נמצאו 1438 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רונלד צוויג
תיאור: "העובדה המדהימה בקשר לטובין שברכבת הזהב לא הייתה ערכו הרב של כל פריט ופריט, אלא כמותם העצומה של הפריטים", כותב פרופ' רונלד צוויג במחקרו המרתק על גלגולה של רכבת הזהב שיצאה מהונגריה לאוסטריה בשלהי מלחמת העולם השנייה ועליה רכושם של יהודי הונגריה אבנים יקרות,כסף מזומן, פרוות ושטיחים, טבעות נישואין ותשמישי קדושה.
"הרכבת", כותב צוויג, "הייתה שיאן של שנות תכנון ושל ביזה מאורגנת בקפידה".
בספרו צוויג מתאר ביזה מאורגנת זו של הרכוש היהודי, ביזה שהחלה עוד טרם השואה כשחוקקו ההונגרים חקיקה אנטי-יהודית שהטילה על יהודי הונגריה הגבלות כלכליות והגיעה אל שיאה בימי המלחמה עם הפקעה וחלוקה מחדש מעוגנת בחוק של הרכוש היהודי. עם סיום המלחמה עמד הרכוש הגזול של יהודי הונגריה במוקד הוויכוח בין המעצמות המנצחות, ויכוח שהשתתפו בו הארגונים היהודיים, הקהילה היהודית בהונגריה וממשלת הונגריה. ערכו של הרכוש שהוחזר לעולם היהודי היה נמוך לאין שיעור מערכו המקורי. "האמונה שאפשר לחמוס את שגשוגה של קהילה ולחלקו מחדש", מסכם צוויג, "הייתה פנטזיה". סיפורה של רכבת הזהב הפך למיתוס שנכרכו בו אגדות רבות. במחקרו המקיף והמעמיק מפריד צוויג בין עובדות לבדיון ותורם תרומה חשובה לפענוחה של אחת הדרמות הלא מוסברות מימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: חגי ארליך
תיאור: ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח. ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.  
רסלינג
מאת: מאירה וייס
תיאור: "שתמותי בקבר של היטלר השחור", אמרתי ליודיתה שגרה לידנו ולמדה בכיתה שלי. "וגם את", הוספתי את נוריתה לקללה.
אחר כך שתיהן באמת מתו. את נוריתה לקח אמבולנס, ומיד אחר כך גם את יודיתה, שאבא שלה כבר מת קודם, בהפצצה על תל אביב, ואימא שלה מתה גם, ישר אחרי יודיתה, אחרי שהפיצה שמועות שהמשפחה שלי הדביקה את יודיתה ואת נוריתה בחיידקים של השיתוק של עפרה.
גם אותן אף אחד לא זכר ואף אחד לא דיבר עליהן אחרי שמתו. וגם את הילדות שמתו אחר כך. וגם את האח של גידי שהלך לאיבוד בוורשה.
אף אחד לא זוכר את הילדים המתים.
באוגוסט 1950 הבתים בתל אביב להטו מחום, ופחד עמד בהם. שנה קודם לכן ילדים, ובעיקר תינוקות, החלו לחלות במחלה מסתורית ולמות בכאב. ב-6 באוגוסט 1950 מתה מאותה מחלה עפרה קליין, אחותה של מאירה. עפרה הייתה בת שנה ורבע, מאירה בת שנתיים וחצי. עכשיו היא יודעת שהגיע הזמן לספר את מה שלא סופר. הגיע הזמן לחשוף את הצל שליווה אותה כל חייה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אביבה זריהן ויזמן, חיה קורן, צבי איזיקוביץ'
תיאור: בעשורים האחרונים ישנה התעניינות גוברת והולכת במושגים הנקשרים עם הפסיכולוגיה החיובית של הזרם ההומניסטי ובמושגים רוחניים, בין השאר במושג סליחה כשיטת התמודדות אנטי-פתולוגית המעצימה רווחה אישית. סליחה נדרשת אל מול חוויה של פגיעה קשה המפרה חוזה או נורמה בסיסית בין אנשים. בשני העשורים האחרונים הסליחה נחקרה רבות, אך המשגתה והממדים המרכיבים אותה נשארו שנויים במחלוקת. ספר זה הוא בבחינת אוסף של הסתכלויות ותובנות על סליחה. הדילמה של לסלוח או לא לסלוח הנה עתיקת יומין, היא חלק מחיי היומיום שלנו ושזורה בחיינו האישיים, הבינאישיים והחברתיים. עוולות בחיינו מלוות בדילמות גלוית או סמויות בהקשר של סליחה.
הספר הנוכחי הוא פרי יוזמה של חוקרים מדיסציפלינות שונות שחושפים את האתגרים הכרוכים בנבכי תהליכי הסליחה סביב עוולות בינאישיות, כמו למשל אלימות ביחסים אינטימיים, גילוי עריות, לצד עיסוק בעוולות חברתיות – השואה והקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הספר נע בין חשיפת ההתגלמות היומיומית של הסליחה בחייהם של אנשים לבין ההבניה החברתית של התופעה וההקשר התרבותי-ערכי ודתי שלה. לפיכך, מוצגת בספר המשגה תיאורטית של הסליחה, לצד הצגת היחס של היהדות והאסלאם אליה. כמו כן, מוצגות התייחסויות מתוך עולמם הפנימי של נפגעים, כמו גם התייחסות לסליחה בהקשר של עוולות וקונפליקטים בין עמים. לבסוף מוצגת הסליחה בתוך מערכי התערבות חברתיים מובנים, כמו למשל בתהליכי צדק מאחה וטיפול.
רסלינג
מאת: בילו בליך
תיאור: המודל הוא תוצר מלאכותי, ייחודי, הנעשה על ידי האדם למטרות שונות ובאופנים מגוונים. המודל נמצא בתווך בין מצבים שונים בתהליכי מחקר וגילוי. הוא ממחיש, מפרש, חוזה ומספק הוראה על תיאוריה או על מצב עניינים מוגדר. בקונבנציה הוויזואלית שלו מופיע המודל בצורות שונות: כמפה, סכמה, צילום, רישום, תמונה או אובייקט תלת-ממדי. ברוב המקרים, כאשר השימוש במודל נמצא בתהליכי מחקר ויצירה, הוא נשאר עלום ונחבא לנוכח התוצאה הסופית. המודל הוא מעין כלי שבו מוטמן עולם חיצוני ופנימי, יחד עם היותו בעל תכונות פיזיות וצורניות משל עצמו, והוא מתפקד כמתווך בין רעיונות. בתהליך עבודתו משתמש הארכיטקט במודלים כאמצעים חזותיים, בדו-ממד או בתלת-ממד, תוך כדי גיבוש רעיונותיו לקראת תפיסה ארכיטקטונית שלמה.
מעטים הספרים הדנים ומפרשים את המודל הארכיטקטוני, מטרותיו וסוגיו. ספר זה שם לו למטרה לעסוק במודל הארכיטקטוני כמקרה פרטי. הספר מציג מקרי בוחן של שימוש במודל על ידי ארכיטקטים לאורך ההיסטוריה, לצד הגדרות לסוגי מודלים; הוא מראה כיצד אובייקט סגולי זה מופיע בצורות ולמטרות מגוונות, כל זאת בהסתמך על תקדימים מתחום הארכיטקטורה ופרשנות של חוקרים והוגים מתחומי האמנות, הפילוסופיה וההיסטוריה.
קהל הצרכנים של הסביבה הבנויה, ברובו, אינו מכיר את תהליכי העיצוב שנעשים בחדרי הסטודיו על ידי ארכיטקטים ואמנים – שם נקבע אופיו וצורת המרחב של מחייתו ומגוריו. ספר זה מציע, בין השאר, היכרות עם המודל הארכיטקטוני ככלי חשוב, עיקרי ומשפיע על תהליכי עיצוב הסביבה ועל התוצאה הסופית של בניין ועיר.
רסלינג
מאת: ז'ק דרידה
תיאור: המסה "נפתולי בבל", פרי עטו של ז'אק דרידה (2004-1930), שבה למקורות, לפרשת בבל, כדי לפרוש תמצית מרעיונותיה, דאגותיה ושאלותיה של הדקונסטרוקציה: מה בין מקור לבין נוסח; מיהו הקורא המובהק, הפרשן המובהק, המתרגם המובהק; כלום אפשר לומר שהניסיון הוא תרגום וכי, אחרי ככלות הכול, אין דבר רציני מתרגום?
בלב עיונו של דרידה ניצב חיבורו של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", דברי מבוא שכתב בשנת 1921 משסיים לתרגם את "תמונות פריזאיות" מאת בודלר. "נפתולי בבל" מארחת אפוא את לשון ספר בראשית, את הפרוזה הלירית של ולטר בנימין וקולות נוספים – נאורים, רומנטיים, מודרניסטיים ובני-זמננו. הדרמה שהיא מחוללת מאפשרת לנו להתוודע למישורים שונים בכתיבתו של דרידה, החל בהליך הקריאה הדקונסטרוקטיבי ועד להיגיון הלשוני, האסתטי, האתי, הדתי והארוטי המעניק השראה למהלכיה.
רסלינג
מאת: אורנה מונדשיין
תיאור: ספרה של אורנה מונדשיין עוסק בשלוש יצירות ("הר הקסמים" של תומס מאן, "בבית המרפא" של דוד פוגל ו"בית מרפא בסימן שעון החול" של בורנו שולץ) שעלילתן מתרחשת במרחב ייחודי, הסנטוריום – בית המרפא. מוסדות אלה, שלא כמו בתי החולים, יוחדו לטיפול במחלה נתונה כגון מחלת נפש או שחפת. החולים אושפזו לפרקי זמן קצרים או ארוכים, או במקרים אחרים עד מותם, בתנאים המותאמים למחלה ולדרכי הטיפול בה. הסנטוריום לחולי שחפת הוא מרחב שיצירות ספרות רבות עוסקות בו, רובן נכתבו מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20.
