נמצאו 1153 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ג'ונתן קאופמן
תיאור: סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים.
שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה.
עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.
במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות.
הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונלד צוויג
תיאור: "העובדה המדהימה בקשר לטובין שברכבת הזהב לא הייתה ערכו הרב של כל פריט ופריט, אלא כמותם העצומה של הפריטים", כותב פרופ' רונלד צוויג במחקרו המרתק על גלגולה של רכבת הזהב שיצאה מהונגריה לאוסטריה בשלהי מלחמת העולם השנייה ועליה רכושם של יהודי הונגריה אבנים יקרות,כסף מזומן, פרוות ושטיחים, טבעות נישואין ותשמישי קדושה.
"הרכבת", כותב צוויג, "הייתה שיאן של שנות תכנון ושל ביזה מאורגנת בקפידה".
בספרו צוויג מתאר ביזה מאורגנת זו של הרכוש היהודי, ביזה שהחלה עוד טרם השואה כשחוקקו ההונגרים חקיקה אנטי-יהודית שהטילה על יהודי הונגריה הגבלות כלכליות והגיעה אל שיאה בימי המלחמה עם הפקעה וחלוקה מחדש מעוגנת בחוק של הרכוש היהודי. עם סיום המלחמה עמד הרכוש הגזול של יהודי הונגריה במוקד הוויכוח בין המעצמות המנצחות, ויכוח שהשתתפו בו הארגונים היהודיים, הקהילה היהודית בהונגריה וממשלת הונגריה. ערכו של הרכוש שהוחזר לעולם היהודי היה נמוך לאין שיעור מערכו המקורי. "האמונה שאפשר לחמוס את שגשוגה של קהילה ולחלקו מחדש", מסכם צוויג, "הייתה פנטזיה". סיפורה של רכבת הזהב הפך למיתוס שנכרכו בו אגדות רבות. במחקרו המקיף והמעמיק מפריד צוויג בין עובדות לבדיון ותורם תרומה חשובה לפענוחה של אחת הדרמות הלא מוסברות מימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נחמה טק
תיאור: שואת העם היהודי הייתה מנת חלקם של נשים וגברים כאחד. האם חוו נשים וגברים את השואה בדרכים שונות? מה עלה בגורלם בסביבות שונות –בגטאות, במחנות, ביערות? כיצד הגיבו לאתגרים שעמדו בפניהם ואיש כלפי רעהו? האם חוויותיהם של יהודים ממזרח אירופה מקבילות לחוויותיהם של יהודים ממערבה?
הסוציולוגית נחמה טק מנסה לענות בספרה על שאלות אלה ואחרות באמצעות ראיונות רבים שערכה עם ניצולי שואה ובסיוע יומנים, ספרי זיכרונות ועדויות של ניצולים. הציר המקשר בין פרקי הספר הוא השלבים השונים של השואה – ההפרדה בין יהודים לארים ונישולם ממקורות הפרנסה; הקמת הגטאות והחיים בהם; מחנות הריכוז; הסתתרות והתחזות בעולם הנוצרי; התנגדות.
נשים וגברים בצל השואה מתאר כיצד פיתחו נשים וגברים דרכי התמודדות שונות עם המאורעות ומעלה על נס חמלה, עזרה הדדית וסולידריות, שותפּות וחלוקה בנטל כערכים שהיה בהם כדי לחזק את היהודים הנרדפים ולעִתים אף לשפר את סיכוייהם לשרוד בשואה.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מאירה וייס
תיאור: "שתמותי בקבר של היטלר השחור", אמרתי ליודיתה שגרה לידנו ולמדה בכיתה שלי. "וגם את", הוספתי את נוריתה לקללה.
אחר כך שתיהן באמת מתו. את נוריתה לקח אמבולנס, ומיד אחר כך גם את יודיתה, שאבא שלה כבר מת קודם, בהפצצה על תל אביב, ואימא שלה מתה גם, ישר אחרי יודיתה, אחרי שהפיצה שמועות שהמשפחה שלי הדביקה את יודיתה ואת נוריתה בחיידקים של השיתוק של עפרה.
גם אותן אף אחד לא זכר ואף אחד לא דיבר עליהן אחרי שמתו. וגם את הילדות שמתו אחר כך. וגם את האח של גידי שהלך לאיבוד בוורשה.
אף אחד לא זוכר את הילדים המתים.
באוגוסט 1950 הבתים בתל אביב להטו מחום, ופחד עמד בהם. שנה קודם לכן ילדים, ובעיקר תינוקות, החלו לחלות במחלה מסתורית ולמות בכאב. ב-6 באוגוסט 1950 מתה מאותה מחלה עפרה קליין, אחותה של מאירה. עפרה הייתה בת שנה ורבע, מאירה בת שנתיים וחצי. עכשיו היא יודעת שהגיע הזמן לספר את מה שלא סופר. הגיע הזמן לחשוף את הצל שליווה אותה כל חייה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם שטרנברג
תיאור: ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה בספר בהיקלט עם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג, דניאל דה מלאך
תיאור: הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.
האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: על הרקע להחלטה על הקמת האחזויות הנח"ל בשנת 1951; על המדיניות של הקמת ההאחזויות וקביעת מיקומן באזורים הוגנים, בשנים 1967-1951; סיפורה של כל אחת מ-35 ההאחזויות שהוקמו בתקופה זו, וסיפוריהם של 17 יישובי הנח"ל, שהוקמו בשנים אלו על ידי גרעיני הנח"ל, בעת שירותם בצה"ל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניקולא יוזגוף-אורבך
תיאור: המעבר של החברה היהודית במפנה המאה ה-20 ממרחב יהודי למרחב ציוני, ולבסוף עם קום מדינת ישראל למרחב ישראלי-אוטונומי, אינו גאוגרפי בלבד. יותר משמעבר זה מבטא תנועת אוכלוסין גאוגרפית של יחידים או קבוצות ממקום מוצא מסוים למקום יעד, יש בו כדי ללמד על שינוי בדפוסי החשיבה הקולקטיבית של העם היהודי ועל תמורות בתפיסתו הפוליטית, האידאולוגית והדתית. בספר זה בוחן המחבר יצירות ספרותיות שנכתבו ופורסמו במפנה המאה ה-20 - תקופה שבה התרחשו תמורות עמוקות בקורותיו של העם היהודי שישב ברובו במרחב הגלות, והביאו יוצרים, עסקנים ופוליטיקאים לגבש מרחב חדש שהתיימר להוות אלטרנטיבה למרחב הקיים ולמאפייניו - הלא הוא המרחב הציוני. מרחב זה, שהתקיים תחילה כמרחב חתרני ותאורטי בשדה הספרות והפובליציסטיקה, לבש כסות פוליטית וחברתית וביקש ולהתממש בדמות מדינה עצמאית. ספר זה מבוסס על עיון ביצירותיהם של חמישה יוצרים - בנימין זאב הרצל, מוריס רוזנפלד, מנדלי מוכר הספרים, שלום עליכם וזאב ז'בוטינסקי - שפעלו במרחב הגלות לטובת יצירת מרחב אלטרנטיבי לעם היהודי, בשאיפה שישמש פתרון לבעיותיו וסבלותיו בגולה. מקצתם של היוצרים הללו שימשו בתפקידים בכירים בתנועה הציונית, ויצירותיהם לא היו אלא שופר לרעיונותיהם הפוליטיים למען כינונו של מרחב יהודי אוטונומי. אחרים יצרו מתוך דחק לאומי, קולקטיבי ואישי וראו במרחב האלטרנטיבי מפלט וסיכוי להחלצות מחוסר אונים ורפיון.
