סיפור על ספר וחברה: באמצעות ניתוח משתנים ביבליוגרפיים של הוצאת ספרים אחת קטנה, הוצאת בן‑אביגדור, נידון בספר זה פרק היסטורי בתולדות המו"לות העברית המודרנית של ספרות הפנאי העברית, על רקע התהוותו של המרכז הספרותי בוורשה והתחזקותה של הלאומיות היהודית בשלהי המאה ה‑19. במרכז הדיון נמצא מו"ל יהודי, אברהם ליב שלקוביץ, הוא בן‑אביגדור, שמקריאה נכונה של המפה החברתית-לאומית הבין שאפשר לייסד מפעל כלכלי רווחי שעיסוקו הוצאת ספרים בעברית, ובה-בשעה לשרת את הרעיון של החייאת הלשון העברית כשפה לאומית. מדובר ב-45 ספרונים דקיקים, דלי תקציב, שהצליחו לשרוד את הזמן; ספרוני כיס זולים שנמכרו בפרוטות בודדות, בהישג ידו של כל דכפין. אבל מעבר לעובדה שלספרות הפנאי בעברית הייתה חשיבות רבה בהתפתחותה של הספרות העברית, הייתה לה גם חשיבות היסטורית להבנת התקופה.
הטקסט המודפס, כחלק מתרבות התקופה, אינו תלוש מסביבתו. מחד גיסא הוא משקף השפעה של אלמנטים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, דתיים ופוליטיים הפועלים עליו בתהליך יצירתו ובמהלך חייו, ומאידך גיסא הוא גורם המשפיע על אלמנטים אלו ומעצבם. חוקרים בשיטת "ספר וחברה" הדגישו את הקשר בין המקורות הביבליוגרפיים להתפתחות החברה ותרבותה. על סמך מאפייניו הביבליוגרפיים של החומר הנדפס הם הראו שנתונה לנו אפשרות הצצה אל חיי החברה ותרבותה בתקופה נתונה, ושתרבות הקריאה של חברה נתונה עשויה להשתנות בהתאם לשינויים שחלים באותה חברה לאורך זמן.
אל הספר