נמצאו 66 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יואל מרציאנו
תיאור: התבוננות בעוצמתם של מגורשי ספרד וצאצאיהם ובהשפעתם העמוקה על קהילות ישראל בעולם, מעוררת השתאות. מה היה סוד כוחם ומה היה המטען הרוחני שנשאו עימם המגורשים אל מקומות פזוריהם איך זה היו רבים מהם לגדולי חכמי המאה השש-עשרה, ובהם אישים שחיברו יצירות מן המעלה הראשונה בתחומי הפרשנות, ההגות, הדרוש וההלכה ספר זה עניינו בשכבת החכמים במאה השנים האחרונות לשבתם של היהודים בחצי האי האיברי - מאה שתרמה לעיצובה הסופי של המורשת הספרדית. התקופה מתוחמת משני קצותיה במאורעות היסטוריים בולטים של חורבן; ראשיתה בפרעות קנ"א (1391) וסופה בגירוש היהודים בשנת רנ"ב (1492). למרות הרדיפות, התקיימו במהלכה של מאה זו תנאים שאפשרו ליהודי ספרד לחולל צמיחה ושיקום של קהילות ומרכזי תורה. וכדברי ר' יוסף יעבץ, "כי מימי קדם לא הייתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהייתה בעת הגירוש הספר עוקב אחר מכלול הנושאים הקשורים להכשרת החכם, לדרכי הלימוד שלו ולתפקידים שמילא לאחר לימודיו בהוראה ובהנהגה עד מינויו למשרה רבנית. מכל אלה עולה חשיבותה של התקופה, המעמידה חוליה חשובה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד ויהודי הפזורה הספרדית לאחר הגירוש, תקופה שהתקיימו בה רצף ותמורה. זה הספר הראשון העוסק בשכבת החכמים בספרד לגווניה ועל פני תקופה ארוכה. בכך הוא מצטרף לספרים אחרים שעניינם בתפקידה ובתרומתה של שכבת החכמים לחיי הקהילות במרכזים אחרים באירופה בימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: שלמה קלמן רייף
תיאור: מי היו הדמויות (נשים וגברים) שגילו את המסמכים המרגשים האלה? מה היו המניעים לחיפוש אחרי טקסטים עתיקים בעברית ובשפות שמיות אחרות? מדוע הם נמצאים עד היום בספריות מחקר מפורסמות בעולם המערבי, וכמעט שמונים אחוז מהם באוניברסיטת קמברידג' באנגליה? באיזו מידה השפיעו דפים בלים אלה על קורות חייהם והבנת פועלם של אישים גדולים ודגולים בהיסטוריה?
ספר זה מציג תשובות לשאלות הללו. ישנם כאן פרקים המוקדשים למסורת התנ"ך והספרות הרבנית בתקופת הצלבנים וללימוד ספרי המקרא וחיבורי התלמוד והמדרש באותם ימים. בפרקים אחרים הדגש הוא על תרומתם של מחברים מפורסמים, ובתוכם רב סעדיה גאון, הרמב"ם ור' יהודה הלוי, להתפתחותה של התרבות היהודית. ויתר על כן, המחבר מברר עד כמה קטעי הגניזה זורעים אור חדש על חיי היומיום של יהודים מן השורה, משפחותיהם, פעולותיהם, דרכי פרנסתם ויחסיהם עם שכניהם המוסלמים והנוצרים בארצות המזרח.
הקורא המתעניין יגלה פה מידע חדש, מרתק ומאלף על טיבה של היהדות ואיכות חייהם של היהודים בימי הביניים וימצא, בסיום כל פרק, רשימות של מאמרים לקריאה נוספת על ההיסטוריה של היהודים במזרח התיכון לפני אלף שנה.
מאת: חביבה פדיה
תיאור: המזרח כותב את עצמו הוא ספר מחקר ועיון הפורץ דרך בהבנתה של ישראל את עצמה, ומהווה נקודת ציון ארכימדית במחשבה היהודית בישראל. הוא מעניק קווי מחשבה ראשונים להיסטוריוגרפיה של המזרח המציעה נקודות יחוס ונקודות מכוננות חדשות על ציר הזמן שלה שאינן בהכרח תלויות הכינון היורופוצנטרי. מאמרה המקורי של חביבה פדיה פורש את ההיסטוריוגרפיה היהודית ומתבונן בה דרך מטפורה ייחודית: מטפורת הבכי ובתוך כך מציעה העמדה מחודשת של השיח מזרח מערב ומה בין בכי להתבכיינות. מאמרו של אבי אלקיים טומן בחובו הצעה נועזת, מרתקת, הפותחת פתח לקיום הדדי ומכובד בין יהודים וערבים: לשלב את סורת אל- פאתיחה בתפילה היהודית, שלוש פעמים ביום. אלקיים מציין תקדימים לכך , משילוב דברי בלעם ועד אימוץ השם "לילת אלקדר" לערב שבועות, בקרב יהדות תימן. דוד סורוצקין פורש בידענות מניפה רחבה של יהדות ימי הביניים בין אסלאם ונצרות, וחיים עובדיה מספר על מורשתו של הרב יוסף משאש, המעמיד לא פעם אופוזיציה לרב עובדיה יוסף. במהלך ייחודי, בוחר איתן כהן "לאמץ" את צפת כמקום מזרחי, ולבנותה כמקום המציע אופציה אחרת לישראל כולה. מרים פרנקל בוחנת מחדש את שיח החורבן והגאולה ביהדות ימי הביניים ומבקשת להציע פרספקטיבה חדשנית לבחינתו. יהודה מימרן מלמד אפולוגיה על היהדות המסורתית, אופציה מכילה באופייה, שכמעט ונעלמה מן המרחב הציבורי הישראלי. מאמרו החותם של מאיר בוזגלו עומד על הממד הרוחני העמוק הטמון בחזרה אל ההגייה העברית התקנית, המטעימה את העיצורים הגרוניים, ונוסק לגבהים טרנסנדנטיים מעבר למצוי במחקר האקדמי.