ב"הר הקסמים" הגדיר תומס מאן את השהות בסנטוריום כשהות בצנצנת שימורים. הסנטוריום הוא מרחב ממודר המזוהה עם המחלה והמוות, ועל כן הוקם בריחוק ממקומות ישוב, על פי רוב באזור הררי. המאושפזים מתנהלים לאור סדר יום קפדני התקף רק במסגרת זו, מסגרת הדואגת לצרכים הפיזיים, הרפואיים והרוחניים. זו קהילה הומוגנית של חולים שחייהם נעצרו מבלי לדעת האם יחזרו אי-פעם לחייהם הקודמים או ייכנעו למחלה וימותו ממנה. שלושה יסודות פועלים בסנכרון הקיים במסגרת זו: זמן, מרחב וגוף. בספר זה נבחנים דרכי הסנכרון, ההשפעות ההדדיות, יחסי הגומלין, יחסי הכוחות וההשפעות הנפשיות (הגלויות והסמויות) בהוויית בית המרפא. לצורך זה נבחרו שלוש יצירות מרכזיות המשקפות, כול אחת בדרכה, את סנכרון האלמנטים, את דרכי עיצוב העלילה והדמויות ואת השפעתן של יצירות אלו על ז'אנר ספרות הסנטוריום.
רסלינג
מאת: נועה לביא
תיאור: אל מול ההצפה הגלובלית והמקומית של הסוגה הטלוויזיונית הנחשבת "נחותה"- טלוויזיית "המציאות"- עולים וגוברים הקולות הציבוריים, הרשמיים והאקדמיים, המבחינים בין טלוויזיה מסחרית גרידא לטלוויזיה "איכותית", שלא לומר אמנותית. שיח זה של איכות, אשר מקורו בארצות הברית, נסוב בעיקר סביב סדרת הדרמה בהמשכים כסוגה טלוויזיונית אשר מתחרה בחדשנותה האמנותית אפילו בקולנוע.
שדה הטלוויזיה בישראל מושפע רבות משיח איכות גלובלי זה. זאת ועוד, בשנות ה-90 עבר שדה הטלוויזיה בישראל מהפכה עם הפרטת שוק הטלוויזיה בישראל והקמת ערוצי טלוויזיה מסחריים וערוצי כבלים ולווין. מהפכה זו אפשרה, במקביל להתמסדות שיח האיכות הגלובלי, יצירה ישראלית מקורית של סדרות דרמה טלוויזיוניות בשיעורים גבוהים לאין ערוך מאשר בימי שלטונו הבלעדי של הערוץ הראשון. לאור זאת, ספר זה בוחן את האופן שבו הפכה סדרת הטלוויזיה הדרמטית בהמשכים בישראל לסוגה טלוויזיונית "איכותית" אשר יש המתייחסים אליה כיצירת אמנות לכל דבר.
ספר זה אינו שולל את האפשרות שיש דבר כזה "אמנות איכותית", או טלוויזיה בעלת מאפיינים אמנותיים כשלעצמם; אולם הזרקור הסוציולוגי אשר מציגה נועה לביא מבקש להאיר את המאבקים והגורמים החברתיים והארגוניים אשר הגדירו, החל משנות ה-90 ועד העשור הראשון של שנות ה-2000, סדרות דרמה כגון "הבורגנים" או "בטיפול", לצד סדרות אחרות, כסדרות איכותיות ואמנותיות. כל זאת באמצעות ניתוח ראיונות עם יוצרים טלוויזיוניים-דרמטיים מרכזיים בשדה הטלוויזיה בישראל, ניתוח ביקורות טלוויזיה בעיתונים המרכזיים ותיאור השדה המוסדי-ארגוני על שינוייו הטכנולוגיים, הרגולטוריים והאחרים בראשית שנות ה-90.
רסלינג
מאת: בת-ציון ימיני
תיאור: הספר "לשון השירה בין שמיים וארץ" מתחקה אחר דיאלוג זה על ידי חשיפת האמצעי הלשוני המתווך בין הרוח לחומר בשיריהם של שישה משוררים: רחל, נתן זך, זלדה, אלכסנדר פן, אמיר גלבֹּע ויוכבד בת-מרים. פרק הסיום מסכם את מסע ההיכרות עם יצירתם של ששת המשוררים ומאיר את הצד המגדרי של כתיבתם.
בספר מובאים מיטב השירים של משוררים מחוננים אלה שהטביעו את חותמם על השירה העברית מראשית המאה ה-20 לאורך כשישים שנות יצירה, שירים רבים שחלקם הוא הפסקול של חיינו. המשוררים והמשוררות שנבחרו למחקר מייצגים את דור המודרנה (רחל, אלכסנדר פן ויוכבד בת מרים) ודור המדינה (נתן זך ושירתו המאוחרת של אמיר גלבֹּע), ובתווך זלדה שכתיבתה הייחודית אומנם משוחררת מהמוסכמות של שירת דור המודרנה, אך שונה במהותה מאופייה של השירה הצעירה. אצל כולם נמצא שימוש במאפיין סגנוני לשוני הבא לידי ביטוי במעברים בין הפיזי למטפיזי, הנסתר והנגלה, המציאות והדמיון. עיון בשירים חושף את הקשר המפרה בין הלשון לספרות השלובים זה בזה, ואת תרומתו של המחקר הבין-תחומי להבנת הטקסט הספרותי.
רסלינג
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא התשיעי בסדרה הבין־תחומית העברית שפה חיה.
מכונסים בו עשרים מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון,הקולנוע, הקומיקס, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה,העברית המדוברת, הרטוריקה, הוראת העברית ועוד.
סדרת מחקרי "העברית שפה חיה", בת מסורת של שלושים שנים, מעודדת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות לבחון היבטים לשוניים בתחומי המחקר שלהם.בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים העשירי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2019 , אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם,המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: סדרה דיקובן אזרחי
תיאור: ספר ייחודי זה מאגד שלושה משוררים שנולדו בארצות דוברות גרמנית בין שתי מלחמות העולם, ונחשפו בילדותם לעברית ולתרבות יהודית: יהודה עמיחי, פאול צלאן ודן פגיס.
שלושתם טבעו את חותמם כמשוררים, מתרגמים וחוקרים בארצות מושבם.
שלושת המשוררים נפגשו בירושלים בבית משפחת עמיחי בשנת 1969, חודשים ספורים לפני התאבדותו של צלאן בנהר הסן בפריז. ניתוח מפגש זה פותח צוהר למעמקים משותפים בשיריהם ובהגותם.
מתוך גישה נועזת וחדשנית למלאכת "הפיוט", שיש בה קשר הדוק אל שרשרת השירה הליטורגית העברית מאז המאה החמישית וגם אל השירה האנגלית, מדגיש הספר שלפנינו את המשותף בין המשוררים.
מוסד ביאליק
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה
תיאור: בטרגדיה 'נשי טרויה' מאת סֵנֵקא (זה גם שמה של טרגדיה, שונה בתוכנה ובצורתה, מִשל אֶוּריפּידֶס) מתואר חורבנה של טרויה גם מנקודת המבט של הטרויאנים המנוצחים וגם מנקודת המבט של היוונים המנצחים. מומחשים כאן אימי המלחמה, סבל השכול, האלמנוּת והשעבוד של נשות טרויה, שהיו לשפחות ולפילגשים למנצחים.
הטרגדיה 'תיאסטס' מתרחשת על רקע מלחמת דמים ממושכת בין תִיאֶסטֶס לאחיו אטרֶאוס על כס המלוכה בארגוֹס. במחזה מתוארת נקמתו המפלצתית של אטראוס, היושב עתה על כס המלוכה, באחיו הגולֶה תיאסטס: הוא מפתה אותו בכחש לסור לארמונו, מתקין 'לכבודו' סעודת פאר, הורג את שלושת ילדיו ומגיש לו את בשרם למאכל. הטרגדיה משקפת את תאוות השלטון של המלכים האלה שאינה יודעת שובעה, וייתכן שסנקא מרמז בה לרצחנותם ולתאוותיהם המופקרות של טיבֶּריוס, גאיוס קאליגולא, קלאודיוס ונֵרון, קיסרי רומא שהכיר מקרוב. 'תיאסטס' נחשבת למושלמת בטרגדיות של סנקא מצד נושאהּ, מבנהָ, תחכומהּ ועיצוב דמויותיה.
התרגום של שתי הטרגדיות ניתן כאן במשקליהן המקוריים.
מוסד ביאליק
מאת: אלן מינץ
תיאור: מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה.
"מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית.
