אמנית המופע עולה לבמה בלבוש שרוור . התאורה ממוקדת בה . מסביב חושך מוחלט . הנוכחות שלה מניפסטית . היא מנוסחת בקפידה . לתנועה שלה יש הדגשים קבועים . היא שומטת אל רצפת הבמה את הדפים שסיימה לקרוא בהם . היא חוזרת ומשננת את ה"חוקים , " מבקשת להטמיע אותם עמוק בתודעת הקהל . אני יושב באולם , מאזיו . בשלב מסוים אני לא יכול להתאפק . אני מבקש לשוחח איתה . מתפתחת שיחה : מ . אמו לא צריר לשקר לעצמו או לאחרים . ה . שקר היא מלה רוויה באמוציות . שקר הוא תחבולה , ואמנות היא אמנות התחבולה . את לא מאפשרת לעצמך להגיע למצב של איבוד שליטה . את לא באמת מערערת את הסף או מסכנת את עצמך , אלא מציגה את יכולות הסיבולת של הגוף . מ . אתה צודק . אמך צריך לפתח זווית ראייה או יכולת לגבי החיים . ה . האמצעים העומדים לרשות אמני המופע מאתגרים את היכולות הפיזיות והנפשיות . אצלך זה נגמר לא אחת בסבל . מ . אמו צריר לסבול . ה . אני לא מעוניין בסבל . מ . אתה פוחד . ה . לא , רבים משתמשים בסבל כדי לאיים בענישה או בתגמול . מ . אנרגיה של סבל יכולה לשמש מקור ליצירה . היצירות הטובות ביותר נובעות מסבל . ה . את מעלה את הסבל ומקדשת אותו . ...
אל הספר