הוצאת גמא
מאת: מיכאל טוך
תיאור: פרנסתם של ישראל: יהודים בכלכלת אירופה 500‒1100 מבקש לברר את מקומם של היהודים בחיי הכלכלה באירופה בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים המוקדמים, לאור בדיקה מחודשת של כלל המקורות העוסקים בכלכלה. בחלקו הראשון בוחן הספר את הקשת הדמוגרפית ואת העיסוקים הכלכליים של היהודים בחמישה מרכזים יהודיים: ביזנטיון, איטליה, צרפת וגרמניה, חצי האי האיברי ומזרח אירופה. בחלקו השני מוצעת סינתזה של הדיונים, הבוחנת את מקומם של היהודים במסחר, בעסקי כספים, בחקלאות וביזמות כלכלית. פרנסתם של ישראל מתמודד עם המסורת ההיסטוריוגרפית שייחסה ליהודים מקום מרכזי בכלכלה: 'הסחר היהודי' והתפקיד החלוצי שיוחס ליהודים בענפי כלכלה שונים; רשת המסחר היהודית הבין-יבשתית בין אירופה לאסיה, בייחוד בסחר העבדים; והמרכזיות של יהודים בחקלאות וביזמות. מן הספר עולה, בניגוד לדעה המקובלת, כי היהודים תפסו מקום בכלכלה האזורית ובמשק הבית בלבד, וגם בפעילותם הכלכלית בא לידי ביטוי מעמדם כמיעוט. הספר הוא גרסה מעודכנת למהדורה האנגלית, שהופיעה בשנת 2013.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: תמורות כבדות משקל חלו בתפוצות ישראל בימי-הביניים והן הקיפו את כל תחומי החיים: חברה, כלכלה, מעמד מדיני, הגירה והתיישבות, תרבות וזיקה אל ארץ-ישראל. מהן קשורות בהתפתחויות בחברה הנוכרית הסובבת בארצות האסלאם ובאירופה הנוצרית,ומהן משקפות תמורות עמוקות בתוך החברה היהודית פנימה. הגירות גדולות העבירו בהדרגה את מרכז הכובד של החברה והתרבות היהודית מארצות האסלאם אל אירופה הנוצרית. זו הייתה תקופה סוערת של פולמוסים חברתיים ורעיוניים באסלאם, בנצרות וביהדות, ובמרכזה המתח שבין מוסכמות דתיות ובין התפתחות המדע, הרפואה והפילוסופיה. רוחות של פתיחות ושל מתירנות – ולעתים אף של זלזול במצוות – החלו מנשבות גם בחברה היהודית, ובייחוד בספרד, בפרובאנס ובאיטליה. מה היה טיבן של התמורות הללו ובמה באו לידי ביטוי מה היו הגורמים להיווצרותן ומה היו השלכותיהן על החברה היהודית בכללותה בשאלות אלה עוסקים עשרים וחמישה מחקרים שכונסו באסופה זו, פרי עטו של הפרופסור אברהם גרוסמן. המחקרים,שנתפרסמו במרוצת השנים בכתבי-עת ובבימות ספרותיות אחרות, הורחבו ועודכנו כאן על-פי מקורות או ממצאים חדשים שנתגלו בינתיים. הדיון נעשה בפרספקטיבה היסטורית רחבה, מתוך זיקה להתפתחויות מקבילות בחברה הנוכרית שעמה באו היהודים בקשרי תרבות.
מוסד ביאליק
מאת: עסיס יום טוב, רמון מגדלינה
תיאור: אף לא מאמר אחד על יהודי מלכות נאבארה נתפרסם עד כה בארץ, והמידע על יהודי ארץ זו בספרו של י' בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, הינו מקוטע וחסר רצף. ספר זה - כולל התעודות המתפרסמות בו לראשונה - בה אפוא למלא את החסר, ואנו תקוה כי הוא ישמש חוקרים, תלמידים ומשכילים המתעניינים בתולדות ישראל בימי הביניים. אף כי הספר מתבסס על מקורות עבריים ולועזיים, הרי שהמקורות העבריים הם החידוש והעיקר שבו. עשרים התעודות הכלולות בו הן חלק מאוסף גדול יותר, הגנוז זה מאות שנים בארכיון הכללי של נאבארה, בעיר פמפלונה. יש בתעודות עניין רב מהיבטים שונים הנידונים בספר. הספר כולל מבוא מקיף, מבחר רחב של תעודות ואגרון לעזים, המוסיף מידע חדש על התפתחותה של השפה היהודית ספרדית. כן כולל הספר מפתח שמות, מפות ותמונות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף הקר, ירון הראל
תיאור: 'לא יסור שבט מיהודה' הוא קובץ מחקרים בתולדות עם ישראל ובהגותו בימי–הביניים ובעת החדשה, מן המאה התשיעית לספירה ועד המאה העשרים. המחקרים מוגשים לפרופסור שמעון שוורצפוקס, מחשובי החוקרים של תולדות יהודי אירופה ותרבותם בימינו. עניינם של מאמרי הקובץ הוא בתולדותיהן, עקרונותיהן וגישותיהן של ההנהגה הקהילתית וההנהגה הרבנית בחברה היהודית; בתפיסות הלכתיות ובהתפתחותן; במקומו של המנהג בקהילות ישראל; בפולמוסים ובמאבקים בין אישים ובין זרמים חברתיים ורעיוניים; במדיניות הציבורית והקהילתית; במוסדות הקהילה; בתדמית של היהודים והיהדות בכתבי מחברים נוצרים, ובתפיסות עולם של אישים ויוצרים חשובים. העיונים האלה מבטאים את האתגרים שעמדו לפני החברה היהודית והנהגתה, את ההתמודדות, את הלבטים ואת היצירתיות שבהגותן ובעשייתן.
מוסד ביאליק
מאת: אפרים שהם-שטיינר
תיאור: חריגים בעל כורחם עוסק בשלוש קבוצות של אנשי שוליים: מצורעים, משוגעים ומי שסבלו ממום בולט שהפריע לתפקודם. זהו מחקר חדשני המבקש להאיר את שולֶיה של החברה היהודית באירופה בימי הביניים. החיבור בוחן את את יחסה של חברה זו לאותם חריגים בעל כורחם, שמצאו עצמם שלא בטובתם במעמד של אנשי שוליים, בין בשל מחלה או עיוות גופני ובין בשל מצב נפשי. יחסה של החברה לחריגים פותח צוהר להתבוננות אל דפוסיה, אמונותיה ודעותיה ואל הפער בין הרצוי והמוצהר למצוי בפועל. בדיקת היחס לחריג נוגעת גם בסוגיות היסוד של ההגדרה העצמית של החברה הנחקרת וחושפת מתחים בין שכבותיה החברתיות השונות. חריגים בעל כורחם מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד סיווגה החברה את החריגים? מה גרם לדחיקתם אל השוליים החברתיים? האם אכן עמדה החברה בערכי החמלה המוצהרים או שמא הייתה המציאות קשה וכואבת יותר? האם התקיימה חברת שוליים במסגרת הקהילה היהודית או שאנשי השוליים נדחקו אל מחוץ לגבולות החברתיים? שאלות אלו ואחרות הנידונות בספר זה תקפות גם לחברות שונות, ולתקופות שונות, מלבד החברה היהודית באירופה בימי הביניים, ומסקנותיו יש בהן כדי ללמד על הסוגיה כולה. הספר עוסק ביהודים בתקופה זו ובמרחב הגאוגראפי-תרבותי המכונה 'אשכנז', וייחודו הוא בהתמקדות בקבוצה שהייתה בעצמה מיעוט דתי ואתני ונתפסה בעיני החברה הסובבת כחברת שוליים. הספר בוחן את היחס לחריגים בעל כורחם בחברה היהודית לאורם של מגוון מקורות יהודיים ומשווה בין התמונה המתקבלת לתמונת המצב בחברת הרוב הנוצרי תוך הצבעה על נקודות הדמיון והשוני וניסיון להסבירן.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: חסידות ומורדות הוא ספר כולל ראשון על הנשים היהודיות באירופה בימי הביניים. הספר סוקר בפרספקטיבה היסטורית רחבה ותוך השוואה למציאות בחברה הנוכרית מכלול של היבטים: תדמית האישה, מבנה התא המשפחתי, גיל נישואין, מקומה של האישה במשפחה ובחברה ומקומה בכלכלה ובחיי הדת, השכלתה, חלקה בטקסים המשפחתיים, אלימות כלפי נשים, מקומן של הגרושה והאלמנה החברה, ועוד. בין מכלול הנושאים הללו קיימים קשרים פנימיים הדוקים. חסידות ומורדות מתאר תמורה מרשימה במעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי הביניים, בעיקר בין השני 100-1300. בתקופה זו חל שיפור במעמדה בהשוואה לתקופה התלמודית ולמעמדה בארצות האסלאם בימי-הביניים. שיפור זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים של החיים. גם הדימוי העצמי של הנשים נשתנה לבלי הכר והצלחתן עלתה על המשוער. אם במאה הי"ב הן תוארו כ'חסידות וטהורות', בשל חלקן החשוב בקידוש השם בגזירות תתנ'ו (1096), הרי במחצית השנייה של המאה הי'ג התלוננו חכמים שמקצת הנשים 'שחצניות ומורדות'. במרכזו של חיבור זה עומדים התמורות שחלו במעמדן של הנשים והניסיונות להצר את צעדיהן. חסידות ומורדות משחזר את קולן של הנשים היהודיות עצמן, שלא נשמע על אף מקומן החשוב במשפחנ והחברה. אין בידינו כל חיבור שיצרה אישה יהודיה בימי-הביניים (תקופה של כאלף שנים!), ואף לא ספר אחד מאותה העת העוסק במעמדה במשפחה ובחברה. שחזור זה מתבסס על מגוון של מקורות, המאפשרים לשרטט את מעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי-הביניים, אף אם לעתים תמונה זו חלקית בלבד.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: עידית עינת-נוב
תיאור: הספר דן בשירי קודש עבריים מן השירה העברית בספרד כביצירות ספרות, לאורן של תאוריות מודרניות – פואטיות (סטרוקטורליסטיות וקוגניטיביות), בלשניות (פרדיננד דה-סוסיר) ופילוסופיות (עמנואל קאנט, ויליאם ג`יימס, רודולף אוטו, לודוויג ויטגנשטיין), ולאור המחקר הקונוונציונאלי של שירת ספרד. דיון שכזה (לאור אסתטיקה, בלשנות ופילוסופיה מודרניות) אינו מקובל בחקר התחום, ויש בו משום חידוש.