מוסד ביאליק
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
מוסד ביאליק
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: רוז'ה פלנצבוים גבר
תיאור:  "גם כשאני בקיוטו, אני מתגעגע לקיוטו", כך כתב המשורר היפני בשו במאה ה-17 וניסח בצמצום פיוטי רב-עוצמה תובנה שהפסיכואנליזה ניסחה מאות שנים לאחר מכן. תובנה זו היא הבסיס לכתיבתו של ספר זה. "פנטזיית הזהב", מושג שטבע הפסיכואנליטיקאי סידני סמית, מבטאת את הכמיהה העמוקה של נושאיה לחזור לקיום בראשיתי-סימביוטי שבו כל צרכיהם הרגשיים והגופניים מסופקים במלואם- מצב המיוחס בדרך כלל לשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר של התינוק. פעמים רבות נתפסת הפנטזיה כמנגנון הגנה פסיכולוגי שמקורו בתכנים רגשיים מייסרים הקשורים לחרדות פרידה. סקירת הקשריה הספרותיים והתרבותיים מצביעה על כך שכמיהה זו נוכחת בתרבות המערבית מראשית ימיה ועד העידן הפוסטמודרני. המחקר המוצג כאן מציע יישום של מושג "פנטזיית הזהב" על השירה העברית של שנות ה-80 וה-90, בעיקר על שירתם של יצחק לאור ואגי משעול. לאחר שהוא בוחן את הקשרים הקיימים בין דרכי הביטוי של הפנטזיה לבין זרמי העומק הפועלי בעידן הפוסטמודרני בכלל ובשירה הפוסטמודרנית בפרט, הוא מראה כיצד היא מופיעה כמוטיב מרכזי חוזר בפואטיקות של לאור ומשעול, לצד משוררים עבריים אחרים הפועלים במקביל להם. הספר מעמיק בבחינת התהליכים הנפשיים העומדים ביסוד פואטיקות אלה, ומצביע על האופן שבו מלמדים ביטוייה השונים על תבנית העומק העומדת בתשתיתן המשפיעה על עיצוב המבנה והתוכן שלהן. מחקר זה חושף את מגוון האמצעים התמטיים, המבניים, הפואטיים, והלשוניים-האובססיביים לעתים- שבהם חותרים השירים למימוש פואטי של "פנטזיית הזהב".
רסלינג
מאת: יאיר קורן-מיימון
תיאור: ספרו של יאיר קורן-מיימון מציע פרשנות חדשה לכמה מסיפוריו הידועים של שמואל יוסף עגנון ("תהילה", "הרופא וגרושתו", "פנים אחרות", "בדמי ימיה", "עד עולם", "סיפור פשוט", "מדירה לדירה", "התזמורת", "לפנים מן החומה" ועוד), תוך כדי זיקה לטכניקה פרשנית-פסיכואנליטית שעיקרה יחסי מטפלים-מטופלים. כלומר שיצירת הספרות נבחנת כאן כחוויה טיפולית על סוגיה השונים. הספר מציב את סיפוריו של עגנון בהקשר פסיכואנליטי, כל זאת ברוח אסכולת "תגובת הקורא" (Reader‏ Response‏), כמו גם בהשפעת האסכולה הפוסט-סטרוקטורליסטית. דבר אחד מאחד את כל התחומים, הגישות והתיאורטיקנים בפסיכולוגיה - הניסיון לצייר תמונה שלמה לעולם הנסתר של נפש האדם, לחקר אישיותו ולהתנהגותו. ספר זה מתייחס להיבטים שונים מחקר הפסיכולוגיה ומתמקד בעיקר בתחומי הפסיכופתולוגיה והפסיכותרפיה בהקשרם הספרותי. ברוח אסכולת "תגובת הקורא" ולאור גישת הדקונסטרוקציה, הקריאה המוצעת כאן תקרא את הטקסט העגנוני כנגד עצמו, על מנת לחשוף את "הלא-מודע הטקסטואלי" אשר משמעויותיו שונות מאלה הנגלות על פניו. הקריאה הדקונסטרוקטיביסטית מבקשת לחשוף את הסיפור הטיפולי המסתתר בקפליו של הטקסט הספרותי הגלוי. באופן הזה נוצר טקסט חדש שהוא מיזוג של היצירה הספרותית המקורית ושל אופן קריאת הטקסט על ידי הפרשן, ואפשר שזו תכליתה המרכזית של פרשנות הספרות.
רסלינג
מאת: בינה ניר
תיאור: ההצלחה בחברה המערבית המודרנית הפכה להיות מושא שאיפתם של רבים הבונים את ערכם העצמי, ובמובנים רבים גם את זהותם על פי קריטריונים מקובלים של הצלחה, בעיקר במישור המקצועי והכלכלי. כשהחתירה להצלחה קונה לעצמה אחיזה בכל תחומי החיים מתקשים אנשים רבים בחברה לחיות עם כישלון ולהודות בכישלון. ובכן, היכן החל המרוץ להצלחה במערב? האם מדובר בתופעה ייחודית לזמננו? ספר זה בוחן את הערך התרבותי של ההצלחה ואת מקורותיו במערב באמצעות המתודה הגנאלוגית. כמתודה ביקורתית, האינטרס שמניע את המחקר הגנאלוגי הוא הבנת המציאות העכשווית וביקורת עליה באמצעות פירוש מחדש של העבר. חשיפת העבר מפגישה אותנו עם הקונטינגנטי ומצמצמת את שליטתו של ההכרח בחיינו. התזה המרכזית המוצעת בספר זה היא שמקורותיהם של המושגים "הצלחה" ו"כישלון", שהם מבני יסוד בתרבות, שוכנים בלב-לבה של תרבות המערב, נטועים עמוק בשורשיה של תרבות זו ואינם בבחינת תוצרים מאוחרים של התרבות הקפיטליסטית הצרכנית.
בינה ניר מאתרת שלושה מרכיבים אשר היה להם תפקיד מרכזי בהתהוותם של מבנים אלו בתרבות: הפרדת האדם מהטבע, השיפוט היהודי-נוצרי ותפישת הזמן במערב. אף אם אין לראות בהם סיבות ותוצאות ברורות, מבנים אלו מזוהים ומסומנים כחלק מהכוחות שהובילו להתהוות המצב העכשווי. אי אפשר להגיע לרשימה הסופית של כל המבנים והכוחות שיצרו את מבני-העל הנדונים - אך חשיפה של שלושה מהם תאפשר לנו להבין שהמבנים הנוכחיים של הצלחה וכישלון לא היו חייבים להיווצר כפי שנוצרו, כלומר שמה שנראה לעתים כבלתי נמנע אינו הכרח היסטורי.
רסלינג
מאת: רונית מרזן
תיאור: האם יאסר ערפאת חתם על הסכמי אוסלו אך התכוון להפר אותם? האם הרטוריקה הדתית שלו נועדה להסית את בני עמו למאבק מזוין תמידי מול ישראל? רונית מרזן משיבה על שאלות אלה ומציעה הסבר אחר מזה הרווח בקרב החוקרים, לאחר שערכה ניתוח רעיוני ולשוני של עשרות נאומים וראיונות של ערפאת, והתחקתה אחר יחסי הגומלין שהתקיימו בין "הטקסט" של ערפאת ובין "הקונטקסט" הפוליטי, החברתי, התרבותי והדתי שבמסגרתו פעל. מרזן מציגה את השינוי שהתחולל אצל ערפאת באופן השימוש שעשה בסמלים הדתיים – משימוש מסית למאבק מזוין, לשימוש מסיט אל הדרך המדינית. עיון שיטתי בקוד הדתי ברטוריקה הפוליטית של ערפאת מגלה היבטים מקוריים ומפתיעים במסרים שהוא בקש להעביר לבני עמו.
רסלינג
מאת: אתי חגי
תיאור: ספרה של אתי חגי מציג תשתית רעיונית המציעה משמעות לעשייה חינוכית – כינון אדם כתכלית וכיסוד לקיומה של חברה, לקיומו של עולם. למעשה מדובר בפיתוח סובייקט שעצמיותו נוכחת באופן אותנטי, יוצר, ממומש ומסופק; סובייקט נראה ורואה "אחר", אשר בוחר בנטילת אחריות כעמדה אתית, תוך כדי כך שהוא חווה את עצמו כחלק מקיום רחב, כולל, הוליסטי. "אפיון זה של המעשה החינוכי", כך כותב פרופ' שלמה בק, פילוסוף חינוכי, "שונה מהתפיסה הרווחת שקושרת בין חינוך לידע, בין ידע לציונים, והוא מחייב הבהרה (למה בדיוק הכוונה) והצדקה (מדוע הוא נכון). הספר מתמודד עם שתי משימות אלה בהצלחה. הוא דן בשאלה מיהו האדם, ומדגיש את חיפוש המשמעות כמאפיין המרכזי של חייו. חגי מציעה לראות האדם כמערכת פתוחה וסבוכה, לא בהכרח קונסיסטנטית, שבה הכול נמצא בזרימה מתמדת ובהשתנות רציפה. הפסיכואנליזה משמשת אותה כתאוריה המספקת הבנה מעמיקה על אודות 'היות אדם'... המשימה שלקחה על עצמה חגי היא רחבת היקף ומרחיקת לכת, כפי שניתן להיווכח ממבנה הספר ומתכניו". גבי בונוויט, פסיכואנליטיקאי ומדריך, מוסיף: "זהו ניסיון נועז וחדשני להפגיש בין דיסציפלינות אשר לכל אחת מהן הנחות יסוד ומטרות שונות. במהלך קריאת הספר נגלה כיצד חינוך, פילוסופיה ופסיכואנליזה, למרות הגבולות המפרידים ביניהם, מחזיקים מכנה משותף שקשור קשר הדוק לטבע האדם ולתהליכי התפתחות וצמיחה אנושיים... חגי עושה שימוש בתפיסת זרם 'העצמי' מתוך השדה הפסיכואנליטי וממירה את ליבת התיאוריה לתפיסת עולם ולמושגים שיוכלו לשמש כל איש או אשת חינוך.
