שיירת הקבצנים ביצירתו של מנדלי מעניקה אף היא תחילה מקלט ומחסה לפישקא וביילא ; אך לאחר מכן משתמשים בהם הקבצנים בגסות ובלא מעצורים לצורכיהם הכלכליים . ביילא נמסרת לידי פייבוש וחבורתו , ופישקא ואשתו בתיה מצטרפים אליהם מרצונם הטוב . כשפישקא נמלט מן החבורה ומאשתו , ומתנתק בעל כורחו מאהובתו , הוא נותר בודד וחסר ישע בעיר הגדולה , ומי שמשמש לו מורה דרך בדרכי המטרופולין הוא בן עירו יונטיל , 'חתן החלירע , את יונטיל זה , בן עירי שהוא קיטע , מחוסר שתי רגליו וזוחל על ירכו וסמוכות של עץ , כמין טבלאות קטנות , בשתי ידיו' ( מנדלי , כל כתבי , עמ' קלה . ( יונטיל , שנכותו קשה מזו של שאר הקבצנים , הוא מלך הקבצנים , משום שבחברה זו מי שנכה יותר גופו יפה יותר לפרנסה מחברו ; המום כאן הוא תכונה חיובית . חברת השוליים היא חברה חולה ביסודה כיוון שהיא רואה במחלה סגולה לפרנסה : ' ובעלי מומים גמורים בטבע ברייתם , כגון אני ואשתי , עמדו אצלם כמעלה העליונה . הם היו אומרים , מומים כגון שלנו הם מתנה טובה מאת השם יתברך לקבצנים - אלו דברים שמביאים לבעליהם פירות הרבה בעולם הזה' ( שם , עמ' קיח . ( פישקא מצליח אמנם להימלט מחבו...
אל הספר