כאשר הגיעו מהומות 1917 לשיאן בהשתלטות הבולשוויקית כבר היה איליה ארנבורג ברוסיה ארבעה חודשים . הוא הגיע למוסקווה מפטרוגרד בעיצומו של הקרב העיקרי . בית הדירות שגר בו הופגז , והוא היה עד לאלימות ולמעשי זוועה בעיר . ברומן שלו ' חוליו חורניטר חווה המשורר הדמיוני 'איליה ארנבורג' את אימי המהפכה : ישבתי בחדר אפל וקיללתי את אופיי העלוב ... ממש באותה העת היו גברים מחוללים היסטוריה מתחת לחלוני , לא באמצעות מוחם , לא מכוח דמיונם או בחרוזיהם , אלא במו ידיהם ... לכאורה , מה יכול להיות טוב מזה . פשוט רוץ במורד המדרגות ופעל , עשה זאת מהר , כל עוד חימר בין אצבעותיך ולא אבן שחם , כל עוד יש בידך לכתוב את הדברים בכדורי רובה , ולא לקרוא עליהם במחקר גרמני למדני בן שישה כרכים ! אבל אני ישבתי בחדרי וכרסמתי בשר קר ... זכרו , גברות ואדונים של 'הדורות הבאים' כמו שאומרים , מה עשה המשורר הרוסי איליה ארנבורג במשך אותם ימים שלא ישובו עוד לעולם . חודש אחד לאחר ההפיכה של לנין הצטרף ארנבורג לחבורה של סופרים שיצאה במחאה יוצאת דופן . הם קראו לעצמם 'מועדון הסופרים של מוסקווה : ' מגוון של אישים רבי מוניטין כמו קונסטנטין בל...
אל הספר