שכני בעלי־החיים

עתים נמצא לי בן לוויה לדייג . הוא היה עובר את הכפר ובא לביתי מן העבר השני של העיירה . דיג סעודת הצהריים היה אז תרגיל בחב רותיות לא פחות מן האכילה עצמה . המתבודד : תמהני מה מעשהו של העולם כעת . זה שלוש שעות לא שמעתי אפילו רחש של חגב מעל לשרך . היונים כולן שקועות בשנתן על ענפי מרב TT צן—אין כל משק כנף . האם תקיעת הקרן של איכר היא , שנשמעה זה עתה מעבר ליער ? הפועלים מתכנסים עתה לארוחה של בשר שור מבושל וממולח , מיץ תפוחים ולחם תירס . מה בצע בדאגת אדם י מי שאינו אוכל אינו צריך לעבוד . תמהני כמה הספיקו לקצור . מי זה יאבה לגור במקום , שבו אין אדם יכול לגלגל במחשבות מחמת נביחתו של ב 1 ם / ך ואשר למשק הבית — אהה ! לשמור על הברק של כפות המנעול — יקחן אופל ! לצחצח את הזגוגיות בבוקר צח כזה ! הלא טוב טוב שלא לנהל משק בית . הרי מוטב , עץ נבוב ! וביקו רי בוקר ושולחנות ערוכים !? אין זה אלא נקישתו של נקר . הה , הם פרים ורבים . השמש שם חמה מדי ! אדם , לדידי , בא לעולם שוקק יתר על המידה . מים לי מן המעיין וכיכר לחם שיפון על האיצטבה . הסכת ! איוושת עלים אני שומע . שמא כלב כפר מורעב הוא , שנתעורר חוש הצ...  אל הספר
מוסד ביאליק