על האר"י וגוריו הבהירו הרבה והאפילו עוד עתר ההיסטוריונים היהודים הכלליים וגם החוקרים המקצועיים , למן ראשית חכמת ישראל במערב ותלמידיה במזרח ועד לדור האחרון . הפעם נפנה את תשומת הלב רק אל אחד ומיוחד בין צופי צפת שבתקופה ההיא , שהוא שיא נישא בעולם יצירתנו השירית , ושבו משום מה כה מעטה התעניינותם של המעיינים בדורנו , מעטה יותר משהוא והם ראויים לכך . אדבר על המשורר הצפתי , ממקורבי החוג הנבחר הזה וגדול משוררי דורו , איש הכיסופים המשיחיים הלוהטים ומחדש הצורה השירית העברית כאחד המחדשים הגדולים בספרותנו , משורר המבטא את היעוד ההיסטורי המיוחד שנועד לצופי צפת , כדגולים שבהם , אם גם בנוסח שלו ובאורח שלא תמיד היה מקובל גם עליהם . אדבר על הפייטן ר' ישראל נג'ארה . פלא הוא ויהי לפלא , איד קרה הדבר כי גם אחרי אשר נאספו רבים משירי ר' ישראל נג'ארה לקובץ אחד 1 והושטו בקנה לקורא בימינו בידי הסופר י . זמורה , הטורח לגלות נצורות ספרותיות ולעשותן נחלת הרבים , לא חדר הספר לבין כתלי מוסדות החינוך שלנו ולא חל כל שינוי בספרים המוקדשים לתולדות הספרות , וגם הביקורת שבדור לא נתנה עליו את דעתה . כאילו לא פורסם . אול...
אל הספר