האם המופע הוא פחות מניפולטיבי ממדיות אמנות אחרות ? בכל מקום שמעורבים בו אגו ועמדות כוח , אמנים מנסים להיות פתיינים כדי למשוך את תשומת הלב של הצופה . דווקא במקרים שבהם האמן הוא חלק אינטגרלי מן היצירה שלו קשה להימנע ממניפולטיביות , משימוש במרחב התמרון בינו לביו קהלו . מופע אינו אובייקט אמנותי , אלא התרחשות שהנוכחות האנושית ממלאת בה תפקיד מפתח . בייחוד ברגע שבו אתה חש בודד וחסר ביטחון או כשהקהל מאבד עניין בפעולה שלך , האם עליך לשנות הילוך או קצב , להגביר עוצמה כדי לעורר קשב , להפעיל את קסמיך ? לא בהכרח . המניפסט על אמנות המופע , שטרם נכתב , יקרא לאמנים לא לפתות ולא לרצות את הצופים . לא לגרות . לא להתגרות . ומעל לכול , לא לענג . להתבונן בצופים בשוויון נפש . להישיר מבט , לראות להם את הלבן בעיניים , אבל להימנע מיצירת קשר באמצעות המבט . אמן המופע , שהוא נזיר עכשווי , מנסה לגבור על הפיתוי , אך מגלה שלא תמיד הוא יכול לו . הוא היה רוצה להתבונן בצופים בו בשוויון נפש , וכל זמן שהרצון הזה מפעפע מתוכו , השוויון מופר .
אל הספר