דומה שהשפעת הלעז ( בעיקר האנגלית ) מורגשת בשימוש הדו משמעי בקצת פעלים סבילים . מי ך ע , בינוני הופעל של ידע , משמעו הראשוני הוא ידוע , מפורסם : 'מודעת זאת בכל הארץ' ( יש' יב , ח . ( גם בלשון ימינו , מודע הוא מה שידוע ומוכר , ואנו מדברים גם על תת מודע ועל לא מודע וכן על מודעות . אך בה בשעה רווח הביטוי ' מודע ל : ' אני מודע לסכנה הכרוכה בצעד זה . במה שונה , בעצם , ' אני מודע ל ' מן 'אני יודע' או 'אני מכיר ? ' אפשר שההבדל הסמנטי דק מן הדק ; לכאורה , 'מודע ל ' חזק ומתמיד יותר מן 'יודע' או 'מכיר ; ' זהו סוג מעמיק יותר של ידיעה . מאידך גיסא , לא תוכל לומר : 'הייתי מודע לאיש הזה , ' אלא על כורחך תסתפק בהיגד צנוע יותר : הכרתי אותו , ידעתי אותו . ברם , נראה לי שעיקר ההבדל בין 'אני יודע' ל'אני מודע ל , ' ועצם התהוותו של ההיגד 'אני מודע ל ' — הם תולדת קרבתה והשראתה של האנגלית . 'אני מודע ל ' בא כנגד ; I am conscious of I am aware of ( שאמנם באנגלית אינם ביטויים סבילים מובהקים . ( צל האנגלית מוטל כנראה גם על השימוש הדו משמעי בדווח בבניין פועל . מה מדווח ? 'בשעה זו מדווח מהלך הקרב בוועדה ( כלומר...
אל הספר