רסלינג
מאת: אביחי כהן
תיאור: בליל ה-14 במאי 1967 החלה מצרים במפתיע להעביר כוחות צבא גדולים לקדמת סיני, עובדה שהעמידה את ישראל בפני איום ביטחוני חמור ביותר. ההנהגה הביטחונית בראשות לוי אשכול ויצחק רבין הבינה שהאסטרטגיה של שימור ההרתעה באמצעות מדיניות תגמול אקטיבית לא עמדה במבחן. ב-23 במאי 1967 נטל הרמטכ"ל רבין על עצמו אחריות אישית לאירועים ואמר לסגנו עזר ויצמן: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל טעויות שעשיתי לפני המלחמה". על אילו טעויות דיבר רבין? האם רבין לא החמיר עם עצמו יתר על המידה? מה היה חלקו של ראש הממשלה ושר הביטחון במצב החדש שנוצר? האם ההנהגה בישראל הייתה "שבויה" בנורמות ודרכי פעולה שעוצבו עוד בתקופת בן גוריון? ספרו של אביחי כהן, גבולות ההרתעה, מבקש לתת מענה על שאלות אלה ורבות אחרות. כהן, אשר מציג בפני הקוראים מחקר חדשני ומרתק על אודות מדיניות הביטחון והתגמול הישראלית בעשור השני לקיומה, מסתמך בעיקר על מקורות ראשוניים וסוקר באופן קולח ומרתק את הנושא. מחקרו של כהן עוקב באופן שיטתי אחר פעולות התגמול העיקריות באותה תקופה, הן מההיבט המבצעי והן מההיבט המדיני, כל זאת תוך כדי התייחסות ליחסים המורכבים בין הדרג המדיני והצבאי באותה תקופה. ניתוחן של סוגיות אלה, אשר נבחנות בדגש על הקשר בינן לבין ההתפתחויות שהובילו למלחמת 1967, שופכות אור על שאלת המחקר המרכזית המוצגת בספר: הקשר בין מדיניות הביטחון השוטף באותה תקופה, תהליך ההסלמה והאירועים שהובילו בסופו של דבר למלחמת 1967. מדובר במחקר יסודי ומעמיק המבוסס ברובו על מחקר ארכיוני נרחב. הספר, אשר מהווה תרומה משמעותית להבנת פרק היסטורי משמעותי בתולדותיה של מדינת ישראל, חשוב גם כיום להבנת האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל ודרכי ההתמודדות עמם
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נחמן סירקין
תיאור: הספר כולל את מאמריו של ברל כצנלסון - האחד במערכה, ושל זלמן שזר - על נחמן סירקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב עובד
תיאור: עדות האחים הינו מחקר מקיף על תולדות תנועת ה"ברודרהוף", תנועה קומונאלית דתית-נוצרית שראשיתה בגרמניה וישוביה מצויים כיום בארצות הברית ובאנגליה.
קומונות הברודרהוף שונות מהקיבוצים בישראל, אולם שאלות האדם בחברה וחיפושי הדרך לקיום חברה שיתופית, בתוך עולם אינדיבידואליסטי משותפים להם. שכן אלו הן סוגיות אוניברסליות שאינן מוגבלות לבני דת או לאום מסויים.
הספר מגולל יריעה רחבה של תולדות ה"ברודרהוף" במשך 75 שנה. יש בו סקירה מרתקת על היווצרות התנועה בשנות העשרים בגרמניה ועד ימינו אלה במחצית שנות ה- 90.
תנועה חברתית שיתופית אינה יודעת מנוחה ונחלה אלא נתונה תדיר במסה ומעש, כך גם ב"ברודרהוף" כפי שעולה מספר זה.
הקוראים המבקשים ללמוד פרק בחדשנות חברתית, יעקבו בעניין רב אחרי קורותיה של תנועה זו והתנסותה בקיום "חברה אחרת" בתוככי משטרים זרים ומנוכרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: דורון רוזן
תיאור: במשך רוב שנות קיומה הייתה "סולל בונה" תאגיד הסתדרותי שעסק בביצוע פרויקטים אזרחיים רבים של בנייה ותשתיות, ודרך פעילותו הענפה סייע גם רבות למימוש של צרכים ויעדים לאומיים וחברתיים. ברם ספר זה אינו עוסק בתחומי פעילותה של סולל-בונה במישור המשקי-האזרחי, אלא בוחר לגולל את מעורבותה בהיבטים ביטחוניים וצבאיים ובפעולות חירום שנקשרו ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בעשותו זאת, בוחן הספר גם את אופי הקשרים ומידת שיתוף הפעולה שהיו ל"סולל בונה" בפעולותיה אלה עם "ההגנה"- הזרוע הצבאית והביטחונית העיקרית של היישוב היהודי בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. בין הנושאים הבולטים הנסקרים בספר נכללים העבודות שביצעה "סולל בונה" בהקמת מערכת אבטחה ובלימה כוללנית לאיטום הגבול הצפוני, שבמרכזם עמדה הקמת גדר ביטחון לאורך הגבול הצפוני עם סוריה ולבנון; התפקיד המרכזי שמילאה במפעלי החירום המדיניים והביטחוניים להקמת יישובים (מבצעי "חומה ומגדל") ובהרחבת המפה היישובית בכללותה; היבטי המעורבות שהיו לה בקשרי השיתוף החשאי-מודיעיני והמבצעי-חתרני שהתקיים בין המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי ובין גופי ביון בריטיים בשלוש השנים הראשונות למלחמת העולם השנייה; הסיוע שהושיטו החברה ועובדיה ליחידות שהפעילה ה"הגנה" במסגרת קשרי "השיתוף" (למשל, הפלמ"ח והמחלקה הסורית של ה"הגנה"); הסיוע שהושיטו "סולל בונה" ועובדיה לפעולתם של שליחי המוסד לעלייה ב' בסוריה, לבנון, עירק ואיראן, אשר עסקו בהברחה של עולים ופליטים יהודים בדרכי היבשה לארץ; הסיוע הרב והמגוון שהושיטו החברה ומנגנון עובדיה בנמל חיפה למוסד לעלייה ולגופים הימיים של הפלמ"ח שפעלו עמו בשיתוף בענייני ההעפלה הימית; התפקיד המרכזי והמורכב שהיה לחברה בביצוע מפעלי ההתיישבות בנגב הצפוני ובביצור וחיזוק הנגב כולו; והתפקיד המרכזי שמילאה "סולל בונה" בזמן מלחמת העצמאות בהקמת מערכי ביצורים והגנה בחלק ניכר של אזורי הארץ. בנוסף, עוסק הספר בבירור הסיבות שהביאו למעברה של "סולל בונה" מחברה שהתמקדה בפעילות משקית אזרחית, לחברה שפעילותה הייתה מעוגנת בעיקר בענייני חירום, ביטחון וצבא, ובניתוח המרכזיות שהייתה לדוד הכהן – ממנהליה הבכירים של החברה – במעורבותה ופעולתה בתחום הביטחוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: חנה ויינר
תיאור: על נסיבות הצמיחה, על 15 השנים הראשונות (1912-1927), ועל "החלוץ" בגרמניה, מספר ספר זה.