הספר עוסק בקבוצת שירים המכונים "רשויות אישיות", שרבים רואים בהם גולת הכותרת של הפיוט הספרדי, והוא מבקש לברר מה מקור פעולתם האסתטית יוצאת הדופן של השירים, ובמה הם שונים משירי קודש אחרים. הספר מוקדש אפוא לבחינה ספרותית של הרשויות האישיות כקטגוריה (פואטית) ייחודית. עם זאת כחלק מן הניסיון לעמוד על אופי הקטגוריה הזו - בעיקר על מאפייניה הייחודיים - יש בספר התייחסות נרחבת לעתים גם למאפייניהן (הדומים או השונים) של סוגות שיר אחרות בפיוט הספרדי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דניאל שפרבר, גרשון בקון, אהרן גימאני
תיאור: הספר מכיל מבחר מחקרים מעמיקים בשני תחומים משיקים: המנהגים באשכנז והתפתחותם ותולדות הרבנות האשכנזית. המאמרים המכונסים בספר, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומי תולדות יהודי אשכנז, בארץ ובחו"ל, עוסקים בתרבותן של הקהילות באשכנז ובסביבתה, במנהגיהם של יהודי אשכנז, בזיקה בין פרשנות המקרא והתלמוד ובין המנהג ובהשפעת המודרנה על הרבנות באשכנז. (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם בו מאיר אבן עזרא
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
ר' אברהם אבן עזרא (1167-1092) היה ממחוללי הנס הזה - לא רק בשירתו, אלא בכל מפעלו הספרותי הרב פנים - החל מפירושו המונומנטלי לספרי המקרא, דרך ספרי ההגות, הדקדוק והאסטרונומיה רבי ההשפעה שחיבר. כאחרון משוררי ספרד הגדולים של תור הזהב הוא היה עד למשבר שהחל עם פלישת המורבטון ולאחריה עם פלישת המואחדון הקנאים שהמיטו חורבן על קהילות ספרד וצפון אפריקה. אבן עזרא עזב את מולדתו "בנפש נבהלת", כדבריו, הגיע לרומא, חי בכמה מעריה החשובות של איטליה, נדד שנים ארוכות במחוזותיה השונים של צרפת ואף חצה את תעלת למנש והגיע ללונדון. בכל נדודיו לא חדל ליצור בתחומים שונים בניסיון לשמר את מורשתה האומנותית, הליברלית והאוניברסאלית של יהדות ספרד ולהנחילה לדורות הבאים.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: שלום שבזי
תיאור: השירה העברית בתימן ידועה לפחות למן המאה הי"ב. נראה שעד אז הושפעה מן הפיוט העברי בארץ ישראל ובמזרח, אולם מן המאה הי"ב נכתבת שירת תימן בהשפעה ברורה של שירת ספרד בתקופת הזוהר שלה. התפנית הגדולה בכתיבת השירה בתימן חלה בסוף המאה הט"ז ובמחצית הראשונה של המאה הי"ז. אז החלו יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1680-1619), לכתוב שירה בהשפעת ה"חומיני" - אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית.
ר' שלום שבזי, שכבש בסערה את שירת תימן, האפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתמימן לפניו ושירי כל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו לא היו אלא חיקוי חיוור של יצירתו הגדולה. מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר. 
שמונים ושלושת שירי שבזי הכלולים בכרך זה הם האסופה המדעית הראשונה של שיריו. שירים אלו, המובאים באחד עשר מדורים, מייצגים את כלל יצירתו המצטיינת בגיוונה הסוגתי ובעושרה הלשוני. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: משה בן יעקב אבן עזרא
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה ע"י אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
משה אבן עזרא (נולד לא יאוחר מ - 1055 ונפטר בין 1135 - 1140) היה מראשי הקהילה היהודית בגרנאדה. שירי החול שלו נותנים ביטוי דרמטי לתהפוכות חייו ובעיקר לחורבן ממלכת גרנאדה שכפה עליו מנוסה כואבת מאנדלוסיה שבדרום לארצות הנוצרים שבצפון. בשירי הקודש ידע המשורר להלביש רגשות דתיים נעלים בלשון פשוטה, שדברה אל לבם של משכילים ופשוטי עם גם יחד. סליחותיו ממלאות את מחזורי התפילה שלנו וזיכוהו בתואר "הסלח". (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: טדרוס בן יהודה אבולעאפיה
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת אירופה, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
"תור הזהב" של השירה העברית בספרד המוסלמית תם עם חורבן הקהילות בידי המואחידון. לאחר שקיעה ממושכת זכתה השירה לתחייה מחודשת ומפתיעה במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה. החשוב במחולליה היה טדרוס בן יהודה הלוי אבולעאפיה (1300-1247). בן למשפחה מיוחסת בטולידו, בירת קסטיליה הקתולית, היה טדרוס שנים הרבה בן לוויתם ומשוררם של שרים ומוכסים יהודים של מלכי קסטיליה, עד שנעשה הוא עצמו שר וחוכר מיסים בחצר המלכות. "גן המשלים והחידות", אוסף שיריו הגדול, מכיל למעלה מאלף שירים, כמעט כולם שירי חול בסגנון הקלאסי של שירת "תור הזהב". הם משקפים את חיי "האצולה" היהודית הטולידאנית בתהפוכותיהם, כמו גם את קורות חייו הסוערים של המשורר. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: אבן-חסדאי
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה הלטינית הגדולה נעלמה עם נפילת רומא. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם. המשכילים היהודים בימי-הביניים הרבו לקרוא ספרים מן הספרות המזרחית והמערבית ואת חלקם אף תרגמו לעברית. אחד הספרים שזכה לגירסה עברית היה סיפור נעוריו של הנסיך ההודי סידהרתא - בודהא - מייסד הבודהיזם. הסיפור הופיע בנוסחים רבים, ובהם גירסה נוצרית בשם ברלעם ויואסף שתורגמה לשפות רבות, בהן ערבית. הגירסה העברית תורגמה מן הערבית, בידי המשורר אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי (במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה) בשם בן המלך והנזיר. אבן חסדאי הסיר את סממניה הנוצריים של היצירה והוסיף לה סיפורים, משלים, שירים, אמרות-חכמה, פתגמים ודברי מדע ועיון. התוצאה היא חיבור מקסים שידבר גם אל הקורא בן זמננו. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: רות בצלאל
תיאור: בתקופת הריניסאנס ישבו באיטליה קהילות של יהודים, שניכרו ברוב מניין וברוב בניין והיו משופעות באנשי סגולה
ושאר-רוח.
