש להשלים בשפת הדיבור עם הנוהג התת תקני , המבחין בין סתם קריאה ( שם פעולה של בניין קל , ( שאפשר שהיא נעשית ב'אין אומר ואין דברים , ' בלי להוציא הגה מן הפה , ובין ' הקראה' ( שם פעולה של הפעיל , ( בפומבי , באוזני קהל , מתוך הטעמה , הרמת קול והשפלת קול ואולי גם בלוויית העוויות . קריאה אמנותית — היא 'הקראה' בפי רבים . ואפילו במק...
אל הספר