תנועת נוער אוטונומית היתה תופעה חדשה וייחודית לגרמניה בתחילת המאה; בהשראתה עוצבה תנועת נוער יהודית ראשונה - ה"בלאו וייס" - שעיצבה את אישיות חניכיה בהווי נעורים תוסס וגם הציבה מחסום להתבוללות. הדרך מתהייה על הזהות אל ההגדרה הציונית לא נכבשה בלי מאבק פנימי. כשסטו מן המקור הזר, הנצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שאיפה למימוש האידאלים בהגשמה, בהכשרה ובעלייה. בעדה היהודית השאננה התלכד מיעוט של הנוער בתנועות ציוניות וחלוציות. עם שקיעת ה"בלאו וייס" ניצבה במרכז תנועה חלוצית סוציאליסטית - פרי מיזוג "ברית העולים" עם "המשוטטים היהודים הצעירים". זו נטלה את האחריות ל"החלוץ"; בתוך כך יצרה תשתית לקליטת אלפים לעת בוא הפורענות. תיעוד עשיר, שטרם נוצל במחקר, איפשר בחינה מדוקדקת של רב-גוניות בדעות, בתפיסת מהות תנועת הנוער ודימויי המנהיגות; בתוך כך גם נחשפו שסעים רעיוניים וגם מסתרי תהליך שקיעת ה"בלאו וייס".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: ערב הקמת מדינת ישראל היה כל יהודי חמישי בארץ מעפיל, שעלה חרף האיסורים והגזירות של ממשלת בריטניה. בארבעה שערים מובא בספרו של אריה ל. אבנרי סיפור ההעפלה בשנים 1944-1934, אשר עם היותה מצומצמת מכדי להציל המוני יהודים הפכה פתח למאבק של עלייה חופשית בשנים 1948-1945 (לשנים אלה יוקדש הכרך השני של הספר). בצד הפרשות הידועות, אשר הסעירו את הישוב בארץ, כמו גורלן של "פאטריה" ו"סטרומה" ופרשת גירוש העולים למאוריציוס, מביא המחבר את סיפור האניות, העולים והמארגנים, חברי "החלוץ" וה"הגנה", ההסתדרות הציונית החדשה, גופים ציבוריים שונים ויזמים פרטיים, והמוסד לעלייה ב'. כמו ספרו הקודם, "ההתיישבות היהודית וטענת הנישול", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת תש"ם, מבוסס גם ספר זה על חומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך כנרי
תיאור: ספר זה הוא ספר קורותיו של יצחק טבנקין בארץ. סיפור חייו של טבנקין וקורות ההגשמה הציונית בארץ ישראל משולבים זה בזה ללא הפרד. טבנקין היה מחבורת המייסדים של אחדות העבודה ההיסטורית וממקימיה העיקריים של הסתדרות העובדים הכללית. היה לו חלק מכריע בהקמת תנועה ארצית של קיבוצים. הוא שהפך את תנועת 'החלוץ' במרכז אירופה ובמזרחה מתנועת נוער לתנועת 'עם' מגשימה, והוא שהעלה את רעיון העבודה והאימונים (השיבולים והחרב) – הקמת הפלמ"ח – והפך אותו מחזון למציאות. הוא גם היה מהשוקדים המרכזיים על טיפוח תרבות חיים יהודית-קיבוצית שהייתה לסמל ל'ישראליות' במאמץ ליצור עם יהודי משוחרר מסימני גלותו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: יואל מרציאנו
תיאור: התבוננות בעוצמתם של מגורשי ספרד וצאצאיהם ובהשפעתם העמוקה על קהילות ישראל בעולם, מעוררת השתאות. מה היה סוד כוחם ומה היה המטען הרוחני שנשאו עימם המגורשים אל מקומות פזוריהם איך זה היו רבים מהם לגדולי חכמי המאה השש-עשרה, ובהם אישים שחיברו יצירות מן המעלה הראשונה בתחומי הפרשנות, ההגות, הדרוש וההלכה ספר זה עניינו בשכבת החכמים במאה השנים האחרונות לשבתם של היהודים בחצי האי האיברי - מאה שתרמה לעיצובה הסופי של המורשת הספרדית. התקופה מתוחמת משני קצותיה במאורעות היסטוריים בולטים של חורבן; ראשיתה בפרעות קנ"א (1391) וסופה בגירוש היהודים בשנת רנ"ב (1492). למרות הרדיפות, התקיימו במהלכה של מאה זו תנאים שאפשרו ליהודי ספרד לחולל צמיחה ושיקום של קהילות ומרכזי תורה. וכדברי ר' יוסף יעבץ, "כי מימי קדם לא הייתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהייתה בעת הגירוש הספר עוקב אחר מכלול הנושאים הקשורים להכשרת החכם, לדרכי הלימוד שלו ולתפקידים שמילא לאחר לימודיו בהוראה ובהנהגה עד מינויו למשרה רבנית. מכל אלה עולה חשיבותה של התקופה, המעמידה חוליה חשובה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד ויהודי הפזורה הספרדית לאחר הגירוש, תקופה שהתקיימו בה רצף ותמורה. זה הספר הראשון העוסק בשכבת החכמים בספרד לגווניה ועל פני תקופה ארוכה. בכך הוא מצטרף לספרים אחרים שעניינם בתפקידה ובתרומתה של שכבת החכמים לחיי הקהילות במרכזים אחרים באירופה בימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: דב-בער קוטלרמן