מה היה חלקם של קהילות אלו ושל אישים אלה באותה תנופת תרבות אדירה ששינתה את פי אירופה, ובמידה ידועה את פני העולם? ומצד שני מה היתה השפעת הריניסאנס על הלך-רוחם וחייהם , מעשיהם ויצירותיהם של היהודים היושבים בתחומו?
תרבות הריניסאנס האיטלקי זכתה לחוקרים והוגים גדולים, שעמדו לה לפרשה ולהאיר יסודותיה ומניעיה, שאיפותיה ומגמותיה.
בכל המחקר הענף הזה  ניתנה הדעת רק במעט על מקומם בחלקם של היהודים בני-התקופה בתרבות הריניסאנס לענפיה ולשלוחותיה.
מוסד ביאליק
מאת: שניאור זלמן שזר
תיאור: המסות שנתקבצו לספר זה נכתבו ונתפרסמו במשך יותר מיובל שנים בידי נשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר.
מתוך הספר מתגלה ראייתו הכוללת של המחבר את ההוויה היהודית ואת הקשרים שבתוכה.
ניתן לחלק את הספר לארבעה עניינים: תקוות הגאולה והגותה; ארץ-ישראל, יישובה ודמותה; סבל העם המפוזר והנרדף ומאבקו לקיומו ודמותו; כניסתו לתרבות ולחברה המודרנית באירופה ומאבקיו בהן.
מוסד ביאליק
מאת: ריכרד קראוטהיימר
תיאור: חיבורו של ריכרד קראוטהיימר על האדריכלות של בתי-הכנסת בימי-הביניים באירופה נחשב ספר קלאסי בתחומו.
מחברו, חוקר מעמיק ומקורי בתולדות האדריכלות והאמנות של ימי-הביניים, דן כאן במקומה של אדריכלות בתי-הכנסת בהתפתחות האדריכלות הימי-ביניימית הכללית, ועם זאת הוא מחפש את היסודות הסגוליים בבנייני-הכנסת.
תשומת-לב רבה מקדיש קראוטהיימר לשאלה אם הבניינים שהוא דן בהם משקפים את התפקידים של בית-הכנסת בתרבות היהודית של ימי-הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: דוד פלוסר
תיאור: מחברו של הספר היה היסטוריון יהודי אשר הצליח למסור בידי הקורא היהודי בן תקופתו, על סמך המקורות הלאטיניים, את תולדות העם היהודי בימי בית שני.
כרך ראשון: 'גוף הספר ופירושו'.
בכרך זה נכללים נוסח ספר יוסיפון ונספחים שהם סיפורים עצמאיים שהוכנסו לתוך הספר במשך הדורות, וביניהם "מעשה אלכסנדרוס". נוספו בתוך הספר דוגמאות נבחרות אופייניות מתוך הנוסח יוסיפון.
נוסח זה מובא בהגהה ביקורתית על-סמך הדפוס הראשון והשני של כתבי-יד.
לספר ולרוב הנספחים צורפו פירושים.
מוסד ביאליק
מאת: ראובן מיכאל
תיאור: ההיסטוריוגרפיה היהודית משקפת נאמנה את ההיסטוריה של היהודים לדורותיהם.
היא מופיעה בעידן הרציונליזם, בשעה שהאמונה במסורת האבות נקראת למבחן הביקורת המדעית. ניצניה הראשונים בימי הרנסנס באיטליה, ונציגה המובהק אז הוא ר' עזריה מן האדומים, שבספרו 'מאור עיניים' העביר תחת שבט הביקורת את הכרונולוגיה המקראית, את סיפורי אלכסנדר מוקדון שבלתמוד ונושאים שונים.
אבל בעקבות גזרות האפיפיורים נפסק חקר ההיסטוריה היהודית, ונתחדש רק כעבור 200 שנה בתקופת ההשכלה.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע פראוור
תיאור: ספר זה ממשיך את הספר "תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל".
עם מסעי הצלב היגרה והתיישבה חברה אירופית בת ימי-הביניים בחוף המזרחי של הים התיכון ויצרה בו מתכונות-קיום ודפוסי-תרבות ייחודיים.
בכך נפתח פרק בן מאתיים שנה שבו נמצאה ארץ-ישראל בתוך ההשפעה האירופית ושימשה ראש גשר לתרבות המערב במזרח התיכון.
האידיאולגיה של מסעי-הצלב וארגונם, מפעלם הקולוניזאטורי של הצלבנים, ובמיוחד מהותו של הממסד הצלבני על כל גילוייו, הם נושאי החיבור.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע פראוור
תיאור: תולדות "ממלכת ירושלים" תוארו מתוך ראייה כוללת של ההתרחשויות ההיסטוריות באירופה ובמזרח המוסלמי. ארץ-ישראל היתה במשך יותר מ-200 שנה מפגש למזרח ולמערב.
לאוכולוסייה המקומית, המגוונת מבחינה אתנית ודתית, הצטרפה שכבה אירופית חדשה מבחינת מתכונת משטריה, סדרי החברה שלה ותרבותה.
הארץ התכסתה מעטה של מגדלים, כנסיות ומבצרים, ערי-נמל ורובעי-מסחר.
בתוך דפוסים חדשים אלה נמשכו חייהם של התושבים, מוסלמים ונוצרים, לעדותיהם, והיישוב היהודי מתחדש עם התגברות העליות-לרגל, לאחר הפורענויות שעברו על הקהילות במערב והתקוות המשיחיות שהתעוררו בתוכן. כרך שני: מסעי הצלב והממלכה השניה.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע פראוור
תיאור: תולדות "ממלכת ירושלים" תוארו מתוך ראייה כוללת של ההתרחשויות ההיסטוריות באירופה ובמזרח המוסלמי. ארץ-ישראל היתה במשך יותר מ-200 שנה מפגש למזרח ולמערב.
לאוכולוסייה המקומית, המגוונת מבחינה אתנית ודתית, הצטרפה שכבה אירופית חדשה מבחינת מתכונת משטריה, סדרי החברה שלה ותרבותה.
הארץ התכסתה מעטה של מגדלים, כנסיות ומבצרים, ערי-נמל ורובעי-מסחר.
בתוך דפוסים חדשים אלה נמשכו חייהם של התושבים, מוסלמים ונוצרים, לעדותיהם, והיישוב היהודי מתחדש עם התגברות העליות-לרגל, לאחר הפורענויות שעברו על הקהילות במערב והתקוות המשיחיות שהתעוררו בתוכן.
כרך ראשון: מסעי הצלב והממלכה הראשונה.  