רסלינג
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: יואב יגאל, רוית ראופמן
תיאור: מאז ימיו של פרויד נתפסו המעשיות כמקור רב-ערך ללמוד על הנפש האנושית, ואי לכך נעשו ניסיונות רבים לפרשן מנקודת מבט פסיכואנליטית. ספר זה מבקש לאתגר את המודלים האנליטיים הקיימים, שכן הוא מקשיב אחרת לחומר החשוב העולה מהמעשיות; דרך חומר זה אפשר ללמוד על התפתחות דפוסי התמודדות נפשית ועל היווצרות קשיים נפשיים בראשית החיים. קושי מרכזי בטיפול הנפשי מתמקד בנגיעה- באמצעות מילים-ברבדים נפשיים שמקורם בזמנים רחוקים: בילדות המוקדמת ולפני רכישת השפה. באמצעות המעשיות ניתן למצוא ערוצים שדרכם ניתן ללמוד על מה שהתרחש באותה בתקופת החיים הראשונה, כלומר להבין כיצד נרשמו אז התנסויות שנחוו קושי. הפרשנות החדשה המוצעת בספר זה מאפשרת ללמוד על אופי ההתנסויות אשר עמן נאלצת הנפש התינוקית להתמודד; היא מראה איך דפוסי ההתמודדות, שהתקבעו בשנים בראשונות, יבואו לידי ביטוי בחיים הבוגרים. מחברי הספר מאמינים שהמעשיות מדברות במה שהם מכנים "השפה ההיא"- השפה החווייתית של הנפש. עשר מעשיות פופולריות זוכות בספר זה לניתוח ופרשנות: "כיפה אדומה", "הנזל וגרטל", "שלגיה", "סינדרלה" ועוד. לצידן מוצגות דוגמאות מהקליניקה הקשורות לאופי ההתנסות שאותה מנסה המעשייה לבטא. למעלה ממאתיים שנים חלפו מאז פרסום המהדורה הראשונה של קובץ המעשיות שנאספו ונערכו על ידי האחים גרים. ספר זה מבקש להראות כיצד מהדהדות מעשיות אלו לרבדים נפשיים עמוקים המשותפים לתרבויות רבות, ולכן הצליחו לשמור על חיוניותן ורעננותן לאורך תקופות זמן ממושכות. לא במקרה בכוחו של החומר העולה מנרטיב המעשייה לדבר אל נפשם של רבים, קטנים כגדולים, והוא מעורר השראה כל פעם מחדש
רסלינג
מאת: יונה שפר
תיאור: מהפכת ה-25 בינואר נגד הנשיא חסני מבארכ הייתה מפתיעה לנוכח משטר הדיכוי שהונהג במצרים מאז ימי גמאל עבד אלנאצר. משטר זה הפעיל אמצעים שתכליתם הייתה להרתיע את האנשים מלקרוא עליו תיגר באמצעות פיקוח תמידי ועונשים כבדים על המעזים להתעמת איתו. ספרו של יונה שפר מציג את העימותים בין אנשים פשוטים, אינטלקטואלים ואנשי ציבור לבין המשטר ונציגיו כפי שהם מופיעים ברומנים שחיברו בכירי הסופרים במצרים מאז מהפכת 'הקצינים החופשיים' ב-1952 עד שלהי כהונת מבארכ, תקופה שכיום אפשר להתבונן בה מפרספקטיבה היסטורית לאחר מהפכת 2011 שהפילה את שלטון מבארכ. מלחמתו של הפרט בבעלי הסמכות היא סוגיה נוכחת ביצירותיהם של סופרים מצרים לאורך דורות, אך היא בולטת במיוחד ביצירותיהם של סופרים משנות ה-60. הדיון בעימותים מקיף את המעורבים בהם על שלל תכונותיהם החיוביות או השליליות, את השיטות שנוקטים בעלי-הסמכות כדי לכפות את סמכותם, את השקפות העולם של בעלי-הסמכות והפרטים, את הרקע לעימותים, את מהלכיהם, את תוצאותיהם והשלכותיהם הן ביחס למתעמתים והן ביחס לבעלי הסמכות. במרכז הדיון עומדות השאלות האם פרטים מסוגלים לגבור על בעלי-סמכות והאם ניצחונם של האחרונים הוא תמיד שלם. ובכלל - האם יש תוחלת להתנגדות אקטיבית לבעלי-סמכות.
רסלינג
מאת: פייר בורדייה
תיאור: החלק הנמוך, החשוך והלילי של הבית הוא מקום הימצאם של החפצים הלחים, הירוקים או הבלתי מבושלים – כדי מים המונחים על ספסלים משני עבריה של הכניסה לרפת, או שעונים על קיר החושך, וכן עץ וחציר ירוק – וגם של היצורים הטבעיים (שוורים ופרות, חמורים ופרדות). זהו מקום התרחשותן של הפעילויות הטבעיות (שינה, יחסי מין, לידה) וגם של המוות. חלק זה מנוגד, כשם שהטבע מנוגד לתרבות, לחלק הגבוה, המואר, האצילי, מקום הימצאם של בני האדם, ובפרט של האורח, של האש ושל החפצים שיוצרו בעזרת האש: מנורה, כלי מטבח, רובה, סמל לגאווה הגברית, המגנה על הגאווה הנשית – והנול, סמל כל ההגנות והמקום שבו מתקיימות שתי הפעילויות התרבותיות האופייניות המתבצעות במרחב הבית: הבישול והאריגה. יחסי ניגוד אלה מתבטאים מבעד למכלול שלם של סימנים המאשרים זה את זה ומכוננים אותם, ובה בעת מקבלים מהם את משמעותם
רסלינג
מאת: ניקולא יוזגוף-אורבך
תיאור: המעבר של החברה היהודית במפנה המאה ה-20 ממרחב יהודי למרחב ציוני, ולבסוף עם קום מדינת ישראל למרחב ישראלי-אוטונומי, אינו גאוגרפי בלבד. יותר משמעבר זה מבטא תנועת אוכלוסין גאוגרפית של יחידים או קבוצות ממקום מוצא מסוים למקום יעד, יש בו כדי ללמד על שינוי בדפוסי החשיבה הקולקטיבית של העם היהודי ועל תמורות בתפיסתו הפוליטית, האידאולוגית והדתית. בספר זה בוחן המחבר יצירות ספרותיות שנכתבו ופורסמו במפנה המאה ה-20 - תקופה שבה התרחשו תמורות עמוקות בקורותיו של העם היהודי שישב ברובו במרחב הגלות, והביאו יוצרים, עסקנים ופוליטיקאים לגבש מרחב חדש שהתיימר להוות אלטרנטיבה למרחב הקיים ולמאפייניו - הלא הוא המרחב הציוני. מרחב זה, שהתקיים תחילה כמרחב חתרני ותאורטי בשדה הספרות והפובליציסטיקה, לבש כסות פוליטית וחברתית וביקש ולהתממש בדמות מדינה עצמאית. ספר זה מבוסס על עיון ביצירותיהם של חמישה יוצרים - בנימין זאב הרצל, מוריס רוזנפלד, מנדלי מוכר הספרים, שלום עליכם וזאב ז'בוטינסקי - שפעלו במרחב הגלות לטובת יצירת מרחב אלטרנטיבי לעם היהודי, בשאיפה שישמש פתרון לבעיותיו וסבלותיו בגולה. מקצתם של היוצרים הללו שימשו בתפקידים בכירים בתנועה הציונית, ויצירותיהם לא היו אלא שופר לרעיונותיהם הפוליטיים למען כינונו של מרחב יהודי אוטונומי. אחרים יצרו מתוך דחק לאומי, קולקטיבי ואישי וראו במרחב האלטרנטיבי מפלט וסיכוי להחלצות מחוסר אונים ורפיון.
רסלינג
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: אבי גופר, שחל עבו
תיאור: לפני כ-10,500 שנים, לאחר מאות אלפי שנים שבהן חיו בני אדם בקהילות קטנות, שויוניות ונוודיות, התפרנסו ממשאבי הטבע כלקטים-ציידים ואכלו את מה שמכונה בימינו "דיאטת פליאו", התרחשה באזורנו מהפכה - "המהפכה החקלאית" או "המהפכה הניאוליתית". היה זה שידוד מערכות תרבותי-חברתי-כלכלי מכונן בהיסטוריה האנושית שהוביל ליצירת חברות יושבות קבע של יצרני מזון, צומחות וגדלות בהיקפן, צפופות, מורכבות ומרובדות, שהולידו את התרבות המערבית. קבוצת הצמחים שבוייתה והייתה למרכיביה של "חבילת הגידולים" הניאוליתית במזרח הקרוב כוללת את השעורה, שני מיני חיטה, האפון, העדשה, החמצה (חומוס), בקיית הכרשינה וכן פשתה. רוב המינים האלו מספקים עד היום חלק ניכר מהתוצרת החקלאית המזינה את האדם וחיות המשק שלו. בעלי החיים שבויתו באותה מהפכה הם העז, הכבש, הבקר והחזיר, ומאוחר יותר בויתו עצי פרי - זית, גפן, תאנה, רימון ותמר. אי לכך, יש להכיר בעובדה שהמהפכה החקלאית אימצה אל סביבת החיים והחברה האנושית כבר לפני למעלה מ-10,000 שנים את מרכיבי התזונה הבולטים ביותר עד היום בחלקי עולם גדולים. המעבר לאורח חיים חקלאי דרש שינויים מרחיקי לכת בתפיסת העולם של האדם, כמו גם במבנה ובארגון החברתי, ואלו הובילו את החברה והתרבות האנושית במהרה אל המצב המודרני המוכר לנו כיום. הספר שלפניכם בוחן את שאלות היסוד הנוגעות לביות הצמחים במזרח הקרוב; הוא מציג היבטים שונים של ביות הצמחים ושל היחסים החדשים בין האדם לצמחים, ובינו לבין הטבע בכלל בעקבות הביות. המחברים מעלים את הטענה שביות הצמחים היה מהלך מהיר שהתרחש במרכז אחד, בדרום מזרח תורכיה ובצפון סוריה, ושהוא היה מהלך מתוכנן ומבוסס ידע שבמסגרתו בוייתה חבילת גידולים מאוזנת מהבחינה החקלאית ומהבחינה התזונתית
רסלינג
מאת: עודד וולקשטיין
תיאור: איך להיכנס ליצירה של פו, איך לבוא אליה מבחוץ מבלי לחתום אותה מבפנים?" במסה זו מזומן אדגר אלן פו למה שנראה כספק דו-שיח ספק דו-קרב עם הקורא בהא הידיעה שלו, קורא שאינו מסתפק במרחק הבטוח של דיבור על יצירתו אלא פונה אליו בגוף שני ואף מדבר בשמו. ביחסי האספקלריה הצפופים בין השניים הופך עודד וולקשטיין מפרשנו של פו, גם למשרתו, לאהובו, לקורבנו, לשותפו בגיהינום ולתאום של בדידותו. פו חושף בפניו, בפרוזה ובכתביו האסתטיים, את סודותיה של סדנת העבודה שלו, מנגנוני הייצור והייצוג שבאמצעותם הקים חללים הרמטיים שהוליכו קורא אחר קורא מטה אל מרתפי הקברים. אבל וולקשטיין אינו מסתפק בפענוח המנגנון הטקסטואלי ובגילומו בגופו עד כדי הסתכנות בקבורתו חי. סיפורה האפיסטמולוגי של הפרשנות הוא גם סיפורו של מאבק בין הסופר לפרשן. ברגע מסוים איננו יודעים לבטח מי מהם אחראי לפרטיטורה שלפנינו. נדמה שהקורא מצא פתח יציאה מדופנות הבית החתום. כזוהי המסה "אני אומר לכם שאני מת!": יוצאת דופן בכל מובן. ארון הספרים של וולקשטיין מקיף את הספרות הפרשנית על פו ופונה ממנה אל דיונים בתפר שבין הרומנטיקה למודרניזם, אל הספרות הניאו-גותית באמריקה במאה ה-19, אל הנשגב הקאנטיאני, אל הסובייקט הדיכאוני ואל האלביתי. המוטיבים הללו משמשים כתפאורה לעלילת כניסה עקלקלה אל מרתפי הקברים של פו, עלילה המסופרת כווידוי אינטימי של קורא התוהה שמא אין הירידה למעמקי השלד הסיפורי מתגוללת, ככלות הכול, על פני השטח. מלאכת פרשנות נדירה ומכשפת זו היא בראש ובראשונה סיפור אהבה נושן בין שניים, חוב ילדות שוולקשטיין מבקש לשווא לפרוע. "מהו הקורא", הוא שואל, "אם לא תשוקה להאריך?
