סמדר שיפמן א . פני יאנוס האינטרטקסטואליות בספרות העברית אינה תופעה חדשה , "מודרנית" או " פוסטמודרנית . " אורי אלטר ( Alter 1992 ) מראה כי כבר בתנ"ך ' רומזים טקסטים בשופטים ובשמואל אל התורה . שורשיה המוקדמים של האלוזיה בעברית מוסברים על-ידי אלטר במונחי ההיגיון הפנימי של הטקסט הספרותי : האלוזיה , הוא טוען , היא חלק בלתי נפרד מהטקסט הספרותי , ואי-אפשר לכתוב טקסטים מבלי להתייחס לטקסטים קודמים ( שם , . ( 110 אפשר לומר על חלק מהשימושים האינטרטקסטואליים שעושה מאיר שלו בסיפור המקראי ממש את אותם הדברים שאומר אלטר על ההפעלה האינטרטקסטואלית של סיפור יוסף ואשת פוטיפר על-ידי המספר בסיפור אמנון ותמר : "כאן , כמו כמעט בכל מקום בספרות , המחבר עיצב את משמעויותיו באמצעות קישור הטקסט שלו עם רגעים בולטים במורשת הספרותית , רגעים המקבילים לחומרי הסיפר שלו ובו-בזמן גם מנוגדים להם" ( שם , . ( 117 השימוש שעושה שלו באינטרטקסטים ראוי לתיאור בשלושה הקשרים מרכזיים : הראשון - ההקשר של הספרות העברית והשימוש שהיא עושה ברמיזות למיניהן ו ההקשר השני , זה של השימושים המורכבים והשונים של המודרניזם והפוסטמודרניזם באינטרטקס...
אל הספר