מוסד ביאליק
מאת: חננאל מאק
תיאור: רבי משה הדרשן, חכם יהודי שחי במאה הי"א בדרומה של צרפת, הִרבה ליצור ולחדש בתחום ספרות המדרש, האגדה והפרשנות.
ידוע היה ומוערך מאוד בעיניהם של חכמי צרפת ואיטליה בדורות ההם, רש"י בראשם, אבל על אף פרסומו הרב והיקפה הנרחב של יצירתו, כמעט אבדו שמו ויצירתו מן העולם.
הספר עוסק בדמותו וביצירתו של ר' משה הדרשן, החכם הנשכח. תחילה נעשה כאן ניסיון לשחזר את תולדות חייו ואת שושלת משפחתו של האיש, ולברר את קשריו הביוגרפיים והספרותיים עם מרכזים יהודיים חשובים בארצות המזרח ובאיטליה.
בהמשך הדברים נבחנות הידיעות על יצירתו הספרותית בתחומי המדרש, פרשנות המקרא ופרשנות הפיוט, ונבחנים החיבורים היהודיים שבהם נשתמרו קטעי יצירתו, בגלוי ובסתר. עוד מתוארים בספר חיבורים נוצריים שהרבו להשתמש ביצירתו של רבי משה, ונידונות בו שתי שאלות מקבילות ומנוגדות: מדוע מצאו מטיפים נוצרים עניין רב כל כך ביצירתו של רבי משה הדרשן, ומדוע נעלמו כמעט כל כתביו מקרב היהודים.
אל הספר צורפו נספחים רחבי היקף, ובהם הובאו כל קטעי הדרשות ממקורות יהודיים ונוצריים ששייכותם לרבי משה הדרשן ברורה לחלוטין.
כמו כן מוצגים כאן שיטות ועקרונות שבעזרתם אפשר להרחיב את מאגר הקטעים.
חננאל מאק, פרופסור במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן, עוסק במחקר ובהוראה של כמה תחומים במדעי היהדות, ובראשם המדרש והאגדה, וכן בחקר התפילה ותולדותיה.
מוסד ביאליק
מאת: ברוך מגד
תיאור: ספר זה בא למלא חסר בחקר קורות אנוסי ספרד ופורטוגל שבמאה הט"ז הרחיקו נדוד עד העולם החדש הספרדי, וקיימו שם אורח חיים דתי יהודי במחתרת, קיימו מצוות במידת האפשר, ועל פי הבנתם וידיעתם.
לקורא העברי בארץ ספר זה הוא הראשון בעברית המוקדש לנושא זה ובמאה זו.
במכסיקו ובארה"ב פרסמו היסטוריונים נוצרים ויהודים מעט מחקרים על תולדות אנוסים אלו, אך ספריהם לא תורגמו לעברית, למעט ספרו של ססיל (בצלאל) רות 'תולדות האנוסים' ובו פרק אחד בלבד המתייחס לאנוסים בעולם החדש הספרדי בכלל, החל מגילויו על ידי קולומבוס עד סוף המאה הי"ח, והמידע בו על האנוסים בספרד החדשה במאה הט"ז מועט.
הספר חושף ומתאר את מדיניותם של מלכי ספרד לגבי הגירת 'נוצרים חדשים', משומדים כאנוסים, אל העולם החדש הספרדי בכלל ואל ספרד החדשה בפרט, על הסיבות והמניעים של אנוסים לחדור לשם למרות כל האיסורים והקשיים האחרים ולמרות שידעו שלא יתאפשר להם לחזור בגלוי אל היהדות, על רדיפתם שם, על אורח החיים הדתי שקיימו שם, על עולמם הרוחני דתי ועל יחסם לנצרות ולנוצרים.
הספר מתבסס על מקורות ספרדיים ובמיוחד על פרוטוקולים של משפטי האינקוויזיציה הלאומית הספרדית שפעלה בספרד החדשה, ביניהם כאלה המתפרסמים בו לראשונה.
המחבר, ברוך מגד, בעל תואר מוסמך במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, התמחה בתולדות האנוסים בספרד החדשה.
כרמל
מאת: חביבה פדיה
תיאור: הספר "הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית" הוא ספר חלוצי בשלב החדש של חקר הפיוט בתרבות היהודית והישראלית.
חזרתו של הפיוט למרכז הבמה של התרבות העברית, בבחינת שיבתו של המודחק, מחייבת מצד אחד ארגון מחדש של השדה המחקרי ושל תחום הידע, ומצד אחר פנייה אל העדות האישית; חזרה זו מחייבת גם בחינה של היצירה השירית העברית החדשה, בהיותה השדה הראשון שבו מתחוללת שיבתו של המודחק.
הספר מגלם במבנהו את המשימות האלה: דרים בו בכפיפה אחת מאמרים פרי עטם של חוקרים ואנשי אקדמיה, ומאמרים ורשימות שעניינם עדות אישית של יוצרים בתחום השירה, הספרות, המוזיקה והתאטרון.
הספר מבקש להיות אבן פינה למלאכת המיפוי הפרדיגמטי של קווי השבר, היצירה והזהות במרחב הארץ-ישראלי, בצומת שבו נפגשים טורקיה וה"מזרח" בגלגולי האימפריה העות'מאנית מכאן, והשואה, הקולוניאליזם הבריטי וראשית ימי המדינה מכאן. הוא מדגים את כוחו של הפיוט לשפוך אור על תרבויות הפזורה היהודית לדורותיה ולמרחביה ולתרום להבנת מגוון סוגיות הקשורות בהן – בכלל זה סוגיית המרחב היהודי-ערבי המשותף וסוגיית המגדר והקהילה; והוא עושה זאת בשלב תרבותי יהודי-ישראלי שבו מצטלבים מבנים והבניות של זיכרון ושכחה, גלות וגאולה, קדושה וחולין, הצטלבות המתגלמת בפריצת הפיוט למוזיקה הישראלית העכשווית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: איבן מרקוס
תיאור: מתוך ההקדמה: במחצית השנייה של המאה ה-12 היו הקהילות היהודיות בערי גרמניה שבגליל הריינוס - מגנצא, וורמייזא, שפירא - עדות לצמיחת חוג חסידי שצץ ועלה מקרב משפחה מיוחסת, שהיתה בין מייסדיה של הקהילה היהודית באשכנז - היא משפחת בני קלונימוס.
משפחה זו הצמיחה מתוכה הוגי דעות חסידיים, שהעלו על הכתב לראשונה את השקפת העולם של חוג זה. במשך קרוב למאה שנה (1150-1250 בערך) היתה קבוצה זו, שהחל מן המאה ה-14 נוהגים לכנותה בשם 'חסידי אשכנז', עילית קטנה של הוגי דעות דתיים.
חבריה פיתחו וניסו להגשים דרך חיים שלמה, שהיתה במידת מה תגובה לבעיות זמנם. אחדים מחיבוריהם ששרדו משקפים יפה הן את תנאי החיים היומיומיים של יהודי אשכנז במאות אלה והן את השקפת העולם הקיצונית של מחבריהם.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף קפלן, דוד כ"ץ
תיאור: בקובץ 'גירוש ושיבה': יהודי אנגליה בחילופי הזמנים כלולים תשעה מאמרים הפורשים ביריעה רחבה ארבע מאות שנים ויותר של היסטוריה יהודית על אדמת אנגליה.
תחילתה של התקופה הנדונה בסילוקם של יהודי אנגליה בשנת 1290 על-ידי צו המלך אדוארד הראשון וסופה בשיבת היהודים לארץ זו במחצית השנייה של המאה הי'ז.
