זהו ספרה האישי ביותר של חמוטל בר-יוסף. כאן – ולא בשירים – ביטאה באופן ישיר את דעותיה ואת השקפותיה. המסות והמאמרים הללו, שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים המשקף את הביוגרפיה של השקפת עולמה. הם נכתבו כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע עליו.
הם מופנים אל הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החוֹוה את הידלדלות הממד הרוחני של הציונות; אל הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את יהדותו בנכסי התרבות המודרנית; ואל העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את ילידת הארץ, שהשקפותיה נמצאות על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו. חמוטל בר-יוסף מאמינה שעל קו התפר הזה יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית-יהודית בעלת עומק רוחני ומוסרי, תרבות שאפשר להתגאות בה.
אל הספר