פתח דבר לשלושת נאומיו של אדוארד גאנז באגודה לתרבות ולמדע של היהודים , 1818 — 21 ביכורי התרוקנותה הלאומית של היהדות היו האקדמאים והמשכילים הצעירים , שייסדו בשבת 1819 'אגודה למדע ולתרבות של היהודים . ' הרווחה הכלכלית , שפתחה את מהלך הטמיעה , תחילתה בזמן מלחמת השחרור הגרמנית , ולא יצאו מאז אלא שנים מספר . רוח ההתנכרות השתלטה בקרב ראשי יהדות אשכנז , ואילו חוגיה הרחבים עדיין החזיקו בשיירי הצורות הישנות . היו עוד קהילות גדולות , שבראשן עמדו רבנים מהוללים , ובחורי ישיבה עדיין נהרו מקרוב ומרחוק לליטא , לפ 1 זנא , לפרנקפורט דמיין . בערי השדה עדיין למדו ילדי היהודים בחדר . הלשון השגורה בבית היתה עוד על םי רוב אידית . גם הנאורים שבהם , שהתכתבו זה עם זה בגרמנית , עדיין השתמשו בכתב העברי . צונץ שהיה ממייסדי האגודה , היה הנער היחיד בוולפנביטל שלמד בגימנסיה . כיוצא בזה אומרים גם על י 1 סט בפראנקפורט דמיין , שגם הוא היה מאנשי החוג הזה . הוריהם של אלו מקצתם עדיין אורח חייהם של אבותיהם ואבות אבותיהם בידיהם , אלא שלא מצאו עוד חפץ בו , והציבור הזר , שכמדומה נפתח לפניהם , משך את לבם והיה בעיניהם המשובח והר...
אל הספר