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: שלי כהן
תיאור: לאחר עשורים של מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית, החל בראשית המאה ה-21 שלב חדש בשיח הביקורתי באדריכלות אשר בא לידי ביטוי בתפישתם של אדריכלים החותרים להשפיע על המציאות בכלים מקצועיים, בתכנון פרויקטים אדריכליים למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות בישראל ובגדה המערבית. הספר אדריכלות ודאגה משייך יוזמות אלה למגמה אדריכלית צעירה מהעשורים האחרונים במערב שמאופיינת במעורבות חברתית. תוך כדי התבססות על תפישה מוסרית פמיניסטית, "האתיקה של הדאגה", שמציבה את האכפתיות ואת הקרבה לזולת במרכז הדיון האתי, שלי כהן בוחנת את המניעים האתיים של יוזמות חברתיות באדריכלות. מכיוון שאת תחום האדריכלות איננו נוטים לתאר במונח דאגה, הספר שואל את מאפייני מושג הדאגה שפיתחה התיאורטיקנית ג'ואן טרונטו מתחומי המגדר ומדעי המדינה לתחום האדריכלות. בתקופה של מגיפה ומשברים, שבה ספר זה רואה אור, דיון עקרוני במקומה של הדאגה בתחום האדריכלות נדמה כחיוני יותר מתמיד. הספר מציב קריטריונים ברורים להערכת אדריכלות חברתית: האדריכלים הנדונים בו נוקטים יוזמה אדריכלית או מצטרפים ליוזמות של ארגוני חברה אזרחית או של רשות עירונית; הפרויקטים עונים על צורכי תכנון שהרשויות והשוק אינם ממלאים או מזניחים; הם מערבים קהילות ודיירים, והם עושים שימוש בכלים עיצוביים הרגישים לייחודה של אוכלוסיית היעד. כדי לעמוד על זיקתו של העיצוב האדריכלי למשתמשים הפגיעים פותח בספר המונח "אדריכלות תלוית משתמש".
רסלינג
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: עופרה מצוב כהן
תיאור: המספר הוא פונקציה ביצירה הספרותית בעלת אחריות מן המעלה הראשונה. האם בלעדיה ייתכן טקסט ספרותי? מה מקומו של המספר ביצירה הספרותית והאם הוא מבטא את עמדותיהן של פונקציות אחרות? האם הוא פועל בחסות הסופר? מקומו של המספר ביצירה הספרותית נבחן בספר הזה על פי יצירות מן הספרות העברית החדשה. היצירות שנבחרו לדיון הן שתיים משל יוצר אחד כדי לבחון את תפיסת המספר בעיני היוצר. ח"י היצירות הנדונות בספר הן: "בואי הרוח" ו"תיאום כוונות" של חיים סבתו; "שלך סנדרו" ו"מאוחר מדי" של צבי ינאי; "כלה" ו"אררטים" של אורה אחימאיר; "חתונה אוסטרלית" ו"פאני וגבריאל" של נאוה סמל; "מקום אחר ועיר זרה" ו"חשד לשיטיון" של מאיה ערד; "אותו הים" ו"בין חברים" של עמוס עוז; "פתאום אהבה" ו"כל אשר אהבתי" של אהרון אפלפלד; "האיש המאושר" ו"סערה היא מקום רגוע בשבילנו" של צור שיזף; ו"רקמות" ו"אל לאה" של עמיה ליבליך.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: חמי בן נון
תיאור: "דעיכת הרוח" הוא מסע מסעיר וקסום בעולם הרוח האנושית, מפגן של אהבת הרוח. כחמישים יוצרים נאספו להם יחדיו: תלמידיו, חבריו ואוהביו של ענק הרוח שלמה גיורא שוהם ביטאו במאמרים, שירים ויצירות את מנחתם לאיש הרנסנס הזה. היצירות מקיפות ארץ עצומה ואינסופית מכל תחומי הדעת והתרבות האנושית: החייאת שפות לצד מערות מסתור, קוסמולוגיה לצד השאלות הלא־פתורות של הפיסיקה, מוזיאוני פשע לצד חתירה אל פסיכולוגיית המעמקים, סוסים טרויאניים לצד קרימינולוגיה יהודית רוחנית, קריאה הרמנויטית בטקסט של צ'ואנג טסה לצד עיון בשירת האהבה המיסטית של אל־חלאג', ברטראנד ראסל לצד דוד בן גוריון, תורות אישיות לצד בית הספר לידידות, ניתוח המרחב הפוליטי לצד הגיגים על חירות הביטוי, אשפוז כפוי לצד דמנציה, הומניזם תנ"כי לצד ענישה, פיוס לצד דעיכת השפעת ההומניזם ברפואה, פרק א‘ בספר בראשית כמצע לקוסמולוגיה המודרנית לצד סיזיפוס וטנטלוס, אמן ויצירתו לצד האומץ לטפל ועוד ועוד, כולם ריחות, צלילים, מטעמים ותופינים, כולם מפגן מרהיב של תנועת מטוטלת עזה המתנגדת לדעיכת הרוח, נחשול של אופטימיזם, יצירה שופעת ונוטפת חוכמה ודעת. לשוטט בשביליו של הספר הוא עונג צרוף שכל שוחר דעת ירצה לחוות.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אנתוני מקארטן
תיאור: כשווינסטון צ'רצ'יל הלך לעולמו, נאמר עליו שבימים האפלים של מאי-יוני 1940, כשבריטניה ניצבה לבדה בפני האויב הנאצי המפלצתי, הוא גייס את השפה האנגלית ושלח אותה לשדה הקרב. השפה נהפכה לכלי הנשק העיקרי, אם לא היחיד, שלו אל מול מכונת המלחמה הגרמנית המשומנת והאדירה, שכבשה, רמסה והכניעה מדינה אחר מדינה באירופה. מצבה של בריטניה נראה אז נואש. חלק הארי של צבאה היה לכוד בין הצבא הגרמני המסתער קדימה ובין התעלה האנגלית, ובנות בריתה קרסו בזו אחר זו. המורל הלאומי היה בשפל חסר תקדים. צ'רצ'יל עצמו היה נתון במצוקה פוליטית: הוא נבחר לתפקיד ראש הממשלה על אפו ועל חמתו של פרלמנט לעומתי, שחלקים גדולים מתוכו לא רצו בו ולא צידדו במדיניותו הכוחנית מול היטלר, והעדיפו גישה של פיוס. באופן מפתיע, ובניגוד לתדמיתו הלוחמנית, נחשף כאן שבנקודת זמן מסוימת היה נראה שאפילו צ'רצ'יל הנחוש עמד להיכנע והיה מוכן לשיחות שלום עם גרמניה. למרבה המזל הוא התעשת בזמן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יגאל ורדי
תיאור: הספר פוסטמודרניזם - ומה הלאה?בחיפוש אחר הניאומודרניזם קורא תיגר על הפרדיגמה הפוסטמודרנית אשר משפיעה, זה למעלה מחמישה עשורים, על אורח החיים המודרני על כל היבטיו: ההגותיים, החברתיים, הפוליטיים והטכנולוגיים. המחבר, ד“ר יגאל ורדי, מוכיח בספר זה כי הפוסטמודרניזם לא מת, וגם אין הוא אופנה חולפת; ההפך הוא הנכון: הוא חי, נושם ובועט. ורדי מתפלמס עם האסכולה הפוסטמודרנית באשר להנחות היסוד הפילוסופיות שהיא מייצגת, זאת באמצעות הצגת המחלוקת הנוקבת בין שתי אסכולות נוגדות: הסטרוקטורליזם והפוסט-סטרוקטורליזם. במחקרו המוצג בספר, ורדי מראה כיצד המחלוקת התהומית בין שתי האסכולות האלה יוצרת למעשה סינתזה פילוסופית חדשה, שאותה הוא מכנה ״ניאומודרניזם״. ורדי מציג את הפילוסופיה הניאומודרניסטית פרי הגותו כביקורת על הפוסטמודרניזם, במטרה לעצב גישה אפיסטמולוגית חדשה המבוססת על שילובם יחדיו של ההיבט הפרגמטי, האמפירי והרציונלי בגיבוש הידע לגבי העולם. בד בבד, ורדי מציג תפיסה אתית חדשה המבוססת על שילוב בין שתי תפיסות אתיות קוטביות ומוקצנות: הגאולה הלבנה והגאולה השחורה. התפיסה האתית החדשה המוצעת בספר זה מניחה את היסודות למנעד אתי גמיש המאפשר את המשכו של פרויקט הנאורות, שטרם נשלם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רנה ירושלמי
תיאור: תנועה לעבר משמעות של רנה ירושלמי הוא ספר יחיד במינו בשפה העברית; הוא מציג את תהליך שכלול היכולת של השחקן ושל הקבוצה שפיתחה ירושלמי בעבודתה לאורך השנים כבמאית תיאטרון ניסיוני וכמורה ומדריכת שחקנים. תהליך זה, אשר פותח כאמצעי ליצירה תיאטרונית באנסמבל ומבוסס על תנועת הגוף, מעניק לשחקן, לבמאי ולמורה ארגז כלים מעשיים להתמקצעות בעבודתם. הספר מציג את שלבי התהליך באמצעות מתן רקע תאורטי ותרגילים יישומיים. בתוך כך ירושלמי מציעה תובנות המאתגרות את התפיסה המקובלת ביחס לשאלות העולות בכל תהליך יצירתי בתיאטרון: מהו טבעו של משחק? כיצד ניתן לפתח את יכולת השחקן ואת מודעותו? כיצד לדייק בין כוונה לביצוע? כיצד ניתן להגדיר ולהשתמש בחופש כדי למצוא משמעויות חדשות ומפתיעות בטקסט? מה הקשר בין תהליכי החיים ותהליכי היצירה? מהו תפקידו של התיאטרון בימינו?