תיאור: "בימי החורבן והשרפה שרפתי שלשה שקים ספרים פניני־הספרות היהודית מחשש חפוש ועתה אני מבכה את האבדה הגדולה הזאת ואתה בעל־החלומות הנך משתעשע בתקות־שוא שעוד נקים את הריסות הקולטורה היהודית. אתה יש לך האני מאמין שלך, הנך מכבד ומעריץ את זשיטלאווסקי, באראכאוו ובעל־דמיון [...] יהי ד' עמך אבל גם עליהם עבר הכלח, אתה יודע למדת שקמו פילוסופים חדשים ותורות חדשות".... בספר זה מוצגת עדות נדירה על עולמו הפנימי של אחד מאחרוני אנשי העברית בברית המועצות, תלמיד ישיבה ומורה לעברית לשעבר ששרד את תהפוכות הזמן עד קץ משטר סטלין ושמר עד יום מותו על הגחלת במזרח הרחוק הרוסי. איגרותיו העבריות שהתגלו בארכיוני הספרייה הלאומית בירושלים חושפות את החיים היהודיים בפרובינציה הסובייטית בשנות החמישים המאוחרות של המאה הקודמת מצדדים שלא באו מספיק לידי ביטוי בחקר יהדות ברית המועצות: התארגנות אנשי העברית, עיסוק לא ממוסד באיסוף פולקלור, העברת ספרים יקרי מציאות בין אוספים פרטיים והשגת גישה אליהם בספריות, דרכי הנחלת הירושה הרוחנית־דתית, צריכת התרבות היהודית הרשמית, ההתייחסות למדינת ישראל בתקשורת הסובייטית, גורל קורבנות המשטר, זיכרון השואה ועוד. כל אלה מפורטים כאן מפי מתנגד חריף ליידישיזם החילוני, שלא שינה את עמדתו גם כעבור עשרות שנים מהתלקחות "מלחמת השפות", ושנהנה בצעירותו מהיכרות אישית עם סופרי דור התחייה בן ציון כ"ץ, מרדכי בן הלל הכהן וישעיהו ניסן גולדברג, וכן עם גדולי רבני היהדות האורתודוקסית ברוסיה ובפולין – ר' חיים סולובייצ'יק, ר' דוד פרידמן ו"החפץ חיים". פרסום זה מוסיף נדבך חשוב לחקר "היסטוריוגרפיית הצללים" של התרבות היהודית הסובייטית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יוסף שרביט
תיאור: עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפײן תקופות מעבר ועידנים מהפכנײם: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הײתה שרױה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטױ ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרנײם – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיװידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: דניאל דורון
תיאור: ספר שמתאר את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות – הכלכליות והחברתיות - המאיימות על ישראל נוסף על אתגרי הביטחון. הספר מתבסס על ההנחה שלפיה כדי להבין את בעיותינו החמורות כיום יש לחזור אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, אז עוצבו השקפת העולם, המבנים המוסדיים, דרכי ההתנהלות וההסדרים הכלכליים שהעמיקו את העוני והשחיתו את המערכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. כל אלה, בגלגוליהם השונים, ממשיכים לפעול עד היום וממשיכים לגבות מחיר כבד מהכלכלה ומהחברה בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוליה שקודובה
תיאור: ב-27 במרס 1942 נכנסה בשערי מחנה אושוויץ רכבת ועליה 999 נשים צעירות מסלובקיה, שסברו לתומן שהגיעו למחנה עבודה לשהות בת שלושה חודשים. לרובן היתה זו היציאה הראשונה אל מחוץ לגבולות ארצן. לימים יוגדר השילוח הזה כטרנספורט הראשון שהגיע לאושוויץ במסגרת הפתרון הסופי. מרבית הנשים האלו נרצחו בתוך חודשים ספורים; וכעבור שלוש שנים, בימיו האחרונים של המחנה, נותרו מהטרנספורט הראשון כחמש נשים בלבד, שנידונו אף לשרוד את צעדות המוות מאושוויץ לגרמניה. יוליה שקודובה, שנולדה בשם יוצי פולדי באוגוסט 1914 בעיירה לבוצ'ה שבמזרח סלובקיה, היא אחת מאותן נשים. שנים ספורות לאחר השחרור העלתה את קורותיה על הכתב שלוש שנים ללא שם מסלובקיה לאושוויץ מציג בפני הקורא את מחנה אושוויץ-בירקנאו מבפנים ומספק הצצה נדירה אל קרביו של המחנה ואל חוויותיהם היומיומיות של הקורבנות היהודים, ובפרט אל חייהן של הנשים. כיצד פירשו את המראות והאירועים בזמן אמת? מתי ובאיזה אופן הבינו את מהותו של המקום שאליו הגיעו? איך עלה בידן לשרוד את התופת? את המענה לשאלות הללו ולרבות אחרות ימצא הקורא בין דפי הספר על פס הזמן הארוך של העדות ולאור המראות המשתנים במחנה.
