הבת והאחים: עוד לסוגיית האינטרפרטציה והמשמעות של 'שמחת עניים'

עוזי שביט א ' היום שבו נכתבה שירה גדולה זו , חודשים מעטים לאחר טבח קישינוב , הוא אולי התאריך החשוב ביותר בתולדות השירה העברית החדשה' - כתב יעקב פיכמן על הפואמה 'בעיר ה הרגה' שחיבר ביאליק במחצית השנייה של שנת . 1903 בפרפרזה על דברי פיכמן אפשר לומר כי שנת , 1940 שבה נכתבה יצירתו הגדולה של אלתרמן 'שמחת עניים , ' ובמרוצתה כמעט כל אירופה נפלה כפרי בשל בידי גרמניה הנאצית , הייתה אולי החשובה ביותר בתולדות השירה העברית המודרנית . ומעניין הדבר שהפואמה 'בעיר ההרגה , ' שלא נכתבה לכאורה אלא לשעתה , בתגובה ישירה ראליסטית חזונית לפרעות קישינב , לא איבדה שמץ מכוחה ומחיוניותה גם מקץ מאה שנה לכתיבתה ולפרסומת הראשון . כמוה גם 'שמחת עניים , ' שנכתבה , קרוב לוודאי , בתגובה ישירה , סימבוליסטית חזונית לאירועים המסחריים של השנה הראשונה למלחמה , שהחלה בספטמבר 1939 בכיבוש הבזק של פולין על מיליוני יהודיה , ונסתיימה בספטמבר 1940 בכישלון הגרמני הראשון במלחמה ב'קרב על בריטניה , ' לא איבדה שמץ מכוחה ומחיוניותה גם מקץ שישים שנה לכתיבתה ולפרסומה הראשון . משמעותה הבסיסית של 'בעיר ההרגה' הייתה ברורה לקוראיה למן פרסומה ...  אל הספר
מוסד ביאליק