בין כל תרומותיה החשובות של זיוה בן-פורת לחקר הספרות - לאינטרטקסטואליות מקום מיוחד . לא רק בגלל האופן שבו פיתחה את המושג - שמעיקרו תווך ממיכאיל באחטין דרך יוליה קריסטבה - מאינטואיציה מעמיקה לכלל שיטת ניתוח מתוחכמת , אלא גם בגלל התוכן הדיאלוגי והפתוח של המושג ההולם כל-כך את אופייה בחוקרת , כעמיתה וכמורה גדולה . צמתי דרכים מצטיירים בעינינו כדימוי הולם במובהק לדיון בתופעת האינטרטקסטואליות . כמו צומת , האינטרטקסטואליות מפגישה מידע הזורם במרחב הסמיוטי שבו הוא קיים . האחד במרחב הפיזי , האחרת במרחב השיח . נקודת המפגש מייצרת אותו סוג של ריכוז , אותו סרח עודף של משמעות שעליו דיבר פול ריקר , שבתחומו מתהווים מפתחות פרשניים של טקסט ושל תרבות . כמצע לדיוננו במסה שלהלן בחרנו בצומת דרכים מרכז-אירופי הממלא תפקיד תמטי בטקסטים המעסיקים את שנינו שנים רבות . הצומת - העיר הצפון-מזרח גרמנית ויטנברג , על נהר האלבה , במדינת סאכסוניה - היה נקודת מפגש אינטלקטואלית ותרבותית מהפכנית בתולדות אירופה . עיר זו ידועה כעירו של מרטין לותר , ( 1586-1483 ) מחולל הרפורמה הגדולה בנצרות במאה , 16-ה אשר תלה על דלתות כנסיית העי...
אל הספר