ארכיון יד ושםמשכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל שפירא
תיאור: "הפנדמיה הבאה תקרה מהר בהרבה ממה שחושבים... העולם של ימינו כמעט מזמין פנדמיות. אנו גרים בערי ענק צפופות במיוחד, והמרחב מרושת בקווים של חברות תעופה יעילות, זולות, המטיסות נוסעים בצפיפות רבה". מלחמות חשפו בדרך כלל צדדים יפים בהוויה הישראלית: אחדות לאומית, הזדהות, התנדבות ועזרה לזולת. מגפת הקורונה, לעומת זאת, הציפה את כל הרע והעלוב: חוסר משילות, עיגולי פינות, הסתרה, תחמנות, חוסר דוגמה אישית, פוליטיזציית יתר, אגואיזם קיצוני ושבטיות. ככל שחלף הזמן ופחת העניין, פשטו הגיבורים לרגע את מדיהם וחזרו לקוטנם הטבעי. זהו סיפור של טובים מול רעים ושל חכמים מול חכמים פחות, סיפור על מסירות נפש בצד אדישות ואפתיות ועל חזון מול אפרוריות ורדידות. פרופ' שמואל שפירא, שכיהן במשך שמונה שנים כראש המכון הביולוגי והוביל את התוכנית לפיתוח החיסון הישראלי, לא הופתע מהמגפה ונערך לקראתה בצורה מקצועית ככל האפשר, אולם דבר לא הכין אותו לקרקס שהתרחש לנגד עיניו. גם הוא, כמו רבים מאיתנו, התבונן נכוחה במציאות ולא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. את תחושותיו ומסקנותיו הוא מעלה בספר זה בציניות המתובלת בלא מעט הומור, וגם בלא מעט עצב. אף על פי כן הוא אינו מפנה אצבעות מאשימות מדי ואינו קורא לעריפת ראשים. הוא מציע פשוט להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובמהרה. זהו סיפור שמשמש תמרור אזהרה; לא כדי לבוא אחר כך ולהגיד "אמרתי לכם" (עד כמה שזה מפתה), אלא פשוט על מנת שעם בוא הפנדמיה הבאה, שבוא תבוא, לא נמצא את עצמנו שוב באותו מצב, או חלילה במצב גרוע עוד יותר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אפרים חירם
תיאור: סיפורו של אפרים חירם המוכר לכל כפיחוטקה, מגלם את גורלם של יהודי אירופה, שואה אכזרית ותקומה מפוארת. זהו סיפור דרמטי מאין כמותו, של ילד שהוברח מגטו ורשה רגע לפני שהחלו הגירושים למחנות ההשמדה. שנתיים וחצי עבד במשק של משפחה פולנית בזהות בדויה שלא נתגלתה. עלה לארץ ב־1946 בגיל 12, התנדב לצנחנים. ב־1956, כעבור עשר שנים בלבד, צנח במיתלה כמפקד מחלקת צנחנים. הצרפתים הצניחו לגדוד שתי מרגמות 120 מילימטר, פיחוטקה תפעל אותן בהצלחה רבה שהצילה חיי לוחמים. עמד להשתחרר וללכת ללימודים באוניברסיטה, אך שוכנע בפגישה מקרית עם אריק שרון להישאר בצבא. העיתונאי המוכשר, ישראל הראל, כתב על כך בעיתון הארץ במאמר שכותרתו הייתה ״אשרי הלהבה״. פיחוטקה הקים גדוד צנחנים מצטיין, 202 גידל בגדוד דורות של מפקדים צעירים ששירתו יחד באותו פרק זמן של שנתיים ראשונות בגדוד. לימים צמחו מהם חמישה אלופי משנה, ארבעה תתי אלופים, שני אלופים ושני רמטכ"לים. הוא הקים את אוגדה 91 בצפון והיה ראשון מפקדיה. חיסל את הפתחלנד, שלא קיים יותר כבר למעלה מחמישים שנה. הוביל את לוחמיו במרבית שדות הקרב של הארץ שלנו. אלפי חיילים ששירתו תחת פיקודו זוכרים אותו כמפקד נועז, מקורי, שהסתער על אויב שהמטיר אש, יחד עם לוחמיו. הוא לא שלח אותם, חָלַק איתם את הסיכונים גם כשהיה מפקד אוגדה. אחרי שסיים את שירותו, נבחר לראש הרשות של רמת השרון. כיהן שתי קדנציות, עשר שנים. ביצע פרויקטים שהיתה בהם פריצת דרך. פיחוטקה היה נערץ על ידי לוחמיו כמו גם על ידי מרבית התושבים. זהו ספר של פטריוט ישראלי, מיוחד ונדיר. ספר שיקרא בנשימה עצורה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה גורלי
תיאור: כשמונה יוסף חריש לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ב-1986, הממשלה ציפתה ואף דרשה שיורה על סגירת חקירת השב"כ – אבל הוא התעקש על המשך החקירה ומנגד הגן על סמכות הנשיא לחון את בכירי השב"כ. ועדת בייסקי המליצה להעמיד לדין את מנהלי הבנקים באשמת ויסות המניות; חריש בדק ומצא שאין מרמה במעשיהם; בג"ץ התערב, פסל את החלטתו והורה להעמידם לדין. לאחר הליך משפטי ארוך ויקר – ההר הוליד עכבר, הם זוכו והתברר שחריש צדק. למרות לחצי ראש הממשלה רבין התעקש חריש על פיטורי אריה דרעי ורפאל פנחסי ועל העמדתו של דרעי לדין. זאת היתה דרכו בשבע שנות כהונתו כיועמ"ש – צדק, יושר ומשפט, שיקולים ענייניים, מאוזנים וערכיים, והם בלבד. ללא יח"צנות וללא פופוליזם, עמד חריש איתן אל מול לחצי הפוליטיקאים מימין ומשמאל, הרבנים והרבנּות, התקשורת, ולעתים גם לבד מול הפרקליטות. בעניין לציבור משה גורלי מתאר, מפרש ומנתח את כהונת חריש כיועמ"ש ואת החלטותיו בפרשות שהסעירו את המדינה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דן שיפטן
תיאור: במקביל לסכסוך הישראלי-ערבי משמש "עניין פלסטין" מוקד ליריבות חריפה בזירה הבינערבית ולמעורבותן של המעצמות. חשיבות מיוחדת נודעת למאבק המר והממושך, המתנהל בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית. למאבק זה, הניטש, בסופו של חשבון, על האדנות בשטחים שמשני עברי נהר הירדן, השלכות מרחיקות-לכת על מעמדה של מדינת ישראל, על בטחונה ועל סיכוייה לכונן הסדר בינה לבין מדינות ערב. ספרו של דן שיפטן עוסק ביחסי הגומלין המורכבים בין שלושת הגורמים הללו - הישוב היהודי ומדינת ישראל; המשטר בעמאן; התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא חושף את הרציפות המאפיינת את האינטרסים הלאומיים של מרכיבי המשולש הזה במשך שני דורות ומעלה, מימי המלך עבדאללה, המופתי חאג'- אמין אל-חוסיני ובן-גוריון, עד לתקופתם של המלך חוסין, יאסר ערפאת וממשלות המערך; את העימות הסטרוקטורלי בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית; את שותפות האינטרסים בין ישראל לבין המשטר בעמאן; את העימות בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין המפעל הציוני. הספר מציג את שתי החלופות העיקריות שבפניהן ניצבו קברניטיה של ישראל במשך ארבעים השנים האחרונות- "האופציה הירדנית" ו"האופציה הפלסטינית"- על רקע אילוציה של מערכת היחסים הבינ-ערביים ומעורבותו של המעצמות. הוא מסביר את העדפת "האופ¬ציה הירדנית" ועומד על הגורמים המקיימים אותה זה עשרות שנים, למרות אכזבות מרות ומכשולים קשים. העמדת הדברים בפרספקטיבה היסטורית, בצירוף ניתוח המעודכן לשנת 1986, תורמים להבנת השלב הנוכחי של המציאות המדינית באיזור. פרספקטיבה זו מצביעה על התקווה, כי הקרקע בה נעוצים שורשיו של הסכסוך עשויה גם דן שיפטן חוקר שנים רבות את יחסי ישראל-ערב- תחילה במסגרת מכון שילוח באוניברסיטת תל-אביב ובשנים האחרונות במסגרת המכון לחקר כוח המגן ביד-טבנקין ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. בחמש-עשרה השנים האחרונות פירסם מחקרים רבים בנושאים אלה. בימים אלה עומד להופיע גם ספר שכתב על מדיניותה של מצרים בתקופת מלחמת ההתשה.