המאמרים מתמקדים בהיבטים המדיניים, החברתיים והכלכליים של הגירוש, בדמות היהודי באומנות האנגלית המדיאבלית, במקום היהודים בספרות האנגלית מימי צ'וסר ועד לפולמוס סביב החזרתם לאנגליה ובדמותה החברתית והתרבותית של הקהילה הספרדית שנוסדה שם בימי קרומבל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מרים ירדני
תיאור: מתוך ההקדמה: 'כאשר הוזמנתי לכתוב מונוגרפיה בסידרה המוקדשת לתולדות האנטישמיות, ..., שעניינה האנטישמיות הפרוסטנטית הצרפתית, אכן התכוונת למלא אחר המשימה בכנות.
לרשותי עמדו כבר אז, אחרי שנים ארוכות של עיסוק בפרוטסטנטים הצרפתיים, אם כי בהקשרים אחרים לחלוטין, טקסטים אנטי יהודיים ו'אנטישמיים' רבים.
אלא שקריאה מעמיקה נוספת בכל הטקסטים הללו והעמדם בהקשר רחב יותר הוכיחו לי, שלמעשה זהו נושא מדומה, והמדובר ב'בעייה מדומה'.
אין פירושו של דבר, שמעצבי התיאולוגיה הפרוטסטנטית הצרפתית כגון קלוין, בזה  וממשיכיהם אהבו או אהדו את היהודים ; אלא שבקרב הכנסיות הקלויניסטיות הצרפתיות, בקהילות ההוגנוטיות בצרפת ובפזורה, ואחר-כך שוב בצרפת, נוצרה תופעה חדשה של יחס ייחודי ליהודים וליהדות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: משה הלברטל
תיאור: רבי משה בן מיימון, בעל ההלכה החשוב ביותר שהעמידה המסורת היהודית מאז חתימת התלמוד וגדול הפילוסופים היהודים בימי הביניים, נתפס בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים כמשה רבנו של דורו – דמות גואלת שחוללה תמורה רחבה בדפוסי ההלכה ובתודעה הדתית היהודית.
הרמב'ם כתב שלוש יצירות גדולות והן עומדות במרכזו של ספר זה: 'פירוש המשנה', 'משנה תורה' – החיבור ההלכתי הגדול, ו'מורה הנבוכים' – הספר החשוב והחידתי ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית.
הספר משרטט תחילה את קורותיו של הרמב'ם ודן באישיותו ובתודעתו העצמית, ולאחר מכן הוא פונה לנתח את יצירתו ההלכתית, את עמדותיו הפילוסופיות, ואת היחסים המורכבים שבין הלכה לפילוסופיה במשנתו של הרמב'ם.
משה הלברטל הוא פרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק, ועמית במכון שלום הרטמן ובמכון מנדל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אסתר בנבסה, אהרון רודריג
תיאור: הספרדים המזרחיים הולבשו בהילה 'אקזוטית' ונדחקו למגירת הלבאנט, מהלך שאיפשר להתעלם מהם או להשחירם במקרה הגרוע, או לשוות להם ממד רומנטי בשל דבקותם במורשתם האיברית באמצעות שפתם ושירהם במקרה הטוב.
הקהילה נראתה ונשמעה רק במסגרת ה'פוקלור' שלה. ההיסטוריוגרפיה היהודית אטמה אוזניה ללקחים שאפשר היה להפיק מן החוויה הספרדית המזרחית ונמנעה מגישה השוואתית של המגמות וההתפתחויות השונות שעיצבו את קורות היהודים בזמננו.
יהדויות אחרות, הנחשבות אף הן ל'שוליות' - רובן מן העולם המוסלמי, אם כי לא כולן מוצאן בחצי-האי האיברי - סובלות מיחס דומה.
הספר עוקב אחר קורות כינונה, התפתחותה וגוויעתה של הציוויליזציה היהודית-ספרדית שהתקיימה בלבאנט במשך ארבע מאות וחמישים שנה. זהו חיבור פרשני וסינתזה המתבססת על עבודות קיימות ועל מחקר מקורי ומעמיק בארכיונים רבים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אלישבע באומגרטן
תיאור: "אמהות וילדים : חיי משפחה באשכנז בימי הביניים" הוא ניסיון ראשון לתאר את תולדותיה של המשפחה היהודית באשכנז בימי הביניים.
הספר עוסק בפרק הזמן שמִן הלידה ועד הגיע הילדים לגיל חינוך, בערך בגיל שבע, תוך התמקדות ביחסים שבין ההורים לילדיהם ובמיוחד בין האמהות לילדיהן.
המחברת דנה במגוון רחב של מקורות, יהודיים ונוצריים, ובכלל זה כתבי יד שטרם פורסמו, ובאמצעותם היא מציגה תמונה מקיפה של המשפחה היהודית בימי הביניים.
אמהות וילדים: חיי משפחה באשכנז בימי הביניים בוחן שורה של נושאים, ובהם: הריון ולידה, מיילדוּת, ברית מילה, טקסי לידה, הנקה, מוות בעריסה, נטישת תינוקות, עקרות ופוריות, ומקומם של הילדים במערכת הערכים של התקופה – כל זאת תוך השוואה מתמדת לחברה הנוצרית.
ההשוואה בין החברה היהודית לחברה הנוצרית היא אחת מתרומותיו החשובות של החיבור, שכן היא חושפת את היסודות המשותפים לשתי החברות ומדגימה את החשיבות של ניתוח אורח החיים היהודי על רקע החברה שבה חיו היהודים.
בנוסף למתודה ההשוואתית מתבססת המחברת על מתודות מתחום לימודי המִגדר, ובאמצעותן היא משרטטת את מקומם של הגברים והנשים בחברה הימי ביניימית ואת המתחים והשינויים שחלו ביחסים ביניהם.
הגרסה האנגלית של הספר, שראתה אור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, זכתה בפרס קורת לספר הטוב בהיסטוריה יהודית שהתפרסם בשנת 2004.
המחברת, אלישבע באומגרטן, מרצה בחוג לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב כ"ץ
תיאור: הספר הוא מחקר היסטורי המנתח בכלים סוציולוגיים את חיי החברה היהודית בדורות שלפני החסידות וההשכלה ובזמן הסמוך לתנועות אלו בפולין, בליטא ובארצות גרמניה.
בספר תיאור של חיי הדורות ההם, יחסם לסביבה הנוצרית, ארגון הקהילות, סדרי המשפט, קשרי המשפחה, דרכי חינוך ועוד, תיאור אשר אפשר להקיש ממנו על המבנה והמוסדות של החברה המסורתית לדורותיה.
מוסד ביאליק
מאת: יעקב כ"ץ
תיאור: "ספר זה מבקש לזרוע אור על התמורות שחלו ביחסם של היהודים לסביבתם הלא-יהודית במשך ימי-הביניים עד תקופת ההשכלה".
מוסד ביאליק
מאת: ידידיה אלטר דינרי
תיאור: בספר ניתוח כתביהם של גדולי חכמי הדור של יהדות אשכנז בשנים (1350-1450); המהרי"ל, מהר"י וייל ומחבר ספר 'תורמת הדשן', ר' ישראל איסרליין.