רסלינג
מאת: מרלין וניג
תיאור: במהלך העשור השני לקיומו (בעשור השני של המאה ה-21) מתבסס הקולנוע החרדי – מתופעת שוליים ישראלית הוא הופך להיות תופעה בינלאומית מעוררת סקרנות בקהילות החרדיות ברחבי העולם. חוזרים בתשובה ויוצאים בשאלה תורמים אף הם, במפנה האלף, לריבוי הייצוג של חרדים על המסך; ייצוג זה מתרחב לקולנוע הדוקומנטרי ומרחיק לכת עד לסרטי הקולנוע הלהט״בים. סרטים אלה, שאותם מכנה המחברת ״רב-סקטוריאליים״, תורמים באופן משמעותי לדיון על מהות הקולנוע ועל הקולנוע החרדי – הסקטוריאלי והקולנוע הנשי בתוכו. שזירתם יחד לדיון נרחב משרטטים גל חדש של ייצוג; הם מצביעים על הקולנוע כמשפיע, במישרין ובעקיפין, על מעמדה של האישה החרדית. קולנוע משלהן מקיף היבטים תרבותיים שהעמידו את האישה החרדית כמרכז קולנועי, באמצעות מכלול מגמות שינוי שחלו בעשור השני של המאה 21 והשפיעו על תעשיית הקולנוע החרדי-נשי המתפתח. אופני הייצוג של נשים חרדיות על המסך, העמקת המסרים החתרניים שהחלו להופיע בסרטים והמעבר ההדרגתי של גברים – יוצרי קולנוע חרדי – לשדה הקולנועי-נשי (תחת שמות בדויים של נשים), אלה ועוד נחשפים כאן לראשונה, כך שבהשראת סימון דה בובואר שואלת המחברת מתי ואיך, באמצעות הייצוג הקולנועי, אישה נעשית לא רק אישה אלא גם חרדית. הספר, אשר משלב בין הספרות המחקרית למקורות תורניים, מצביע על הקולנוע החרדי-נשי כמבשר שינוי חברתי באמצעות ניתוח תמות מרכזיות של הדימוי הנשי: הרעיה, האם, המנהיגה, האחרת, המושא הארוטי; לצד גיבורות מסוג חדש: נערות מורדות, נשים במשבר, אימהות קרייריסטיות ונשים משוחררות. מרלין וניג מציעה במחקרה פורץ הדרך צלילה פילמוגרפית נדירה אל עולם מרתק אשר מבחוץ נדמה כשחור-לבן ואילו על מסכי הקולנוע מתגלה כצבעוני ומפתיע.
רסלינג
מאת: הניה רוטנברג, דינה רוגינסקי
תיאור: נקודות מגע: הריקוד והפוליטי ביחסי יהודים-ערבים בישראל מציע מסגרת מחקרית לעיון ודיון ביחסי יהודים-ערבים כפי שהם משתקפים במחול החל מסוף המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-21, מתוך מבט רב-תחומי של לימודי מחול, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, חינוך, חקר תרבות וחקר אמנות. המחול, בניגוד לאמנויות אחרות, טרם נחקר במסגרת פוליטיקת היחסים של יהודים וערבים בישראל, ובכך תרומתו החלוצית של הספר. זאת ועוד, ספר זה מתווסף לספרות מחול בינלאומית מתרבה העוסקת בקשר שבין "המחול" ל"פוליטי". כלל המאמרים באסופה נענים לאתגר האינטלקטואלי שהציב חוקר המחול רנדי מרטין: "לחשוב פוליטית דרך הריקוד", כלומר לחשוב על הדינמיקה הגופנית במחול שאותה ניתן לנתח במונחים פוליטיים. ספר זה עומד על שאלת יסוד שעליה תחום המחול יכול להעניק תשובות ייחודיות: האם הריקוד כמדיום פיזי ונטול שפה מדוברת יכול להוות מתווך יעיל בין קבוצות שנמצאות ביחסי סכסוך ובאופן הזה לקדם דו-קיום, הבנה הדדית ושיתוף פעולה? או שמא גם הגוף המחולל עצמו נושא בחובו מטען תלוי-קבוצה ותלוי-תרבות שהנו לא יותר מאתר הטבעה נוסף של יחסי הסכסוך? הספר אינו מתיימר לתת תשובה חד-משמעית ביחס לשאלות אלה, אך הוא חושף חקרי מחול שונים, תקופות שונות, נקודות מבט ונקודות מגע מגוונות המסייעים לקידום החשיבה הביקורתית ביחס לשאלות יסוד אלה.
רסלינג
מאת: אורן בן יוסף
תיאור: במשך אלפי שנים מיקמו את עצמם בעולם בני האדם ביחס לשאר היצורים הלא-אנושיים החיים סביבם. מאוחר יותר, וככל שחקר החלל התפתח, הצטרפה לכך התהייה באשר למקומו של המין האנושי ביקום החומרי, במיוחד ביחס לצורות חיים מחוץ לכדור הארץ. עוד טרם למחקר הקסנולוגי - זה של חיים בעולמות אחרים - הספר "טורפי עולמות" דן בסוגיית המבט האנושי על החיים הפוטנציאליים הקיימים מחוץ לכדור הארץ, על משמעותם של חיים אלה ועל היחס האנושי המתבקש כלפיהם; כל זאת הן מתוך התייחסות למדע הבדיוני והן למתודה המדעית, ותחת צילה הכבד של האלימות האנושית, אלימות אשר אותה אנו כבר מכירים ביחס ליצורים שאינם אנושיים, כאן, בכדור הארץ. החשש של בני האדם מפני מגע עם תרבויות טכנולוגיות מעולמות אחרים ניצב מול משאלת הלב שלהם שתרבות חיצונית וזרה כזו תצוץ יום אחד ותגאל סוף-סוף את בני המין האנושי מבעיותיהם הכלכליות, התרבותיות והחברתיות. בין שתי התייחסויות קיצון אלו, של פחד ותקווה, עומדות שתי שאלות נוספות, גם הן שזורות זו בזו: הראשונה דנה בגורלם של יצורים חוצנים שאינם מפותחים טכנולוגית, כאשר ביום מן הימים בני האדם יגלו אותם לראשונה. השאלה השנייה, המרחפת מעל הדיון כולו, נשאלת מתוך נקודת מבט שחורגת מהעולם שלנו גם אל עולמות אחרים: מיהו האדם – האם הוא יצור שנוכחותו מטיבה עם סובביו או שהוא אלים ביחס לכל מי שאינם בני מינו? האם האדם רואה לפניו אופק של תקווה או שמא מדובר במי שכבר התאהב בדיסטופיה, ומתוך ייאוש זה אינו מאמין בגאולה אפשרית עבורו ועבור יצורים לא-אנושיים, בעולם הזה ובעולמות אחרים? במשך אלפי שנים מיקמו את עצמם בעולם בני האדם ביחס לשאר היצורים הלא-אנושיים החיים סביבם. מאוחר יותר, וככל שחקר החלל התפתח, הצטרפה לכך התהייה באשר למקומו של המין האנושי ביקום החומרי, במיוחד ביחס לצורות חיים מחוץ לכדור הארץ. עוד טרם למחקר הקסנולוגי – זה של חיים בעולמות אחרים – הספר טורפי עולמות דן בסוגיית המבט האנושי על החיים הפוטנציאליים הקיימים מחוץ לכדור הארץ, על משמעותם של חיים אלה ועל היחס האנושי המתבקש כלפיהם; כל זאת הן מתוך התייחסות למדע הבדיוני והן למתודה המדעית, ותחת צילה הכבד של האלימות האנושית, אלימות אשר אותה אנו כבר מכירים ביחס ליצורים שאינם אנושיים, כאן, בכדור הארץ. החשש של בני האדם מפני מגע עם תרבויות טכנולוגיות מעולמות אחרים ניצב מול משאלת הלב שלהם שתרבות חיצונית וזרה כזו תצוץ יום אחד ותגאל סוף-סוף את בני המין האנושי מבעיותיהם הכלכליות, התרבותיות והחברתיות. בין שתי התייחסויות קיצון אלו, של פחד ותקווה, עומדות שתי שאלות נוספות, גם הן שזורות זו בזו: הראשונה דנה בגורלם של יצורים חוצנים שאינם מפותחים טכנולוגית, כאשר ביום מן הימים בני האדם יגלו אותם לראשונה. השאלה השנייה, המרחפת מעל הדיון כולו, נשאלת מתוך נקודת מבט שחורגת מהעולם שלנו גם אל עולמות אחרים: מיהו האדם – האם הוא יצור שנוכחותו מטיבה עם סובביו או שהוא אלים ביחס לכל מי שאינם בני מינו? האם האדם רואה לפניו אופק של תקווה או שמא מדובר במי שכבר התאהב בדיסטופיה, ומתוך ייאוש זה אינו מאמין בגאולה אפשרית עבורו ועבור יצורים לא-אנושיים, בעולם הזה ובעולמות אחרים?".