מאת: הניה רוטנברג, דינה רוגינסקי
תיאור: ספר זה מציג רב-תחומיות אמנותית השזורה בפועלה של אישיות אחת – אישה תימנייה כריזמטית אשר פעלה בראשית ימיה של מדינת ישראל – ושופך אור על הקשר בין אמנות, חברה, דת ופוליטיקה בישראל הצעירה. תיאטרון המחול ענבל, אשר שרה לוי-תנאי ייסדה בשנת 1949, היה מרכז של יצירה בין-תחומית מקורית המשלבת מחול, שירה, מוזיקה ומשחק, והוא זיכה אותה בפרס ישראל ובתואר "אמנית המולטימדיה הראשונה בישראל". גם עולם המחול הבין-לאומי הביט בהשתאות בשפת התנועה הענבלית הייחודית אשר משלבת בהרמוניה מרכיבים תימניים עממיים מעובדים לצד מחול תיאטרלי, מערבי ומודרני. הכוריאוגרף האמריקאי ג'רום רובינס אמר על לוי-תנאי: "היא אחד משלושת הכוריאוגרפים הגדולים בעולם". אסופת מאמרים זו מאירה את הרב-תחומיות האמנותית שענבל מגלמת וגם חושפת את הצדדים הפחות מוכרים בעבודת חייה היצירתית של שרה לוי-תנאי: כתיבת שירים והלחנה לצד כתיבת פרוזה, כוריאוגרפיה של מחול אמנותי מודרני לצד ריקודי עם ישראליים, ומסכתות לטקסי חג בקיבוצים, יצירה למבוגרים וגם לילדים. בכל תחום שפנתה אליו תרמה חידוש ופריצת דרך. עם זאת, דרכה של לוי-תנאי מעולם לא הייתה קלה; היא בלטה בזרותה במרחב האמנותי שלפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לקיומה כיוצרת בנוף הגברי, כתימנייה בנוף האירופי וכאוטודידקטית בין אמנים מקצועיים. הכותבים באסופה זו – חוקרים ואמנים שעוסקים במוזיקה, בתיאטרון ובמחול, בחינוך, באתנוגרפיה ופולקלור, בסוציולוגיה, בהיסטוריה ובלימודי מגדר – חושפים את רוחב פועלה של שרה לוי-תנאי, מאירים את עבודתה הן מזווית תיאורטית והן מזווית אישית, ומציעים פרשנות חדשה לפעילותה.
רסלינג
מאת: אורן יפתחאל
תיאור: מה הקשר בין עוצמה ואדמה? כיצד משפיע המרחב על יחסים חברתיים ופוליטיים, ולהיפך? כיצד מסבירות תשובות לשאלות אלה את המרחב היהודי/פלסטיני שנוצר בארץ? בסדרה של מחקרים ביקורתיים ופורצי דרך המשתרעים על פני מעל לשני עשורים מדובב אורן יפתחאל את המרחב הפוליטי, הכלכלי והחברתי. מחקרים אלה, אשר חלקם הגדול מכונס כאן לראשונה בעברית, מאירים את תהליך עיצוב האתנוקרטיה הישראלית ואת "זחילתה" לעבר משטר אפרטהייד. בשפה בהירה וקולחת, ותוך כדי שימוש בכלים הביקורתיים של מדעי החברה והרוח, מציב יפתחאל (עם שותפיו) מראה מחקרית, עובדתית ופרשנית מכאיבה אל מול פניה של החברה בישראל/פלסטין; כל זאת לצד מגוון אפשרויות לתיקון פוליטי, חברתי ומרחבי. פרקי הספר מציגים סדרה של נקודות מבט מקוריות וביטויים חדשניים אשר אותם טבע יפתחאל במחקריו, כגון: "אתנוקרטיה", "אזורים שבורים", "מיעוט במילכוד", "מעמד-אתני", "ספֶָר פנימי", "ספריפריה"; "העיר האפורה", "הפרמ"ה", "אפרטהייד זוחל", "הלכת הנגב המת", "דחיקוּת אורבנית" ועוד. חלקו הראשון של הספר מציג ניתוחים מושגיים, מערכתיים ובינלאומיים; החלק השני מתמקד במאבקים בין קבוצות וזהויות לאומיות, אתניות ומעמדיות, כגון מזרחים, קיבוצים, בדווים, ערבים-פלסטינים וצעירים, ואילו החלק השלישי מתמודד עם עיצוב העתיד המרחבי והפוליטי בארץ המסוכסכת.
רסלינג
מאת: ארנון למפרום
תיאור: ספרו של ארנון למפרום מציג את דרכו הפוליטית של לוי אשכול (1969-1895), ממייסדי מדינת ישראל, אשר עמד בראש מפעל ההתיישבות בקום המדינה והנהיג את צמיחת הכלכלה הישראלית בתפקיד שר האוצר (1963-1952). כראש הממשלה (1969-1963) הנהיג את המדינה בעת שנאלצה להתמודד עם אתגרים מורכבים, ביניהם התגברות האיום הערבי שהגיע לשיאו במלחמת ששת הימים, לצד הצורך להתאים את הכלכלה לצרכים המשתנים באמצעות "המיתון". אשכול נדרש להיכנס לנעליו הגדולות של דוד בן-גוריון, ואף להתמודד איתו ולגבור עליו. בה בעת הצליח, לראשונה בתולדות המדינה, לכרות "מזכר הבנה" רשמי וחשאי עם ארצות הברית, הסכם שהיווה אחד היסודות לניצחון הצבאי ב-1967. הטיעון המרכזי של למפרום הוא שאשכול בנה את עצמו כמנהיג "ביורוקרטי" אשר מתמחה בעניינים רבים, אבל לא כמנהיג "כריזמטי" (על פי המינוח של מקס ובר), שכן כוחו הרטורי היה מוגבל. כל עוד מיצה את יכולותיו כמנהיג ביורוקרטי הצליח אשכול לחפות על חולשתו הכריזמטית. אולם מתחילת 1966 מיעט להשתמש ביכולות אלה. הדבר גרר חולשה פוליטית שהביאה לאובדן תיק הביטחון ערב מלחמת ששת הימים. לאשכול היה חזון של מדינה בעלת סדר יום אזרחי ולא ביטחוני. חזון זה התבטא בביטול הממשל הצבאי לערביי ישראל ובצעדים נוספים. האתגרים הביטחוניים והמדיניים אשר בפניהם ניצבה ישראל היקשו עליו במימוש מלא של חזונו.