זאת היתה תקופה של חילופי משמרות בספרות הרבנית באשכנז אשר ביטאה תמורות מהותיות, המצדיקות את ראיית חכמי אשכנז מאז אמצע המאה ה -14 כשייכים לתקופה החדשה.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע בלאו, דויד דורון
תיאור: הספר מביא מבחר מפרות המחקרים בתחום חקר התרבות היהודית של ימי הביניים . צירם המרכזי הוא התפתחות ותמורות תחומי החיים , הפעולה והיצירה של היהודים בארצות הדוברות מול מסורות תהגים מקובלים . המחקרים מבוססים בעיקר על בחינת מקירות ראשוניים הכתיבים תעודות ומסמכים - רובם בכתבי יד - מן הגניזות ומאוספים בעולם ; והם מתפרסים על קשת רחבה של נושאים : היסטוריה כלכלית ואינטלקטואלית ; פרשנות המקרא ותרגומיו ; הגות ופולמוס ; ולשון . מקום נכבד באסופה זו מוקדש להגות וליצירה של רב סעדיה רי יהודה הלוי והרמב"ם . הקובץ מושתת על הרצאות אשר נישאו בידי חוקרים מובהקים של זו לחטיבותיה , בוועידה השישית של "החברה לחקר התרבות היהודית ערבית שלימי הביניים" שנערכה באוניברסיטת בר אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודית דישון
תיאור: מי היא אישה טובה ומי היא אישה רעה? האם קיימת במציאות אישה כלילת השלמות, אשת חלומותיו של הגבר?
בספר זה מצטיירת דמותה של האישה בימי הביניים כפי שהיא עולה מסיפורים, מאמרות ומאנקדוטות שקובצו מתוך אוצר הסיפורים הגדול של ספרות ימי הביניים העברית, המקורית והמתורגמת.
נמצא בספר סיפורים על נשים טובות ונאמנות, חכמות ויועצות טוב, ועל כאלו המוכנות להקריב את נפשן למען בעליהן ולמען עמן.
לעומתן נמצא בספר סיפורים על נשים בוגדניות, נכלוליות, מפתות, סרסוריות לדבר עברה ונשים שעצתן רעה. לבסוף נדונה גם השאלה האם אישה כלילת השלמות היא משאלת לב של הגברים בלבד.
פרופסור יהודית דישון היא ראש מדור ימי הביניים במחלקה לספרות עם ישראל, וראש פורום ימי הביניים בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן. בעבר הייתה יועצת הרקטור למעמד האישה, ראש המחלקה לספרות עם ישראל ודיקאן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן.
כרמל
מאת: זהר עמר, ירון סרי
תיאור: חיבוריו של הרופא המוסלמי הירושלמי, אלתמימי, בן המחצית השנייה של המאה העשירית, שהיה מפורסם בעולם האסלאם, הם מן המקורות החשובים ביותר להכרת חומרי הרפואה והמזונות שהיו בשימוש האוכלוסייה באזור סוריה-רבתי (אלשאם) בימי-הביניים. זאת ועוד, המידע הנמסר בכתביו כולל תחומים רבי עניין – הראליה, התרבות החומרית, חיי היום-יום של התושבים המקומיים ואמונותיהם.
אלתמימי משלב בחיבוריו תיאורים גאוגרפיים וידיעות מקוריות יוצאות דופן על כריית מחצבים, הפקת שמנים ובשמים ומלאכות מסורתיות אחרות שרווחו בקרב התושבים, בעיקר באזור ירושלים-רבתי ואגן ים-המלח. המחקר מתבסס ברובו על כתבי יד שטרם פורסמו עד כה. קטעים נבחרים מתוכם תורגמו מערבית למען הקורא העברי, והם מובאים בחלקו השני של הספר.
חוקרי הראליה של העולם הקדום בכלל והעוסקים בתולדות הרפואה בפרט ימצאו עניין רב בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה חלמיש
תיאור: הספר סוקר את תולדות הקבלה בארצות צפון אפריקה למן המאה השש-עשרה ועד ימינו.
תשומת הלב ניתנת לתיאורים קצרים של "הנפשות הפועלות" כאנשי קבלה, ולמרקם התרבותי המיוחד שנוצר כאן ברבות הימים המתבטא בתהליך חדירתה של הקבלה לאורח החיים היומיומי, ובהתהוות יצירה קבלית, שברובה משולבת בפרשנות מקרא, זוהר, קבלת האר"י, סידורי תפילה ותיקונים, אך גם נותנת חילה בשירה. דומה שזו המונוגרפיה הראשונה בתחום זה בהציעה הבט כולל שעשויה לסייע להמשך המחקר.
פרופ' משה חלמיש מכהן כפרופסור מן המנין באוניברסיטת בר-אילן, בעל הקתדרה לחקר הקבלה ע"ש הרב ד"ר אלכסנדר שפרן ועורך את דעת, כתב-העת לפילוסופיה יהודית וקבלה. כן כתב וערך ספרים ומאמרים רבים בתחומי ההגות היהודית ובמיוחד בקבלה ובחסידות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: קטרין קוג'מן-אפל
תיאור: הספר "אומנות יהודית בין איסלם לנצרות - עיטור ספרי תנ"ך עבריים בספרד" חוקר את תולדות ספרי התנ"ך המעוטרים באזורים שונים בספרד של ימי הביניים.
במרכז הדיון עומדים ביטויים שונים לחילופי תרבות בין היהדות לבין התרבויות מהן האמנות היהודית שואבת: היהדות, האיסלם והנצרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכה פרי
תיאור: 'מסירת ידע' הוא תהליך העברת התרבות האנושית לאורך צירי הזמן והמרחב. במהלך המסירה משתנה הידע בהתאם לשינוים שחלו בזמן ובמקום אליהם נדד. ספר זה, מסורת ושינוי, מבקש לבחון את תהליכי מסירת הידע היהודי בימי-הביניים, את השפעתם על התרבות היהודית בכלל ועל הידע הנמסר בפרט, השינויים שעבר הידע בתהליך מסירתו וניסיון לראות בשינויים אלו, לא 'טעויות' במסירה, אלא סימן לחיותה של המסורת.
בספר מפורטים שלושה מקרי-בוחן: כתביו של אלדד הדני, הנוסע היהודי בן המאה התשיעית; שו"ת על מעמדו של כהן שנשתמד וחזר לאחר מכן ליהדות; ומדרשים המתארים את גן עדן והגיהנום.
מבחינה מתודית משלב הספר מסורת ושינוי בין 'הפילולוגיה החדשה' ובין 'הסוציולוגיה של הידע' בניסיון לחשוף את הדרכים הסמויות מן העין בהן חברה מסורתית משתנה בעצם תהליך מסירת הידע שלה מדור לדור. כך בחשיפת פעולתה 'הנורמלית' של המסורת מתגלים האופנים בהם צמח החדש מתוך הישן ללא 'משבר'. ברמה נוספת, מנסה המחבר – בהפניית המבט מן המחבר היחיד אל הרבים, מעבירי הידע וצרכניו – להפוך היסטוריה אינטלקטואלית להיסטוריה חברתית.
מסקנת הספר מסורת ושינוי פרדוקסלית: העתקת הידע והפצתו הובילו לריבוי, לנוסחאות רבות של אותו הטקסט. אך ריבוי זה הוביל דווקא לאחדות, ליצירתה של תרבות יהודית אחידה יותר במוצאי ימי-הביניים. כך מתוארים ימי-הביניים כתהליך ארוך של האחדת הידע היהודי על ידי הפצתו וריבויו. תהליך שאחד משיאיו – ולא תחילתו – התרחש עם הופעת הדפוס. על פרדוקס זה מבקש הספר לבחון את הקו העדין המפריד בין קיום בזמן ובמקום מסוימים לבין קיום במסגרת-על משותפת לכלל היהודים, בין הפרטיקולרי לבין האוניברסלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכאל אבי-יונה
תיאור: ספר זה שמו מעיד עליו, שהוא צירוף של שני תחומי מדע, הגיאוגראפיה וההיסטוריה, תחום המקום ותחום הזמן.
הצד הסטאטי-הגיאוגראפי עוסק בזיהוי המקומות הנזכרים בספרות העתיקה ובקביעת גבולות המחוזות והמדינות.
הצד הדינאמי-ההיסטורי מסביר את התהוותם של היסודות הסטאטיים ואת השינויים שחלו בהם בתמורת הזמנים, למן שיבת ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי.
מוסד ביאליק
מאת: אברהם גרוסמן, יוסף קפלן
תיאור: השלטון העצמי מילא תפקיד מכריע בשמירת הקיום היהודי בארצות הגולה ובצמצום ההתבוללות והטמיעה. הקהילה היהודית על כל צורותיה וגווניה הייתה הגורם הראשון במעלה להתמדת הקיום היהודי משלהי העת העתיקה ועד לראשית העת החדשה.
כרך זה הוא השני בסדרת 'קהל ישראל'. המאמרים שנקבצו בו עוסקים בדמות האוטונומיה של קהילות ישראל בארצות האסלאם ובארצות הנצרות בתקופת ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. אוטונומיה זאת הושתתה על התנאים המדיניים והמשפטיים ששליטי המדינות העניקו ליהודים שהתגוררו בהן ויחד עם זאת היא ינקה ממסורת עתיקת ימים אשר עיצבה את התוכן הייחודי של השלטון העצמי היהודי. המאמרים הפותחים את הכרך מתארים את יסודות האוטונומיה היהודית בתקופת הגיבוש וקביעת דפוסי החיים של עם ישראל בגלותו. בהמשך מוצגות דוגמאות שונות לתפקודושל השלטון העצמי היהודי בימי הביניים המאוחרים בכמה ארצות, והמאמרים החותמים את הכרך מצביעים על ניצני התמורות שהחלו לבצבץ בחלק ממרכזי היהדות לקראת תחילת העידן המודרני.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ברנרד לואיס
תיאור: המרכזים העקריים של חיים יהודיים ופעילות יהודית מאז ראשית ימי הביניים היו בארצות האסלאם והנצרות.
תנאים מיוחדים נדרשו כדי לאפשר את קיומה של הסמביוזה התרבותית, שהולידה את מה שמכונה 'המסורת
היהודית-אסלאמית' של קיום בצוותא והשפעה הדדית. בספר זה בוחן פרופ' ברנרד לואיס את מקורותיה, את פריחתה ואת סיומה של מסורת זו על הרקע של ההיסטוריה היהודית ושל ההיסטוריה האסלאמית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ישראל ל. לוין
תיאור: ספר זה דן בתקופה הביזנטית בארץ ישראל, פרק זמן הזוכה בשלושים השנים האחרונות לתשומת לב רבה בעולם המחקר. עידן זה בתולדות עם ישראל נחשב בעבר לתקופה רדומה ואפורה, והיווה בעצם פרוזדור לימי הביניים האפלים. בעשרות השנים האחרונות השתנתה תמונה זו, בזכות גילוי החומר הארכאולוגי ההולך וגדל בהתמדה, שסיפק כמות בלתי פוסקת של מידע בתחומי הארכיטקטורה, האמנות והאפיגרפיה. בנוסף, המחקר המתמשך בתעודות הגניזה הקהירית במהלך המאה העשרים חשף יצירות רבות שמקורן ארץ ישראל הביזנטית. סוגי יצירה שפעם שויכו לימי הביניים מתוארכים עתה לשלהי העת העתיקה, דוגמת הפיוט וספרות ההיכלות. כרך זה פורש בפני הקורא תחומים רבים (היסטוריה, פיוט, מדרש, אמנות, ארכאולוגיה, תרגום ועוד), שבהם מתחוללים שינויים מהפכניים בהבנתנו ובהערכתנו את שלהי העת העתיקה כפרק זמן תוסס ויוצר בתולדות עם ישראל
מאת: יהושע פראוור
תיאור: ספר זה ,האחרון מפרי עטו של פרופ' יהושע פראוור ז"ל, מציג מסכת היסטורית ייחודית למדי: תולדותיה של הקהילה בארץ-ישראל כחברת מיעוט בתוך מסגרת מדינית שנשלטה בידי חברת מיעוט זרה, כובשת - החברה הצלבנית. בממלכת ירושלים שהקימו הכניעו הכובשים הזרים תחת ממשלתם גם את חברת הרוב המוסלמית וביקשו להכתיב לה את תנאי חייה. ברם כדי לקיים את שלטונם נזקקו הצלבנים לעתים לפשרות. אף על פי שאסרו על היהודים להתגורר בירושלים, השלימו עם מציאותן של קהילות יהודיות ביישובים רבים וחשובים בתחומי ממלכתם. קהילות אלה הן שקיימו את רצף היישוב בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית.
על פי עדותו של פרופ' יהושע פראוור  - מגדולי חוקרי הצלבנים בעת החדשה - נושא רצף היישוב היהודי בארץ הוא שמיקד את התעניינותו בתולדות ארץ-ישראל בימי הביניים ובכלל, ובממלכת ירושלים הצלבנית בפרט. התעניינות זו היא שהניבה את ספריו המקיפים על תולדות ממלכת הצלבנים ועל החברה הצלבנית, ספרים שעליהם התחנכו דורות של מורים ותלמידים בארץ, ושכללו פרקים על קהילות ישראל באותה ממלכה. ספרים אלה בגירסותיהם הלועזיות הקנו ליהושע פראוור שם עולם.
הספר המוגש בזה לקורא העברי מוקדש כולו לתולדות היהודים בממלכת ירושלים ולשינויים החשובים שחלו באותה התקוה בדמות דיוקנן של קהילותיהם וכך מהווה כמין נקודת השיא, גולת הכותרת, במפעלו המדעי של יהושע פראוור בעברית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע פראוור
תיאור: ספר זה הוא הראשון שרואה אור במפעל  'ספר ירושלים' שכרכיו נכתבים ונערכים במקביל ושיקיף את תולדות ירושלים לדורותיה, מיום היותה לעיר ועד ימינו. הכרך המוגש בזה לקוראים מתאר את תולדות העיר בימי הביניים המוקדמים. בתקופה זו, שראשיתה עם כיבוש העיר בידי הערבים בשנת 638, חלו בעיר שינויים מפליגים - בפני העיר, בהרכבה האתני ובזיקת תושביה למוקדי דת ומוקדי כח שמחוצה לה. אוכלוסיית הנוצרים הוותיקים נשארה יסוד חשוב בה עוד מאות בשנים. עם זאת, שבה והיתה ירושלים מרכז רוחני יהודי, וכן גדלה בהתמדה אוכלוסייתה המוסלמית. העיר הפכה לאבן שואבת ולסלע מחלוקת במפגש שלוש הדתות המונותאיסטיות ובעימותן.
בכירי החוקרים מן האוניברסיטאות השונות בארץ היטו כתף יחד, ותרמו, איש איש בתחומו, לתיאור ממצה ומעודכן של התמונה רבת הפנים המקופלת בדפי ספר זה.
יד יצחק בן-צבי
הצג עוד תוצאות