הציץ ומת נתרע" ו ] מאת ברוך קורצווייל נא ] בכמה מאמרים ומסות , אבל במיוחד במאמרי 'על שני יסודות נפשיים ביצירתו של ביאלילף ! ובמסתי ישיבה ומוות בשירת היחיד של ביאליק , * ' עמדתי בהרחבה על התפיסה המיוחדת של הבעיה סובייקט אובייקט בשירת ביאליק . ציינתי , שלמסורת העברית , לעולם הסאקראלי של היהדות , נודע משקל מיוחד לגבי תופעה נפשית זו , החותכת את היחס שבין הסובייקט ובין האובייקט' שבין האני ובין העולם . כמו כן הובלטה ביתר שאת החשיבות המכרעת והגורלית של השיר 'לפני ארון הספרים' בחינת נקודת הצטלבות במפעלו של המשורר , שממנה והלאה מובילות דרכים חדשות לחלוטין לעיצוב נושא השיבה התשובה . כאחרון מבין שירי בית המדרש וכשיא הביטוי האמנותי לקרע הקיצוני שבין האני לעולם ושבין האני למסורת , מהווה השיר גם השלמה עם הבדידות , עם היתמות הקוסמית של המשורר העברי המודרני . מכאן ואילך משאיר המשורר מאחוריו באופן סופי את הנסיונות החוזרים והנשנים להתגבר על המתח סובייקט אובייקט , אני עולם , אני מסורת לפי הנוסח הישן . אפשר לומר , שמכאן ולהבא נסתם הגולל על שרידי האמונה הדתית התמימה . משום כך הולך ומשתנה לחלוטין הדיאלוג ש...
אל הספר