רסלינג
מאת: יהודית תידור באומל-שוורץ
תיאור: ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק. לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: • כמה ערבים ישבו בארץ­-ישראל בשנת 1878 ומה היה מוצאם?
• מה היה מקור גידולם במשך 70 שנות ההתישבות היהודית - עד קום המדינה?
• מה היתה המדיניות הציונית ברכישת קרקעות?
• אלו אדמות מכרו הערבים, ובעיקר מנהיגיהם, ואלו אדמות קנו היהודים?
• מה היה מצבו של הישוב הערבי בארץ-­ישראל ב-1948­ והאם היתה סכנה לקיומו בהקמת מדינת ישראל?
• מה היה מספר הפליטים הערבים בשנת 1949 ומה היה מספר היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות ערב לאחר 1949?
שאלות אלו ואחרות נבחנות כאן על יסוד תומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: ברנרד לזר, גוסטב לנדאואר, אריך מיהזם ¬ שלושה הוגי דעות יהודי¬ אנרכיסטים, שפעלו בזירה הפוליטית בצרפת ובגרמניה, בסוף המאה הקודמת, במלחמת העולם הראשונה ובעת עליית הנאצים לשלטון J בגרמניה. בספר זה כונסו דברים שנאמרו או נכתבו אודותם, פרטים על חייהם ופועלם, ומעט מכתביהם הם ¬ בעיקר באשר ליהדותם, שהיו גאים בה בדרכם שלהם. בפתח הספר ובאחריתו מתייחס העורך לאנרכיזם כזרם במחשבה וככוח בחברה האירופית באותם ימים, והוא מתייחס גם לעניין המחודש בו כיום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עפר בורד
תיאור: ההחלטה לקיים את הסכם השילומים בין ישראל ומערב גרמניה לא הייתה קלה בחברה הקיבוצית כמו בחברה הישראלית כולה והייתה רצופה מאבקים פוליטיים, ערכיים וחברתיים. הזרמים הקיבוציים נבדלו זה מזה ביחסם להסכם על פי השתייכותם הפוליטית, אולם לבסוף גברו צורכי החיים וכל הזרמים פעלו למימוש זכויות חבריהם והפכו את השילומים, את הפיצויים האישיים ואת השבת הרכוש למנוף כלכלי לטובת הכלל. התנועה הקיבוצית חששה לא רק מהמחילה שתקנה קבלת השילומים ומשכחת העבר, אלא גם מפגיעה בערכי השיתוף והשוויון אם יהיו בה חברים בעלי רכוש וממון. לפיכך העמיד הממסד הקיבוצי בפני הזכאים לפיצויים דרישה ברורה ¬ לוותר על השימוש בכספי הפיצויים והשבת הרכוש לטובת הקיבוץ. רוב החברים קיבלו את הדרישה, אך היו גם מי שבחרו לעזוב את ביתם הקיבוצי והיו אף שמצאו דרכים להעלים את המידע על קבלת הכסף וליהנות משני העולמות. במחצית השנייה של המאה העשרים העסיקו השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש את התנועה הקיבוצית והיו מרכיב חשוב בבניינה הכלכלי ובעיצוב זהותה, אך למרות היקפו הרחב של הנושא והשפעתו הרבה, המחקר ההיסטורי כמעט לא נתן דעתו עד כה לתיאורו ולדיון בהשלכותיו. ספר זה, השלישי בסדרת "הקיבוץ במדינה', הוא אפוא מחקר חדשני ומקורי המרחיב את גבולות המחקר של התנועה הקיבוצית בפרט והחברה הישראלית בכלל. הספר בוחן לעומקו את הנושא הכלכלי ¬השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש מגרמניה ¬ ואת השלכותיו החברתיות, ומשלב בין שניהם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זהבית גרוס
תיאור: לאחר התמודדות עם שאלות טכניות פרוצדורליות הקשורות לתהליך השלום והעלייה מברית-¬המועצות, מאתיופיה, מתימן ואולי ממקומות נוספים בעולם, תצטרך מדינת-¬ישראל להתמודד עם שאלת עיצובה של הזהות היהודית בתוכה. ספר זה מנסה לחשוף ניסיון להתמודדות של חניכי התנועה הקיבוצית עם שאלת הקשר ליהדות ולטיפוסי יהודים. התנועה הקיבוצית נתפשת כקבוצת התייחסות לחברה החילונית היהודית בארץ¬-ישראל, למרות מספר נפשותיה הזעום יחסית בחברה הישראלית. ממצאי מחקר זה עשויים להעניק למחנכים, לחוקרים ולמעצבי חינוך, הטרודים בשאלות אלה, חומר רב למחשבה ועשייה. חידושו של ספר זה וייחודו הם בכך, שהוא בוחן את סוגיית החינוך היהודי מזווית¬ ראייתם של חניכיו, שהם אוכלוסיית¬ היעד של תוכניות הלימודים השונות שיוצרת מערכת החינוך. דומה כי לעיתים, בלהט העשייה והתוויית המדיניות החינוכית, שוכחת מערכת החינוך להיוועץ באופן בלתי¬ אמצעי בדעתם של צרכניה ומסתפקת במידע המגיע אליה מ"כלי שני" ומ"כלי שלישי", באמצעות מורים, מנהלים וכולי. ברם, איסוף מידע פתוח מתלמידים שלא במתודות אמפיריות הינו תהליך ארוך ומורכב, שחייב להיעשות באופן מקצועי מיומן, תוך הקפדה על אמות ¬מידה מחקריות¬-מקצועיות מקובלות. בתהליך של עיצוב מדיניות והתוויית דרכי פעולה בעולם חינוכי מודרני בעל השקפת¬ עולם פידוצנטרית, יש למצוא ערוצי תקשורת ישירים לאוכלוסיית-¬היעד של תוכניות הלימודים, כמקובל במערכות צרכניות¬ שיווקיות מודרניות שונות.
