אלוזיה ומבע ספרותי רוברט אורי אלטר

דבר אינו מאשר ביתר שאת את האופי הספרותי של הנרטיב המקראי ושל השירה המקראית מאשר פניותיהם ההכרחיות , התדירות ורבות-התושייה לאלוזיה . מובן מאליו שמאחר שבניה של כל תרבות נושאים בראשם רסיסים ופיסות של כל מיני טקסטים , אלוזיות מתרחשות למכביר גם בשיח לא ספרותי , כתוב ומדובר כאחד . מאמר בעיתון המדווח למשל על קריסתו של משטר באפריקה עשוי להעלות את זכר 2 מילותיו של ת"ס אליוט , /' Not with a bang but a whimper" או משפט מנאום גטיסברג של לינקולן , או שורה 0 המלט , או כלל מתוך כללי הסדר של ררברט , אך על פי רוב , אלוזיות מעין אלה לטקסטים מוכרים , המופיעות בדיבור רגיל , בעיתונות ובמרבית הכתיבה הפרשנית , פועלות כקישוט רטורי , רק לעתים נדירות מתעוררת התחושה שהן מוכתבות על ידי צרכיה של צורת הביטוי שבמסגרתה הן מתרחשות . שונה הדבר בספרות . באופן בלתי-נמנע , אדם המחבר סיפור או שיר - ואחת היא אם בכתב או בעל פה - עושה זאת מתוך מודעות לגוף קיים של אובייקטים טקסטואליים , סיפורים או שירים , שחיבורו שלו עתיד להסתפח אליו . מכאן שמחברים לא רק מצייתים לדגמים מסוימים , אלא עליהם גם להגדיר יחסים - יחסי תחרות , הוקרה ,...  אל הספר