באינטנסיביות , כמו מתחת לזכוכית מגדלת . עד כאן רק מעט ובאופן קצת מטפורי על הסטרוקטורה . ואילו בתחום המרקם , הטקסטורה , אני מבקש להפנות את תשומת הלב אל המשפט של מירון , אותו משפט רחב , בדרך כלל מורכב או משועבד , שמתנהל בזרימה אטית , מהורהרת , 'אפית , ' משפט מאוזן מבחינת מרכיביו , יציב מבחינת התחביר , צלול והגיוני מבחינת המחשבה , ומנוסח כמובן על דעת העברית . בשל הסגולות הללו , שציינתי בתכלית הקיצור , מצליח מירון לשלב בין תביעות החומרה הדיסציפלינרית ובין הקסם והגמישות של המסה . אלה הם טקסטים שהקורא בהם יכול להפליג לא אחת אל עולמות רוחניים שמעבר ליצירה ולסוגיה הנדונים , שאלות הגותיות , פסיכולוגיות ותרבותיות . במובן זה הרי יצירתו של מירון לא רק מלווה את הספרות ומשלימה אותה , אלא היא מתמזגת בה , ופעמים אין היא נופלת ממנה מבחינת המתח הרוחני והמעורבות הרגשית . במעורבות הזאת אני רוצה לעסוק מעט . הטיעון המושגי וההגיוני של מירון כמו חיתוך המשפט שלו המנוסח בנינוחות וברוחב דעת יש בהם כדי להטעות ; מפני שבמשפט הזה ניכרים היטב - במישרין או בעקיפין - הזיקה הרגשית , הנגיעה הרוחנית ולא אחת גם השיפוט הנחר...
אל הספר