רמות
מאת: מתתיהו מינץ
תיאור: שנות עשייתו התנועתית והפוליטית של יצחק טבנקין במפלגת פועלי¬-ציון בפולין וברוסיה, בשנים 1905 ¬ ,1912-הן מעגל ביוגראפי בפני עצמו, והספר בוחן אותו כחטיבה היסטורית מבודלת ועצמאית. במרכזה של עשיה זו¬ העימות הרעיוני בין טבנקין וברוכוב על דרכה של מפלגה ציונית-¬סוציאליסטית וראייתה את מקומה ותפקידה של תנועת הפועלים היהודית בריכוז הטריטוריאלי של העם ובבנייתה של הארץ. הספר עוקב אחר צמיחת עולמו הרוחני וגיבוש אישיותו של טבנקין מנעוריו בווארשה ודרך נדודיו על פני מרכזי אירופה עד עלייתו לארץ. אפשר ששנים אלה לא היו השנים הקובעות והמעצבות לגבי דרכי מעורבותו של טבנקין בארגון, בהנהגה, ובשיקול הדעת האידיאולוגי. עם זאת נחשפות בהן עמדות ושורשים, המוסיפים להבנת דיוקנו כמורה הלכה, כמנהיג, וכלוחם בשער. הביוגראפיה המלאה של טבנקין היא בבחינת ציווי, שהמחקר ניצב בפניו כבפני משימה סבוכה, אחראית ומרתקת, שעדיין יש להתמודד עמה. ראשית תרומה-¬הם הפרקים הנפרשים בספר שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: בשנות העלייה השלישית וראשית הרביעית (1925-¬1920) נערכו מפגשים כלליים ואזוריים של נציגי הקבוצות והקיבוצים כדי לבחון אפשרויות לשיתוף ולסיוע הדדי בתחומי משק וחברה. כאלה היו כנס הקבוצות והקיבוצים בעין חרוד באוקטובר 1922; פגישת הקבוצות בדגניה במאי 1923; מועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 ועוד. שניים מכנסים אלה כונו "ועידות". הראשונה ¬ ועידת קבוצות העלייה השנייה שנערכה בסירה בספטמבר, 1920 והשנייה ¬ועידת הקבוצות והקיבוצים שהתכנסה בבית אלפא בנובמבר .1925 ועידה זו בבית אלפא היא עניינו של ספר זה. הוועידה הייתה מאורע ציבורי שעורר תשומת לב גם מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי. 101 הצירים שנבחרו בקבוצות ובקיבוצים, במושבים ובמושבות, במשקי פועלות וגם בקיבוצים ופלוגות בערים ייצגו יותר מאלפיים וחמש מאות חברים. בית אלפא ארח את הוועידה משום שלא חבר למגמות ההתלכדות העצמאית של קיבוצי השומר הצעיר והסתייג מגדוד העבודה ומקיבוץ עין חרוד. נדמה ש"הנייטרליות" שלו יכלה להשרות אווירה נינוחה על הדיונים טעוני העימותים בארבעת ימי הוועידה שבין 6 ל9¬ בנובמבר 1925. הוועידה החליטה על ייסוד "חבר הקבוצות והקיבוצים" ובחרה ועד שהחליט להוציא לאור חוברת מיוחדת של פרוטוקול הוועידה, שנכתב בו זמנית בידי אחדים ממשתתפיה, אלא שעריכתו נדחתה והוא נשכח ונגנז ללא תיארוך וללא סדר עוקב. שבעים שנה היה הפרוטוקול גנוז בתוך תיק שגוי בארכיון העבודה, עד שחוקר התקופה, חיים גולן, עלה על עקבותיו והוא מפרסמו כאן לראשונה. קשה להמעיט בחשיבות התגלית, ופרסום "הפרוטוקול המהימן" של ועידת בית אלפא הוא בבחינת אוצר גנוז שיעמוד מעתה לרשות חוקרי התנועה הקיבוצית באשר הם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: תוכן פרקים ראשיים:
"ההגנה" ב"קיבוץ עין-חרוד" 1923-1927
חלקה של ההגנה בקיבוץ המאוחד 1927-1934
הגיוס למשטרה-ראשון הגיוסים של הקיבוץ לפורמציות הביטחוניות
שוטרי הקיבוץ במאורעות 1936
הגיוס למשטרה בתנועות הקיבוציות האחרות. סיכום.
דיונים ראשונים על מצב הביטחון בישובי הקיבוץ ב-1935
הקיבוץ ו"הפועל'
הקיבוץ בפרוץ מאורעות הדמים (אפריל -מאי 1936)
השפעת המאורעות על מחשבת הקיבוץ
קיץ 1936: רמת-הכובש והמועצה ה-יא ביגור
"שנת שביתת-הנשק"
הקיבוץ בהגנה-1938
"יום הפעילים" השני לענייני ביטחון
הקיבוץ בהגנה-קיץ 1938-1939
לסיכום התקופה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: המחבר מנתח את ההתפתחות העכשווית בקיבוץ משתי נקודות מבט. האחת, ראיית התהליך הפנימי של התרחבות הקיבוץ לחברה בעלת יחידות משפחתיות רחבות, בנות שלושה וארבעה דורות; והשנייה, בבחינת ההשפעה של כלכלת השוק המתרחבת ותרבות הצריבה הכרוכה בה, על הקיבוץ. מן הקונפליקט בין השניים עולה תמונת משק קומונלי המנסה למזג בתוכו את הטוב שבין המשפחה המורחבת לבין השוק. תוך כדי המחבר בוחן את המאבק הפנימי בקיבוץ המשופע בהצעות שינוי בהווה, לאור מבנהו הבסיסי והשפעות שהיו לשינויים שחלו בו מאז קיומו. בספר נפרשת תמונה רחבת יריעה על רעיונות של שיתוף בחברה, והקומונה ביצירה כלכלית ¬חברתית, מאז הגילדה של ימי הביניים ועד הקיבוץ הישראלי בהדגשת הרעיונות האנרכיסטיים שהיו להם מהלכים בקרב החלוצים שעלו לארץ מראשית המאה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ראובן פורת
תיאור: הספר מתאר את תולדות בית הספר הקיבוצי מאז נוצרה הכתה הראשונה בכפר גלעדי בשנת 1920 ועד שסיימו ראשוני המחזורים את חוק לימודיהם בסוף שנות השלושים. הוא מתייחס לשורשי המחשבה החינוכית של התנועה הקיבוצית, שנוצרה אומנם על קרקע מציאות חברתית, התישבותית ופוליטית ייחודית לארץ ישראל, אך במקביל הושפעה מתפיסות "החינוך החדש" האוניברסלי. זהו סיפור התהוותם של בתי הספר הראשונים בקיבוץ המאוחד, בקיבוץ הארצי ובחבר הקבוצות והקיבוצים, בו נחשפות בעיות כלליות כמו פחדים, קליטת ילדי חוץ, היחס לדת, גיבוש תוכניות לימוד. פרק נרחב מוקדש להתהוות המערכות הארגוניות ולהתהוות סמינר הקיבוצים, המחבר, חבר קיבוץ שדות ים, הוא מחנך ותיק וזה לו ספרו השני. ספרו הראשון "תולדות החינוך בקבוצות ובקיבוצים" יצא אף הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הצג עוד תוצאות