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: ספר זה מבקש לדון במשמעותה ובתפקידה של היצירה האומנותית, להבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודית. בעוד שברקע מרחף צלו של הדיבר השני המפורסם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", העיון המוצג כאן מבוסס על מקורות מתקופת המקרא, המשנה, התלמוד והספרים החיצוניים. כמו כן, הספר עוסק בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים, עד הקבלה בצפת. בניתוח האומנויות בבית המקדש, בעבודת האומנים כבצלאל, בהצבת פסלי הכרובים בקודש הקודשים מעט לאחר פרשת העגל מתחילים להתגלות היחסים המורכבים של הטקסטים והמחשבה היהודית ביחס להיתרים המוגבלים לעשיית יצירות אומנות. תוך כדי התמודדות עם פלישת התרבויות הוויזואלית, בעיקר היוונית והרומית, יתבהר שמחד גיסא קיים ניסיון להסתגר, ומאידך גיסא מתפתחת הבנה וקבלה של היופי מהאומנויות החזותיות. הפילוסופים והמשוררים של ימי הביניים יעמיקו בשאלת מקורות וסיבות ההשראה והיצירה בחיבוריהם על התבונה, החושים וההתגלות. הם ימשיכו את הדיון על היחסים והקשרים בין חומר לצורה וההתאמות ביניהם. הקבלה תפתח צוהר אל האנתרופומורפיזם, אל עולם השרטוטים, צורת האותיות, הצבעים, והסמלים. למעשה, היצירה המושלמת, הבלתי ניתנת להעתקה, היא בריאת העולם על ידי האומן העליון – הבורא. האדם מנסה לחקות חלקים מהטבע הנברא, לחדש, להוסיף, לשמר את החולף, למצוא פן חדש, בבחינת "בריאה על ידי אדם", יצירה. ובכן, מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים בעיצוב היצירה? כיצד מכוּננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה? ומה בין ייצוג לסמל? ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי – ספר רב ערך זה יבקש לפענח את יחסיה המגוונים והסבוכים ביחס אליהם.
רסלינג
מאת: הניה רוטנברג
תיאור: בת-דור: סיפורה של להקת מחול היא אסופת מאמרים העוסקת במפעל שהוקם ונוהל במשך ארבעה עשורים (2006-1967) על ידי שתי נשים יוצאות דופן: הברונית בת-שבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן. הלהקה התל אביבית אימצה סגנון חדשני לזמנו – בלט-מודרני; היא ביצעה רפרטואר עשיר של כוראוגרפים בעלי שם כמו לאר לובוביץ, ג'ין היל סאגאן, דומי רייטר סופר ורודני גריפין; היא ביצעה יצירות מופת מהקלסיקה המודרנית כמו "שייקרים" של דוריס האמפרי, "קינות אפלות" של אנטוני טיודור, "הממלכה המשוסעת" של פול טיילור, "צייקרק" של רוברט כהן, "עור כחול" של ירי קיליאן, "יצורי לילה" של אלווין איילי או "פיתויי ירח" של מרתה גרהם. לצד הלהקה פעל בית ספר שהכשיר עתודת רקדנים ללהקה. המיזם זכה לפטרונות קלאסית של משפחת אצולה, הוא שאף ליצור אמנות גבוהה מעל המקובל בישראל ובעולם, והיה לו ארגון הפקה יציב שבראשו עמדו שתי המנהלות: דה רוטשילד על הניהול הכללי ואורדמן על ההכשרה המקצועית. המפעל טיפח מוזיקאים, מעצבי תפאורה, תאורה ומעצבי תלבושות ישראלים; הוא יצר קהל צופים באמצעות מפעל מינויים והקים את סניף בת-דור בבאר שבע (1973). על אף כל זאת הישגי בת-דור לא התקבלו ככאלה בעיני הציבור והממסד הישראלי, והלהקה ובית הספר נסגרו על ידי הממסד בשנת 2006. מאמרי הספר מתמקדים בהצגה פנורמית של מיזם בת-דור דרך מספר דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי מחול, ניהול וניתוח ריקוד. הם עוסקים בסגנון ובאסתטיקה של הלהקה, ביצירות נבחרות שהועלו בה, ביוצרים בולטים שעבדו איתה, בביקורות שנכתבו עליה בישראל ובעולם, בסיפור הניהולי-כלכלי של הלהקה ושל בית הספר, בפועלן הייחודי של דה רוטשילד ואורדמן, ובניסיון של כוראוגרפים צעירים לפלס ללהקה סגנון יצירתי שונה בתקופה שקיומה היה מוטל בספק. לצידם מספרים, מנקודת מבט אישית, רקדנים וכוראוגרפים שרקדו, יצרו ולימדו בלהקה על עבודתם בלהקה לצד שתי המנהלות.
רסלינג
מאת: דפנה ברשילון
תיאור: הרוסלקות — בנות הים מחוף הדולפינריום — לא נגלו לאיש מעל פני האדמה, עד שהגיעה השעה. הן היו יכולות להמשיך בשלוות חייהן לנצח, או עד שהיה מגיע מישהו לתפוס את מקומן. אבל לא כך קרה. רדיפת בצע, תהליכי פיתוח הכרחיים וזוג אוהבים מוזר, שינו את פני הדברים. חווי, ספרנית בפנסיה, פעילה פוליטית ואחות שכולה, פוגשת בחוף הים את מארק, אב שכול. בין השניים נוצר קשר מיוחד, שיביא את חווי לפגישה בלתי נשכחת עם "הרוסלקות" – מי שהיו נערות תוססות ונרצחו בפיגוע, ולאחר מותן הפכו לבנות ים. בתנופה סוחפת, הכורכת ריאליזם נוקב עם פנטזיה עשירה ומלאת חיות והומור, מציעה ברשילון בספרה השני מבט רענן ומקורי על החיים בישראל כיום. הרוסלקות שלה מנכיחות את מה שאסור לומר, לא נעים וכל כך רוצים היינו שלא לראות; אלא שהמציאות, שגדעה את חייהן הצעירים של הרוסלקות, מעניקה למבט הנבון והרגיש של הספר בשכול, בטרור ובמלחמות רלבנטיות מכאיבה. לצד זאת, רוחן החיה של הרוסלקות, והאמונה בכוחו של מפגש אנושי לרכך נוקשויות אידיאולוגיות, משרטטות כאן גם אפשרות של נחמה וחסד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלומית אהרוני ליר, דורית זילברמן
תיאור: דיו לבנה דיו שחורה פותחת צוהר לעולמן הפנימי של סופרות, תוך חשיפת המסתתר מאחורי מאחורי חוויות שונות הקשורות למלאכת הכתיבה. האסופה מאפשרת להכיר ולהוקיר נשים כותבות בישראל מתוך הצצה למתרחש על שולחן הכתיבה שלהן, ולעולמן הספרותי והרגשי כפי שהן מעלות אותו על הכתב. העיקרון המאחד של האסופה הוא הקול הנשי, המרובד והנבדל זה מזה, בהיבטים של אתניות, תרבות וחברה. דיו לבנה דיו שחורה סוללת דרך לתובנות על יצירה ומשמעותה ומאפשרת גישה למבחר התייחסויות לאמנות הכתיבה מפרי עטן של סופרות מוכרות בישראל.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: אנטוני ביוור
תיאור: התיאור הקלאסי של כיבוש ברלין, נפילת הנאציזם, סופו של היטלר וסיום מלחמת העולם השנייה – עכשיו בתרגום חדש לעברית. בספר נפילת ברלין פורס אנטוני ביוור ("מלחמת העולם השנייה", "סטלינגרד") יריעה רחבה של קץ הרייך השלישי במלחמת העולם השנייה ומספר את סיפורה המרתק והאכזרי של נפילת עיר הבירה. בעט מיומן הוא מתאר קרבות ומתקפות, מצעדי ניצחון וסבל מחריד של מיליוני קורבנות. לפני הקורא נגלים התפתחויות ואירועים הרי משמעות, וימיהם האחרונים בבונקר התת-קרקעי של היטלר ואווה בראון, ושל יוזף ומגדה גבלס, שהרעילו את ששת ילדיהם לפני שהתאבדו. התיאור הקלאסי של כיבוש ברלין, נפילת הנאציזם, סופו של היטלר וסיום מלחמת העולם השנייה – עכשיו בתרגום חדש לעברית. בספר נפילת ברלין פורס אנטוני ביוור ("מלחמת העולם השנייה", "סטלינגרד") יריעה רחבה של קץ הרייך השלישי במלחמת העולם השנייה ומספר את סיפורה המרתק והאכזרי של נפילת עיר הבירה. בעט מיומן הוא מתאר קרבות ומתקפות, מצעדי ניצחון וסבל מחריד של מיליוני קורבנות. לפני הקורא נגלים התפתחויות ואירועים הרי משמעות, וימיהם האחרונים בבונקר התת-קרקעי של היטלר ואווה בראון, ושל יוזף ומגדה גבלס, שהרעילו את ששת ילדיהם לפני שהתאבדו."
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה פרל
תיאור: משה פרל יצא למסע אל המקומות שבהם התרחשו האירועים שעיצבו את העולם כפי שהוא מוכר לנו, ומראה באמצעות חוויות אישיות ואבחנות מקוריות איך לאורך ההיסטוריה האנושית הכסף מניע הכל – מלחמות, הגירות, מהפכות, פוליטיקה, דתות והמצאות.הוא מתחיל את מסעו באזור ממנו יצא האדם הקדמון מאפריקה כדי להפוך את עצמו לתעשיין מזון ואת בעלי החיים למכונות לייצור אוכל; עובר לאירופה, שם הקדימה חבורת יהודים את מרק צוקרברג באלף שנים וייסדה רשת חברתית שגלגלה מיליונים; ממשיך באותה יבשת, בה חילץ נפח אלמוני את העולם מרעב ומעוני כשהמציא את פרסת הסוסים; טס לאינדונזיה, אליה התכוון קולומבוס להגיע כדי לעשות אקזיט על תבלינים ובלי משים הקים את תעשיית הסטארטאפ; חולף במחוזות האינקה בדרום אמריקה, מהם שדדה ספרד זהב שהציף את אירופה וגרם לעולם להבין לראשונה שיותר מדי כסף גורם למחלה בשם אינפלציה; מדלג אל הלב הפיננסי הפועם בוול-סטריט, רחוב שהחליף את החומה אותה הקימו חלוצי המתיישבים בארה"ב, כשניו-יורק עדיין נקראה ניו-אמסטרדם; ומסייר בעוד תחנות רבות על הגלובוס שטלטלו את הכלכלה העולמית. משה פרל יצא למסע אל המקומות שבהם התרחשו האירועים שעיצבו את העולם כפי שהוא מוכר לנו, ומראה באמצעות חוויות אישיות ואבחנות מקוריות איך לאורך ההיסטוריה האנושית הכסף מניע הכל – מלחמות, הגירות, מהפכות, פוליטיקה, דתות והמצאות.הוא מתחיל את מסעו באזור ממנו יצא האדם הקדמון מאפריקה כדי להפוך את עצמו לתעשיין מזון ואת בעלי החיים למכונות לייצור אוכל; עובר לאירופה, שם הקדימה חבורת יהודים את מרק צוקרברג באלף שנים וייסדה רשת חברתית שגלגלה מיליונים; ממשיך באותה יבשת, בה חילץ נפח אלמוני את העולם מרעב ומעוני כשהמציא את פרסת הסוסים; טס לאינדונזיה, אליה התכוון קולומבוס להגיע כדי לעשות אקזיט על תבלינים ובלי משים הקים את תעשיית הסטארטאפ; חולף במחוזות האינקה בדרום אמריקה, מהם שדדה ספרד זהב שהציף את אירופה וגרם לעולם להבין לראשונה שיותר מדי כסף גורם למחלה בשם אינפלציה; מדלג אל הלב הפיננסי הפועם בוול-סטריט, רחוב שהחליף את החומה אותה הקימו חלוצי המתיישבים בארה"ב, כשניו-יורק עדיין נקראה ניו-אמסטרדם; ומסייר בעוד תחנות רבות על הגלובוס שטלטלו את הכלכלה העולמית". -- מהמעטפת האחורית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ג'ים הולט
תיאור: האם הזמן באמת קיים? מהו בדיוק האינסוף? ולמה הראי הופך לנו את הכיוון ימין־שמאל אבל לא את למעלה־למטה? בספר המבריק הזה, ג'ים הולט מאיר למעננו פינות שונות בחשיבה האנושית, בעולם סביבנו וביקום כולו, ומוביל אותנו במסע היכרות עם מיטב החוקרים שפרצו את הדרך אל תחומי ידע חדשים ולא־נודעים. בשילוב האופייני לו של כתיבה בהירה והומור, הולט מזמין אותנו להתוודע אל מסתרי מכאניקת הקוונטים, אל חיפוש יסודות המתמטיקה, אל טבען של הלוגיקה ושל האמת, ועוד. לכל אורך הדרך הולט מעטר את סיפורו עם פרטים ביוגרפיים – מסעירים לעיתים – מחייהם של גאונים שלא תמיד זכו בחייהם להכרה הראויה, כמו הפיזיקאית אֶמי נֶתֶר, חלוץ המחשבים אלן טיוּרינג, או מגלה הפְרַקְטָלים בֶּנוּאָה מַנְדְלְבּרוֹט. ובאותה עת אנחנו זוכים בהצגה קלה־להבנה ומשעשעת של רבים מן הרעיונות המדעיים המורכבים והמרהיבים ביותר של המדע המודרני – מתיאוריית היחסות של איינשטיין ועד תורת המיתרים. כפי שמעידה כותרת המישנה שלו, הספר הזה הוא "מסעות אל גבול המחשבה", ואלה מסעות מרתקים במיוחד.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: פטריק נ' האנט
תיאור: במאה השלישית לפנה"ס היתה קרתגו השַׁליטה הבלתי-מעורערת במסחר באגן הים התיכון, עם מושבות מספרד ועד סיציליה. כשהרפובליקה הרומית שהחלה לצבור כוח אתגרה את מעמדה של קרתגו באזור, המפקד העליון של קרתגו, חניבעל, הוביל את הקרב עד רומא. כשהוא גובר על כל הצבאות שנשלחו להדוף אותו, היווה חניבעל איום על רומא עצמה לפני שהוכרע לבסוף באחד הקרבות האפיים ביותר בעולם העתיק.

הביוגרפיה המעמיקה הזאת מעוררת לחיים את המפקד הדגול שחצה את האלפים עם פילי מלחמה, מן ההישגים הראויים ביותר לציון בהיסטוריה הצבאית העולמית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: טלי חתוקה, הדס צור, עינת פרייגר, יוליה פורשיק, קורל חמו גורן, צבי וינשטיין
תיאור: המושג "התחדשות העירונית" אינו חדש. מדובר במושג המתאר תחום פעולה מובחן בתוך שדה התכנון העירוני, אשר יש להבינו כחלק ממגמות העיור במאה שנים האחרונות ברחבי העולם. משמעות מושג זה והפעולות הנגזרות ממנו משתנים מתקופה לתקופה. השינוי הדרמטי ביחס למושג זה בעידן הנוכחי הוא ההיכרות של הציבור הרחב עמו והמעורבות של הציבור בתהליכי ההתחדשות העירונית. מגמה זו קשורה גם למקורות המימון הפרטיים בתהליכי ההתחדשות העירונית, המקנים לתושב ולמגזר הפרטי היזמי אפשרות להיות שותפים בתהליך. מרחב מיקוח סוקר את המגמות והמושגים המרכזיים בתחום ההתחדשות העירונית בישראל ובעולם. הטענה המרכזית שעולה בספר היא שהמרחב הישראלי אינו הומוגני אלא מורכב ממקומות חברתיים ופוליטיים מגוונים, כך שאם גופי התכנון מבקשים להטמיע תהליכים מושכלים של התחדשות עירונית עליהם להבין את המקומות השונים הקיימים בתחומה. הפעלה גנרית רוחבית של התחדשות עירונית לא זו בלבד שלא תצלח, היא גם עשויה לחולל נזקים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. הספר מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה. המשגה זו מאתגרת את רוב המחקרים בתחום ההתחדשות העירונית הנוטים לבחון את יחסי הכוח במנותק מההמשגה של המרחב, ולכן נשארים כלואים ברעיונות של משא ומתן, פרוצדורות ומעמד התושבים בתהליך התכנון. הדרך היחידה למוצא מהמצב הקיים בתהליך ההתחדשות העירונית היא להמשיג מחדש את המרחבים, להבין את משמעותם ולקדם בהם פעולות מרובדות.
רסלינג
מאת: אורלי נזר
תיאור: לתהליכים של שליפת ידע בכל המקצועות ־ מלשון וספרות ועד מתמטיקה וגאומטריה ־ וניסוח ייצוג תלת–ממדי לידע הזה, יש יתרון על פני דיבור או כתיבה. ניסוח ידע דרך פיסול בחומר, ולאחר מכן קיום דיאלוג של היוצר עם יצירתו ועם הצופים, מחוללים תובנות חדשות והופכים את חומר הלימוד לזכיר ולמשמעותי באופנים רבים. ספר זה ממחיש את תרומתה של אמנות הפיסול בחֵמר ללמידה של תחומי דעת שונים, ורואה באמנות הזאת כלי חשוב, נגיש וחווייתי, המשרת למידה והבנה של מושגים מעולמות תוכן אחרים. מערכי השיעור המוצעים בספר שלפניכם הם יוצאי דופן, אך קלים ביותר ליישום, ומוליכים לתוצרים חזותיים ייחודיים, שהדיון בהם מאפשר הרחבה, נוסף על המרתם בידע עיוני, לעתים מופשט. בעזרתם יפתחו מורים ותלמידים את יכולתם לעשות שימוש בדמיונם, לתת לחומר צורה בעלת משמעות, לבצע מהלכים בלתי צפויים, ולהפעיל שיפוט על סמך רגשות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות