נמצאו 194 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גדעון אלעזר
תיאור: הספר ״מדינת הממון: כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה״ של ד״ר גדעון אלעזר הוא למעשה פירוש עכשווי ל״מעשה מבעל תפילה״ של רבי נחמן מברסלב. דרך דמותו של בעל התפילה הספר בוחן ביקורות אחרות של הקפיטליזם החל מן הניסוי המרקסיסטי ועד לתנועת האקו-רומנטיקה ורעיון החזרה אל הטבע ומציב כנגדן את תפיסתו של ר׳ נחמן לגבי משמעותו של הדמיון והקשר למושג הכסף בעולם הגלובלי. חלקו האחרון של הספר מוקדש לניתוח חזונו הגאולי של ר׳ נחמן ותפיסותיו כלפי תיקונה של המערכת הכלכלית הגלובלית.
הוצאת גמא
מאת: יוסף שרביט
תיאור: עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפײן תקופות מעבר ועידנים מהפכנײם: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הײתה שרױה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטױ ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרנײם – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיװידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: דוד פוקס
תיאור: במשך שנים רבות לימד הרב דוד פוקס (המכונה בחיבה ״ר׳ דוֹוִיד״) בישיבת נתיב מאיר כר״מ וכמחנך והטביע את חותמו בלבבותיהם של דורות רבים של תלמידים. דבריו נאמרו ונמסרו בשיחות ובשיעורים, בכיתות, בבתי מדרש, בחדרי מורים ובמפגשים אישיים. תורתו היא תורה שבעל פה הנובעת מהלב ומן הפשטות המתחדשים בכל יום. יש בה מהשאיפה ׳לנטוע שמים׳ בלב השומעים, והיא תורת אמת, ללא פניות וללא גינונים. יש בה רגישות אנושית והקשבה עמוקה לרחשי לבו של כל אדם ואדם, תורה של אומץ ושל כנות. בספר זה נעשה ניסיון לצקת את הרוח הזו לתוך דפים ומילים. הספר מבוסס על למעלה מעשר שיחות ארוכות עם ר’ דוֹוִיד, שכל אחת מהן ביקשה לעסוק בנושא מרכזי אחד מעולמו הרוחני והחינוכי. כפי שניתן היה לצפות, השיחות כולן גלשו מנושא לנושא, מעניין לעניין, מסיפור לסיפור וממקור למקור. לאחר מכן נערכו השיחות וגובשו, תוך שיבוץ דברי תורה ה’עשירים במקום אחר’ במקומם המתאים.
תבונות
מאת: אהוד נאמן
תיאור: פרנץ (או בשמו העברי יהודה לוי) רוזנצווייג, אחד ההוגים היהודיים המיוחדים של המאה העשרים, נולד למשפחה מנוכרת ליהדות וכמעט שהמיר את דתו לנצרות. לאחר שבחר לשוב ליהדות, פיתח רוזנצווייג תפיסה ייחודית של הקיום היהודי והאנושי, תפיסה שהפכה לאבן דרך בפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית. על אף שרוזנצווייג ראה עצמו כחוליה בשרשרת ההגות היהודית לדורותיה, סיבות שונות גרמו לכך שהגותו כמעט ואינה מוכרת מחוץ לעולם האקדמי. הספר אֹמֶר ואש פותח בפני הקורא שערים להגותו ולחייו של רוזנצווייג באמצעות הנגשת רעיונותיו וחיבוריו, ובעיקר ספרו כוכב הגאולה. הנושאים הנידונים בספר הם מן המרכזיים בעולמו של רוזנצווייג: ההתמודדות עם אימת המוות, ההתגלות, התפילה וייחודו של הקיום היהודי וגאולתו. במוקד הדיון עומדים ההקשרים היהודיים בהגותו של רוזנצווייג, המוצגים כאן גם למי שהשפה הפילוסופית אינה שגורה על פיו. הספר מאפשר ללומדי מחשבת ישראל לשלב הגות זו בעולמם, ולמצוא בה מענה לשאלותיהם ולחיפושם הרוחני.
תבונות
מאת: אבי שגיא
תיאור: הספר טקס, טקסט והמאבק על הזהות ממשיך ומשלים את ספרו הקודם של המחבר: עם, מולדת וספר, על הטקסטואליזציה של העם היהודי, שהתמודד עם שאלת היחס בין היסודות המכוננים את הקיום היהודי: היסוד הרוחני – הטקסט מצד אחד, והיסוד הריאלי – העם והמולדת, מצד אחר. הניתוח שהוצע בספר עם, מולדת וספר מתמודד עם העמדה, שלפיה גם המולדת והעם הם מושגים המסמנים מסומנים רוחניים: העם מכוּנן על ידי מערכת הערכים, והמולדת היא מכלול הטקסטים המכוננים את הקיום היהודי. הספר הצביע על המאבק המתמשך בין מגמת הרחנת העם והמולדת לבין השבתם לקיום הריאלי. בספר שלפנינו, המודחק הריאלי שב אל קדמת הבימה. טענת היסוד של הספר היא כי טקסים וטקסטים מכוּננים על ידי קהילות יהודית ממשיות, ולא על ידי רוחות רפאים. הטקס והטקסט הם מרחבי מאבק על הקיום היהודי. אבל, מאבק זה מתחולל בלב הקיום היהודי הממשי על ידי בני אדם ממשים, שהם בשר ודם, ולא על ידי רוחות רפאים החיים בתוך טקסטים או בספריות. טענות יסוד אלה באות לידי ביטוי בניתוח מפורט, העוסק במשמעותם של טקסים, כטקסטים הנשזרים על ידי בני אדם.
כרמל
מאת: דרור בונדי, בנימין איש שלום
תיאור: אברהם יהושע השל (1972-1907) נחקק בתודעה האמריקנית כגיבור, כפעיל חברתי מפורסם שצעד לצד מרטין לותר קינג בסלמה, וכפילוסוף יהודי-אמריקני שהנשיא אובמה מרבה לצטטו. מרטין לותר קינג אמר על השל: "אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלװנטײם לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה". ספריו של השל תורגמו לשפות רבות, ומחקרים רבים בכל רחבי העולם הוקדשו להגותו ולפעלו. ואולם מעטים המחקרים שנכתבו על מקורות היהדות של הגותו, ועד לאחרונה לא רבים מספריו תורגמו לעברית. שורש הבעיה הוא בכך שכמעט לאיש מחוקריו של השל בעולם אין גישה ישירה לעושר מקורות היהדות שהשפיע על הגותו. הספר שבידיכם נועד לתקן מצב זה. קובץ זה הוא הזמנה לציבור האינטלקטואלי הרחב בישראל בכלל, ולחוקרי מדעי היהדות בפרט, לעײן בהגותו של אברהם יהושע השל, ולהצטרף לשיח מכונן שיממש את יכולתה של הגות זו לתרום לחברה הישראלית ולהעשירה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: ישעיהו ליבוביץ (1994-1903) ואסא כשר (נולד 1940) הם שניים מהוגי הדעות הבולטים והמעניינים בישראל למן הקמתה ועד ימינו. לדעותיהם של ליבוביץ וכשר בנוגע לסוגיות השונות של המחשבה המדינית והדתית נודעת עד היום חשיבות מרובה, וגם מי שאינם מצדדים בהן אינם יכולים להתעלם ממקוריותן ומחריפותן.

במהלך השנים התייחסו ליבוביץ וכשר באופן ישיר בכתביהם זה לעמדותיו של זה. כשר מרבה להעיד על עצמו שהוא תלמידו של ליבוביץ; ואילו ליבוביץ טוען ש"ביני ובין פרופ' כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קרבה רעיונית רבה שעיקרה הבנה הדדית עמוקה, אם כי לא תמיד הסכמה מלאה".

בספר זה בוחן ניב גולדשטיין את עמדותיהם של שני ההוגים, על הדומה והשונה שביניהם, במגוון נושאים שעודם רלוונטיים לחיים בישראל של ימינו. גולדשטיין מתמקד בבחינת משנותיהם המוסריות, הפוליטיות והדתיות של ליבוביץ וכשר, אגב פריטתן לשלל סוגיות משנה מרתקות: יחסם לציונות; עמדתם ביחס לסרבנות; מחשבותיהם על הכיבוש; אופן ראייתם את האל ואת תכלית היהדות; השפעות שונות שנודעו לרמב"ם ולקאנט על משנותיהם; גישתם לדמוקרטיה; תהיותיהם באשר לצורך בהפרדה בין דת ומדינה בישראל ועוד.
רסלינג
מאת: דב שוורץ
תיאור: ככל תנועה חשובה וגורלית בתולדותיו של עם ישראל אף החסידות לא הופיעה בחלל הריק. האדמו"רים הושפעו ממגמות בהגות היהודית, ועיצבו את תורתם המהפכנית מתוך הסתמכות ישירה ועקיפה על תורות שהתפתחו בראשית העת החדשה.

במקביל הייתה ההגות החסידית בעלת השפעה על רעיונות שהתרקמו בהגות היהודית עד היום. חיבור זה דן בהשפעתם של המהר"ל והיש"ר מקנדיה על החסידות וממשיך לדון בהשפעת החסידות על הגותו הרחבה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא גם עוקב אחר השפעות פנים חסידיות, ועוסק בהשפעת האדמו"ר הזקן על תורת הגאולה של ר' דובער שניאורסון, בנו, ועל ר' אהרן מסטרושלה, תלמידו. החיבור מאפשר הבנה מלאה יותר של ההגות החסידית בעבר ובהווה, והוא דן במגוון של תורות חסידיות.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רימון כשר
תיאור: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921-1865) היה סופר פורה והוגה דעות מקורי. מתוך מכתביו הרבים עולה שמַשׂאַת נפשו הייתה לעסוק בתיאולוגיה, אולם לפרנסתו נזקק לפרסם סיפורים. בין שפע כתביו לא ניתן לגלות חיבור שיעסוק כולו בתיאולוגיה, ושמא לא כתב מאודו חיבור מעין זה. אבל בסיפוריו ובמכתביו הרבים אצורות קביעות תיאולוגיות רבות, לעתים סותרות. הספר הנוכחי הוא פרי ניסיון לשרטט את התיאולוגיה של ברדיצ'בסקי לאור קביעותיו האקראיות. המסקנה העולה מתוך דברי ברדיצ'בסקי היא שהוא האמין בקיומן של ישויות אלוהיות רבות. בין ישויות אלה ניתן למנות, למשל, את אלוהי ישראל; האֵלים אותם עבדו הישראליים בתקופת בית ראשון; הטבע; יצורים שמימיים שונים (מטטרון, שטן, שׂרים) ואף בני אנוש, אם כפרטים בודדים ואם כקבוצה; ואף את ישו ראה כאֵל משום היותו סלחן ובורא חוקים חדשים. שורה ארוכה זו של ישויות אלוהיות קרויה בספר זה "פנתיאון עברי". בצד עצם חשיפתו של פנתיאון זה עולה השאלה: איזו מבין הישויות המרכיבות את הפנתיאון מועדפת/נערצת על ברדיצ'בסקי? האם אלוהי ישראל, הזוכה למירב תשומת הלב, או שמא ישויות אחרות? האידיאולוגיה החילונית של ברדיצ'בסקי, המושפעת בין השאר מ"פילוסופיית החיים" של ניטשה, אינה מותירה מקום לספק שאלוהי ישראל אינו תופס את מקום הבכורה בפנתיאון. זאת אף זאת, אלוהי ישראל זוכה לשפע של הערות ביקורתיות נוקבות ואף להתרסה כלפיו, עד כדי העלמתו. בניגוד לכך קיימות שתי ישויות אלוהיות אחרות הזוכות לאהדה רבה מצד ברדיצ'בסקי: הטבע, כלומר סיפוק החושים היצריים והערצת היופי ואהבת החיים מזה, והאֵלים וטקסי פולחנם מזה. ישויות אלה תופשות את מקומו של אלוהי ישראל.
רסלינג
מאת: יהודה מירסקי
תיאור: הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן. הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק. אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יצחק הרשקוביץ
תיאור: בספר זה נפרשת מחשבתו ההלכתית של הרב ד"ר מרדכי פוגלמן (1898 ;1984, להלן: רמ"פ), שכיהן כרבה של קטוביץ עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן כרבה של הקהילה בקריית מוצקין. שו"ת "בית מרדכי", המגנום אופוס ההלכתי של רמ"פ, מציג מודל פסיקה חדשני ונועז, מפירות ארץ ישראל של יצירתו. השיקולים ההלכתיים, המתודולוגיה והשפה של הספר מבטאים כולם גאולה ועצמאות. אצל מרבית פוסקי הדור הבירור ההלכתי הוא כלי למתן מענה לבעיות המציאות ולהתמודדות הלכתית-יהודית ראויה עם אתגרי השעה. רמ"פ, מנגד, ביכר דרך אחרת. דיוניו ההלכתיים ברמת הכלל נועדו לבסס מתודה הלכתית חדשה שתכליתה הקניית ערכים והתוויית דרך רוחנית וחזון הלכתי עתידי. כבר עבודת הדוקטור שכתב באוניברסיטת פירנצה (1925) הניחה את היסודות למאמציו הבלתי נלאים להבין את המנהג הארצישראלי הקדמון בכל הנוגע להשפעת התורה על חיי החומר בארץ ישראל, וכן לעמוד על שורשי המנהגים והמסורות הקדומות שנשתמרו בתעודות מאותה עת. בחקירה ההלכתית ובעיון במקורות ההלכה ראה רמ"פ הזדמנות לאתר את שורשי ההנהגות הכלל-ישראליות של עידן הריבונות הנשכח, מתוך שאיפה להחיותן מחדש במסגרת מלכות בית דוד המתחדשת לנגד עיניו, היא מדינת ישראל. רמ"פ נמנע מלדון בשאלות הקשורות במציאות החיים המודרנית, בענפי הטכנולוגיה, הרפואה ובתמורות אחרות שהעולם המודרני זימן, אלא מיקד את עיונו בהשפעה הדרמטית של תחיית ישראל בארצם על תפקידה של ההלכה. ד"ר יצחק הרשקוביץ הוא מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו בוחנים את ההגות הרבנית המודרנית תוך שימת דגש על הציונות הדתית, תגובות דתיות לשואה ופילוסופיה של ההלכה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מוקי צור, זיוה אופק
תיאור: ספר זה הוא ניסיון נועז וראשוני לחבר בין מסורת עם ישראל הקדמונית וחז"ל אל מעשיהם פורצי הדרך של חלוצי הציונות והוגיה. עורכי הספר, בעלי רקע נרחב גם בלימוד של טקסטים יהודיים מסורתיים וגם בהגותם של החלוצים הציוניים, מחברים את שני העולמות למכלול הגותי אחד. יצירה זו היא "גשר בין מעשי אימהות ואבות ליצירתם של חלוצים וחלוצות".
מאת: גדעון כ"ץ
תיאור: במשך שישה עשורים פרסם ישעיהו ליבוביץ מאמרים העוסקים בעניינים רבים: אמונה, הכרת האלוהים, ההלכה, עבודה זרה, הבעיה הפסיכו־פיזית, חילוניות, הומניזם, פשעי מלחמה, סכנת הלאומניות ועוד. בספר זה מוצע פירוש מקיף להגותו, ולפיו עיקרה נעוץ בחתירה לבטא יהדות חיה, שיש לה מה לומר על מציאות ההווה. יהדות זו נשמעת בחרון ובזעם, וגם משמיעה את דממתה של אמונת האמת, את מה שאין לו ביטוי. הזמן שחלף, כך נראה, הפך את ההגות הזאת לנוקבת ולרלוונטית יותר.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אבינועם רוזנק
תיאור: סדקים הוא ספר ביקורתי אשר נוגע בתחום הנפיץ שבין הפוליטי, התרבותי והאקדמי. הספר מקיים שתי רמות דיון שונות ומשולבות: הוא מבקר את כלי הניתוח האקדמיים, והוא חושף את הנחות היסוד הטמונות ביחס המחקר לבית מדרשו של הרב קוק בעודו עוקב אחר גלגוליו של רעיון "אחדות ההפכים" בבית המדרש של הציונות הדתית. אבינועם רוזנק נוגע בכמה מאורעות היסטוריים מרכזיים שישראל חוותה – החל ממלחמת ששת הימים, עבור במפעל ההתנחלויות, הפינויים, הנסיגות, העקירה מגוש קטיף, ועד למשפט קצב. רוזנק מצביע על תורת "אחדות ההפכים" של הרב קוק כמפתח שנעדר עד כה מהשיח המחקרי; הוא מבהיר את הפוטנציאל ואת ההשלכות של המפתח הזה לשיח האקדמי והתרבותי. הספר מצביע על ההשלכות של "אחדות ההפכים" על נושאים כגון מודרנה ודת, חילון, פוליטיקה וחינוך. משנת "אחדות ההפכים", כפי שהיא מוצגת בספר, מציגה חזון פלורליסטי-רדיקלי; מצד אחד היא מבצרת את גבולות הפרטיקולריזם, ומצד אחר היא דורשת ענווה ביחס לעמדת "האחר". משנה זו מאפשרת חשיבה חדשה ביחס לטיבו של הפוסטמודרני והיכולת להעצים את החשיבה הפוסטמודרנית דווקא מתוך ההקשרים הדתיים. העיון המחודש בכתבי תלמידיו של הרב קוק מראה עד כמה מושרש היגיון "אחדות ההפכים" בכתבי תלמידיו, לצד הסדקים והפער שנפערים והולכים בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: ההנחה שמתוכה נכתב הספר הנוכחי היא שלא קיים מצב תיאולוגי ללא פתולוגיה שקשורה בו – "פת(יא)ולוגיה". הסובייקט הדתי הוא מי שמוכן לחיות את הסדקים במציאות הדתית ולראות את הסדקים הללו עצמם כמופע של התיאולוגי. משימתו, אם כן, תהיה "לנצֵח" את הפת(יא)ולוגיה; ניצחון שאינו מנסה למצוא פתרון לחולי, אלא מקנה נכונות להיאבקות עמו. זהו סובייקט-נמען שנוכח בקצה האיווי, החֶסר והנוירוזה של האלוהי, כל זאת על ידי כך שהוא, בלשונו של לאקאן, אינו מוותר על האיווי ולוקח אחריות על הלא-מודע שלו. היהודי של הקצה הוא חלק שני מטרילוגיה תיאולוגית אשר עוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו" – קדם לו הספר "תיאולוגיה של חסֶר". למרות שמדובר בטרילוגיה, החלק הנוכחי יכול להיקרא באופן עצמאי ללא צורך במבואות מזה אשר קדם לו. פרקי הספר נבנים תוך כדי קריאה מעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק הכהן מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – ובאמצעותם הקורא מזומן להשתתף באנליזה שחודרת אל תוך המסורת היהודית והאות, אשר אנו, כבני המרחב המקראי הארץ-ישראלי וכבני ברית, נושאים על בשרנו ובהליכות חיינו. אנליזה זו נתרמת ומועצמת על ידי עיון והתפלמסות עם דברי מבשר הנצרות, פאולוס, ועל ידי אזכור השוואתי לצורת ההתגלות שמניח נביא האסלאם, מוחמד, בקוראן. דווקא מתוך התפיסה שלהם כמבטאים את דרכיו של האלוהי בעולם, הם מאפשרים לעמוד על הממשות התיאולוגית שעליה נסבה המסורת היהודית. ההצטרפות של כל אלו יחדיו היא מבוא שמוליך אל תיאולוגיה של אי-הלימה.
רסלינג
מאת: בנימין איש שלום
תיאור: כמה מהשאלות החמורות המטלטלות מזה שנים את החברה הישראלית – שאלות דת ומדינה, חרדיות וציונות דתית, חילון והדתה, רוחניות, משיחיות ופוליטיקה, שאלות של זהות וערכים, קנאות וסובלנות דתית, הלכה וחירות אישית, דת וחופש יצירה – נקשרות לא אחת בדמותו, בפועלו ובהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק(1865-1935) , הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. הרב קוק היה אחד מגדולי אנשי הרוח במאה ה-20: גדול בתורה, בהלכה, בהגות וביצירה ספרותית, ובה בעת – לצד א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, ביאליק, ברנר ואחרים – אחד מאישיה המרתקים של העלייה השנייה. במחקר מקורי ופורץ דרך מציע בנימין איש שלום פרשנות שיטתית, מאתגרת ומערערת מוסכמות המעמידה את הרב קוק בשורה אחת עם גדולי ההוגים בעולם המערבי. המחבר מבקש לתרום להבנת עולמו הרוחני של הרב קוק, תפיסתו את טבע האדם, מהות הדת ומשמעות הלאומיות. הוא מנסה לברר מה היו מניעיו האמתיים, העמוקים, של הרב קוק; האם שיערו מקורביו, תלמידיו וחסידיו את ממדי המהפכה הטמונה בכתביו? האמנם יש ממשיכים לדרכו? מהי הבשורה הרוחנית והאינטלקטואלית הגדולה המקופלת ביצירתו, בשורה אשר יש בה כדי לעצב לא רק אומה, כי אם גם חזון יהודי ואנושי כה עשיר, רחב ועמוק עד שיש בכוחו לחולל מציאות יהודית ואנושית אחרת. ובכלל, האם לא הוחמצה הבשורה? איש שלום מבקש לפתוח צוהר לממד זה בהגותו: לגעת ברוח הגדולה, להתבשם משאיפת החירות, לחוות את חבלי היצירה המקורית בעושרה ובייסוריה, לפענח את החידה והמסתורין האופפים את כתביו.
רסלינג
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות. ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור. גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מעצב תגובה יהודית - במישורי השכל, הרגש והמעשה - לתופעות הסבל, המשבר והמוות. דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

הרב סולוביצ'יק מדגיש שהדרישות ההלכתיות שעניינן באבלות ובהספד מבוססות על הכרה בייחודו של כל אדם, שכן רק הכרה זו מאפשרת הערכה נכונה של אותו אובדן שאין לו תחליף. לימוד גישתה של היהדות כלפי המצב האנושי עשוי לעורר את רגישותו של הלומד לצורך לעמוד על משמעות קיומו, להעריך את ייעודו האישי ואף לחתור להגשמתו. דרך תובנות אלו ואחרות, עשוי עצם לימוד הנושאים שבמסות אלו להיעשות למעשה בונה, מזכך ואף גואל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: בעוד שאר כרכי סדרת "מאוצר הרב" מציגים את הרב סולוביצ'יק כהוגה דעות, כלמדן וכדרשן, מציג כרך זה פן אחר של דמותו – היותו מנהיג ומורה דרך רב השפעה, ממעצבי דמותה ודרכה של היהדות האורתודוכסית המודרנית.

הספר כולל מבחר של למעלה משבעים מכתבים, תזכירים וראיונות. לפני כל אחד מובא מבוא קצר שמטרתו להבהיר את רקעו ואת הקשרו ההיסטורי.

הכרך עוסק במגוון נושאים: מדיניות ציבורית, חינוך, חיי בית הכנסת, הקהילה היהודית, ציונות דתית ומדינת ישראל, יחסים בין-דתיים, ותובנות תורניות, פילוסופיות ואישיות. בספר זה מוצאת הגותו של הרב סולוביצ'יק ביטוי מעשי כשהיא מיושמת בקשר לבעיות הבוערות של השעה. בהלכה ישנה מסרים עבור ציבורים מגוונים, והרב סולוביצ'יק מגדיר ומעביר מסרים אלו בכישרון נדיר. בספר זה מדגים הרב סולוביצ'יק במיוחד את אחד מאבני הפינה של משנתו, עצמאותה של ההלכה, ומראה כיצד יש בכוחה של ההלכה לעצב לא רק דרך חיים אלא גם תפיסת חיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלן מיטלמן
תיאור: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", מברך יעקב לפני מותו את בנו יהודה, וצופה עתיד שבו יהפכו צאצאיו של הבן הזה למנהיגיו הפוליטיים של עם ישראל. המלוכה המקראית, שבה התגשמה הבטחתו של יעקב, היא נחלת העבר הרחוק, אבל הפוליטיקה מעולם לא הפסיקה להעסיק את היהודים. גם לאחר שאיבדו את ריבונותם, הם הוסיפו לדון בה ולהתחבט בדילמות הנובעות ממנה לאורך מאות שנים, תוך שהם מתמודדים עם הנסיבות ההיסטוריות המשתנות ועם מציאויות פוליטיות חדשות לאורם של הציוויים העתיקים והכלים הפרשניים שהעמידה להם המסורת. מחקרו של אלן מיטלמן, לא יסור שבט מיהודה, בוחן כמה מן הבעיות המרכזיות של הפילוסופיה הפוליטית – לדוגמה, שאלות הנוגעות לזכויות, לחובות ולטובת הכלל – מנקודת מבטה של ההגות היהודית. בד בבד, הוא גם מנתח מושגי מפתח בעולמה של היהדות – כמו ברית ומסורת – מבעד לפריזמה של הפילוסופיה הפוליטית. הודות לחריפותו האינטלקטואלית של מיטלמן, לסגנונו הבהיר ולשימושו המרשים במקורות תורניים, בספרות תיאורטית ובמחקרים מודרניים, לא יסור שבט מיהודה תורם תרומה שלא תסולא בפז להבנת המחשבה הפוליטית היהודית לגווניה ולקידום הדיון בה.
הוצאת שלם
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, הרביעי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש בעיקר ליצירתו משלהי שנות השישים של המאה שעברה. מבחינת השיטה הייתה הגותו בשנים אלה פתוחה, ומאמריו ודרשותיו מסתמכים על גישות שונות. מבחינת התכנים מיתן הרי"ד את תפיסת ההתבודדות שלו, והקדיש תשומת לב לקהילה המקראית ולקהילה המודרנית. דמותו של הרב סולובייצ'יק הוארה לא מעט בזכות החיבורים שיצאו לאחר פטירתו, והספר עוסק בתרומה של חיבורים אלה להבנת הממד ההגותי שלו. כקודמיו, אף הדיון בכרך זה מציע קריאה שיטתית בכתיבתו של הרב סולובייצ'יק, ובוחן את מקורותיה הפילוסופיים והפסיכולוגיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: ספרו של חנוך בן-פזי מבקש להעניק משמעות מוסרית למעשה הפרשנות. הוא עוקב אחר תורת הפרשנות של עמנואל לוינס ומציע לראות את היחס שבין בני אדם לספרים כאחד האופנים שבהם הקיום האנושי בא לידי ביטוי, כזה המאפשר לאדם לחיות חיים ראויים ומוסריים. העיון במשמעותו של הספר ובמשמעותה של הקריאה הוא האתגר העומד ביסודו של חיבור זה. ספר זה יכול לשמש צוהר לעולמה המרתק והעשיר של ההרמנויטיקה, כמו גם לשמש מדריך לעולמו של עמנואל לוינס אשר מחבר בין שני עולמות – העולם הפילוסופי והעולם התלמודי, כלומר מעמיד את האפשרות להתבונן בעין פילוסופית בחכמה היהודית ובספרות התלמודית שעיצבה אותה, לצד האפשרות להוסיף בעולם הפילוסופי את המחשבה הייחודית של התלמוד. הספר מציע לקוראיו מבט מחודש ומרענן על הכינוי עם-הספר, ועל אודות מקומם של הספרים בתרבות היהודית שהוקסמה ועדיין נפעמת מהממד הקיומי האנושי שמתקיים בספר. המשמעות המוסרית של פעולת הפרשנות היא האתגר שמעסיק את החיבור הנוכחי. הכוונה אינה רק לעצם הזכות של האדם לפרש, וגם לא לחשיבותה של הפרשנות בהיותה מתווכת ספר ביחס לקורא חדש, אלא באשר לאופיה המיוחד של הפרשנות כחלק משדה האתיקה. לרצות לפרש משמעו לתת כבוד לאדם אשר לו אתה מקשיב, משמעו להעריך את הטקסט שאתה קורא, משמעו גם לרצות לחלוק את ההבנה שלך עם החברה הסובבת אותך. תורת הפרשנות כפי שמוצגת כאן אינה שיח מנוכר של חוקרים על דרכי הידע ועל דרכי המחקר המדעי, שכן יש משמעות מוסרית למעשה הפרשנות, ויש אחריות מוסרית לאופן שבו אדם מפרש טקסט. ומכאן שחיבור זה תובע מקוראיו לשאת באחריות לפרשנותם: במחקר, באמנות, בספרות, בהלכה ובמדע.
רסלינג
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: השיח התיאולוגי בכלל והמונותיאיסטי בפרט. במיוחד התחדדה השאלה אודות אופק הביקורתיות של שדה התיאולוגיה המונותיאיסטית והאופנים שאופק ביקורתי זה יכול לדמיין לעצמו גרעין קדם-דתי דוגמת המסורתיות. יתר על כן, אין לבנימיני אג'נדה, אין תיאולוגיה, אין דרך, אין ארץ ואין דרך ארץ, אין עמדה אודות אלוהים, יהדות, נצרות, אלא רצף ארוך של שאלות שמתרסקות לתוך התשובות והחוצה מהן. הוא אינו יודע. הוא אינו מאמין. הוא אינו לא מאמין. מועקות תיאולוגיות אלו שלחו את המחבר לבחון את מעמדו של הקורא והכתב והקורא במסה על "האנוכתב" כתרכובת של הקורא-המילה-הכותב, את שאלת הבריאה של האלוהים בפתיחה של ספר בראשית כבסיס לתיאולוגיה מסורתית שבה האלוהים תלוי באדם ואינו גורם טרנסצנדנטי לחלוטין, את האפשרות לתקווה אמנציפטורית דרך היפוך בתוך המרחב המיתי ו/או התיאולוגי, את יחסי המקף בין היהדות לנצרות בתוך לוגיקת המושג של היהודו-נצרות וגרעין הקורבניות בתוך לוגיקה זו, את גרעין ה"ככה" באמונה היהודית דרך משנתו של הרב שג"ר בפרט ובמונותיאיזם בכלל, את הלוגיקה הטופולוגית בין המונותיאיזם לבין התיאולוגיה הביקורתית ואת המבנה הממקם את ההמתנה למשיח בתוך השיח המונותיאיסטי, את ניסיונותיו להמשיך לדמיין עוד אברהמים לא צייתניים אחרי הריבוי של פרנץ קפקא, את התקיעות של הסובייקט המערבי בתוך מרחב הטראומה של האחר האלוהי, ו… את הבחינה של מושג האלוהים כעצם הנוסחה שמנהלת את השיח התיאולוגי.
רסלינג
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
מאת: רגב יעקובוביץ
תיאור: ספרו החשוב של רגב יעקובוביץ עוסק בהגותו המקראית של מרטין בובר, אשר לא אחת נדחקה לקרן זווית אל מול מגוון תחומי הדעת שבהם עסק במשך כשישה עשורים מרתקים וסוערים מראשיתה של המאה ה-20. פועלו הרחב של בובר בתחום המקרא מואר בספר זה בזיקה להגשמה הציונית, תוך מתן דגש על כך שהדיאלוג בין התחומים מלמד על ייחודיות תורתו הדיאלוגית במבחן החיים. הספר עוקב בצורה מעמיקה אחר האופן שבו בובר מנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים. תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עדויות הזיכרון הקולקטיבי במקרא, היא המבשרת לאדם היחיד ולעם שמבחן החיים המשמעותיים קשור להכרה בנוכחותו של דיאלוג עם האלוהי, אגב ניסיון להגשימו במינימום עוול בחיים החברתיים. התפתחותו האינטלקטואלית והמנהיגותית של בובר, המזוהה עם ראליזם מאמין, נשענת על עבודותיו המוקדמות על החסידות כמו גם על תפיסתו הדיאלוגית המתגבשת בחיבורו "אני אתה", לצד תובנותיו ממלאכת תרגום המקרא לגרמנית עם שותפו פרנץ רוזנצוויג. דרך קריאתו של בובר את המקרא – על חולשותיה ומגבלותיה ברוח זמנה – מתבררת כמקור השראה לנתיבי יצירה וחיים, היום יותר מתמיד במציאות הישראלית, בכמיהה המבקשת אחר דיאלוג מחודש עם העולם הרוחני והחוויה הדתית, תוך תשומת לב לחובה המוסרית הנדרשת מגילוי פני האדם.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: הספר ארון העדות חותם את הטרילוגיה התיאולוגית שעוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו". קדמו לו "תיאולוגיה של חסר" ו"היהודי של הקצה". מה שקושר את שלושת חלקי הטרילוגיה היא ההכרה בעובדה שאי אפשר לאחוז בדת בלי הגרעין הקשה שלה, מכיוון שלא תיתכן אחיזה בדת בלא שמעלים את היסוד שמאפשר את האחיזה הזאת, שמכריח אותה; שכן האחיזה עצמה בדת היא אקט קשה שמאופיין בכפייתיות, בנוירוזה, בהתמסרות ובטוטליות. אם כן, קיום דתי משמעו לגעת באנרגיות הטראומטיות של האותיות-השפה הדתית. לחזות באותו ארון עלום אשר מייצר את דחק האהבה הדתית, במובן הזה שאהבה, כל אהבה, משמעה להיות בעל איווי כלפי האות-מסמן – להתעקש ולרצות ממנו משהו שמעבר לו. זו אהבה אשר באה במגע עם היסודות של הטקסט, עם אותם אלמנטים אשר מערערים את סדרי העולם הדתי – מכלים אותם – אבל בכל זאת הם מוסתרים וגנוזים בתוכם. לפיכך לא תיתכן אחיזה באותיות ובמסמנים של הדת שאינה לוקחת אותנו אל המחוזות האפוקליפטיים-רדיקליים של אותיות אלו. כלומר, לא תיתכן אחיזה בדת שאינה תופסת בעל כורחה את העוקץ המוכחש והגנוז שלה, שדוחק אל עבר הנקודה הקשה של הנוירוזה והכפייתיות. מתוך הכרה זו יוצא הספר למסע בעקבות היסודות המחוקים: הוא צולל אל תוך קודש הקודשים ותר אחר הארון הקדוש והכרובים שניטלו או נגנזו – הוא מבקש לאחוז בא(ינ)רון ולקרוא את הפסוקים של אלוהים יחד עם המדרשים, התורות והאיגרות של שאר צדיקי ומורי הדורות שמנכיחים את חזרתו של המודחק האחרון.
רסלינג
מאת: מיכל אוחנה
תיאור: עם גירוש ספרד התיישבו חלק מהמגורשים בעיר פאס שבמרוקו. הם וצאצאיהם תרמו רבות ליצירה שהתגבשה שם בדורות הבאים בשדות ההלכה, הפיוט וההיסטוריוגרפיה. ספר זה בוחן את פעילותם בשדה היצירה ההגותי, באמצעות התמקדות בדמותו ובמפעלו הספרותי של ר' שאול סיררו, צאצא למגורשי ספרד שכיהן ברבנות פאס במחצית הראשונה של המאה ה־17. פרקי הספר מוקדשים לבירור תפיסתו של ר' שאול סיררו בסוגיות שנידונו בהגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. כך למשל, העיון בפירושו לספר משלי מלמד על תפיסתו ביחס לחכמות החיצוניות. באופן דומה, עיון מעמיק בדרשותיו לשבת תשובה ולשבת הגדול, מאיר את תפיסתו ביחס לסוגיות הגאולה (ובכלל זאת הפולמוס היהודי-נוצרי), הנבואה והתשובה. העיון בדרשותיו לברית מילה ולחתונות ובהספדים שכתב, מצביע על תפיסתו בסוגיות טעמי המצוות, השגחה ואסטרולוגיה ותכלית האדם. בחינת השקפתו של ר' שאול סיררו בסוגיות הנזכרות מורה כי הוא בחר לאמץ את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות המרכזיות שהתגבשו בספרד: הפילוסופית, האסטרולוגית והקבלית. מסקנה זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי לבחינתה של ההגות היהודית שהתגבשה בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בכללה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב מעוז
תיאור: היפה אהוב והאהוב יפה. אלוהי ישראל הוא אל יפה באופן מופשט ומוחשי. אומנם דמותו לא צוירה ולא פוסלה, אך היא תוארה בפירוט. את התנהגותו האסתטית אנו מצוּוים לחקות. הוא מבכר אומנות כאמונה; מצווֹת נאות ומקדש מפואר. האהבה שבין העם לאלוהיו מתבססת על חן הלכתי, מוסרי, אומנותי וגופני. הספר מראה כי האסתטיקה מרכזית במחשבת חז”ל ומתוך כך גם בפילוסופיה ובמיסטיקה היהודית.
ספרי ניב
מאת: תומר פרסיקו
תיאור: מהמהפכה המדעית, דרך תהליך החילון ועד לדמוקרטיה ולפמיניזם, מאות השנים האחרונות הביאו לשינוי חסר תקדים ביחסו של האדם אל העולם ואל עצמו. שינוי זה לא היה אפשרי ללא עיקרון מכונן – האינדיבידואליזם המודרני – שנהפך לאחד מיסודותיה של התרבות המערבית ולסימן ההיכר שלה. אדם בצלם אלוהים מתחקה אחר שורשיו של האינדיבידואליזם, ומראה כיצד הוא התפתח מהרעיון המקראי בדבר בריאתו של האדם בצלם אלוהים. דרך חמישה שערים – עצמיות, חירות, שוויון, מצפון ומשמעות – חושף תומר פרסיקו את ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של האינדיבידואליזם ואת השפעתו של רעיון "צלם אלוהים" על העולם המודרני. לספר אמירה משמעותית גם על יהדות זמננו: הוא מבהיר כיצד היהדות, שהעניקה את עיקרון "צלם אלוהים" למערב, השתנתה בעצמה באופן עמוק בעקבות אימוצו. לבסוף עומד הספר על שאלת משמעותה של ההיסטוריה. לטענתו של פרסיקו זו השאלה החשובה ביותר שיהודי יכול לשאול כיום.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: דוד ביטון
תיאור: במדינת ישראל נחשפו יהודי צפון אפריקה לפן נוסף ולעליית מדרגה ברמת המודרנה והחילון. מייבאי המודרנה אינם עוד הצרפתים הגויים, כי אם אחיהם – היהודים יוצאי אירופה. יתרה מזו, תופעת החילוניות אינה עוד נחלתם של יחידים כי אם של המערכת הריבונית היהודית, שדגלה וכיוונה לחילון. עם כל זאת בחר הרב משאש לראות במדינת ישראל היבט אלוהי של התגשמות הנבואה לשיבת ציון, העניק לה תוכן דתי הלכתי וסִנגר על ראשיה החילונים.

הרב משאש חי במרחב גרעיני שהלך והתפשט והתרחב. הוא היה שרוי בדיאלוג מתמיד עם קיבוצים יהודיים ועם תופעות מגוונות, ואלו חשפו לפניו צורות קיום אחרות ודגמים שונים של תגובה אפשרית להוויה המודרנית על כל היבטיה. היו לו מסורת אבות יציבה ורציפה על ציר הזמן ואזור תָּחוּם ואוטונומי על ציר המרחב, אך העידן החדש הרבה את הקשרים ואת יחסי הגומלין והרחיב את הפתיחוּת למרחבים מקבילים. תודעת העל־זמן היהודית הפכה אצל הרב משאש לתודעת זמן היסטורית, והמרחב הגאוגרפי הפך בשבילו למרחב גאו־תרבותי. בניסיון לסכם את המציאות שבה פעל הפוסק הנועז, העצמאי והנחוש הזה יש לבדוק שתי רמות של עיצוב תודעה. הרובד האחד הוא הרובד האישיותי־ביוגרפי של הרב משאש, והרובד השני הוא הגורמים הסוציולוגיים וההיסטוריים בעולם היהודי ומחוצה לו. דומה כי אם נסרטט ציר ונציב עליו את כל עשרות הפוסקים המסורתיים שפעלו בצפון אפריקה בראשית המאה העשרים, הרב משאש ימוקם בקוטב הרציונלי, העצמאי והפתוח ביותר של הציר. מכלול של סיבות ותהליכים פנימיים וחיצוניים הובילו אותו למקום זה, ולהלן, בקצרה, העיקריים שבהם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סמדר שרלו
תיאור: קץ הפילוסופיה? מכיוונים שונים הועלו טענות על אי-יכולתה של הפילוסופיה ללכוד את חווית הקיום ועקרותם של דיונים מטאפיזיים בשאלות כגון "משמעות החיים". הספר הנוכחי מתבונן בצמיחתן של פרקטיקות חדשות לעיסוק בשאלות הקיום שלא באמצעות השיח הפילוסופי: התנסות, תרגול ואימון מחליפים את הדיון התאורטי והרעיוני. ברקע צמיחתן של הפרקטיקות הללו נמצאת תרבות העידן החדש ואתוס השינוי העצמי העומד במרכזה. גם התגברות חשיבותה של הפסיכולוגיה בתרבות המערבית ממלאת תפקיד חשוב ב"חילופי המשמרות" בין הפילוסופיה ובין השיח התרפויטי החדש. השיח החדש חדר גם אל חלקים בחברה הדתית והביא להבניה מחדש של האתוס הדתי: ניתן להבחין בירידת קרנם של רעיונות "גבריים" המבטאים כוח, אחריות ורציונליות, ובעליית רעיונות המבטאים הרפיה ונתינת מקום לנס; פרדיגמות בינאריות מתחלפות בראייה מגוונת של רעיונות וזהויות; מתפתחים טקסים חדשים; גיבורי תרבות מתחלפים, כמו למשל דחיקתו של הראי"ה קוק על ידי ר' נחמן מברסלב; "ארון הספרים היהודי" משתנה, ועמו גם תפקידו של הטקסט; השיח האידאולוגי מפנה את מקומו לשיח קיומי-תרפויטי וטרנספורמטיבי, והדיון העיוני מוחלף בהתנסות ואימון; השפה הדתית משנה את תפקידה משפה משקפת מציאות לשפה המכוננת את האמונה. התמורות מעוררות את הרושם שמישהו "הזיז את היהדות שלי"... ספר זה מתבונן באופן שבו השינוי התרבותי מתבטא בעולם הדתי; הוא כולל גם דיון בשאלה האם השינוי מבורך או שמא מסיג אותנו לאחור. מבין השורות מציצה תקווה שהשינוי נושא עמו בשורה ופותח אופקים חדשים לקיום האנושי והדתי.
רסלינג
מאת: צבי זוהר, עמיחי רדזינר, אלימלך וסטרייך
תיאור: הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד.
קובץ זה בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ישי מבורך
תיאור: תיאורטיקנים שונים מתארים את העידן שלנו כ"פוסט-חילוני"; זהו זמן שבו הדת, האמונה הדתית, שבה אל מרכז בימת ההיסטוריה. אולם הדת המדוברת כאן היא פוסט-חילונית, היא אינה אותה "הדת" בה"א הידיעה ששלטה בעולם ללא מצרים, שהייתה מובנת מאליה מבחינת הזהות ומקור הכוח והשגב של האנושי, אלא היא הדת שמופיעה כאשר אלוהים אמנם מת, אך זה לא מנע ממנו לשוב כרוח רפאים. החילוּן, שנחשב פתרון מוחלט ומובטח ל"בעיית הדת", הוביל בסופו של דבר לשיבתו העקשנית של המודחק-הדתי. שהרי לאחר הרישות המוחלט של מציאות חיינו על ידי הידע, המדע והטכנולוגיה – ומכיוון אחר, לאחר עשן הארובות של אושוויץ – האמונה הדתית הייתה אמורה להתנדף אל האין, והיא אכן התנדפה, ובכל זאת אנו מוצאים שהיא נשארה-התמידה אך בתצורה אחרת, כלומר קיימת כ"מה שנשאר". הספר תיאולוגיה של חסֶר מבקש להציע אלטרנטיבה תיאולוגית, אשר תוך כדי קריאה חודרת ומעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – מוציאה מן המשוואה הדתית את הקוטב של ה"בריא". ברבים מדפי הספר נעשה ניסיון לחשוב את הדת ואת ההתנסות הדתית כעל מחלה, מחלה חשוכת מרפא. האלטרנטיבה המוצעת כאן מיוסדת על אתיקה תיאולוגית פוסט-חילונית ופוסט-שואתית שאינה מכוונת להציע פתרון ל"מחלת הדת" אלא לייצר תיאולוגיה המזהה שהדת אינה רק מחלה אלא המחלה היא תמיד דתית. מתוך עמדה זו מתקיימים בשלושת שערי הספר דיונים במרכזי הכובד של היהדות ושל הדת בכלל, כגון הזהות היהודית והגוף היהודי, מושגי התורה, המצווה והארץ, ה"תרגום" וה"פירוש", לצד בחינה של האהבה בכלל ואהבת האל בפרט – כל זאת מתוך רצון לשרטט כיוון חדש לאמונה הדתית, כמו גם לתפקיד התיאולוגי-פוליטי שהיא ממלאת במרחב.
רסלינג
מאת: פינחס לוזון
תיאור: השאלה הנשאלת בספר זה היא מהי משנתו החינוכית של רבי נחמן מברסלב? שכן הנחיצות של שאלה זו לשיח החינוכי העדכני מתבררת כגבוהה ביותר, כל זאת לאור העיסוק הגובר והולך במשנתו של רבי נחמן, הן ברובד העממי והן ברובד האקדמי-פילוסופי. בספרו לברוא יש מאין: תיאולוגיה חינוכית-ביקורתית במשנתו של רבי נחמן מברסלב מבקש פינחס לוזון לעסוק בשאלה זו. בפתח המחקר טוען לוזון שהגותו של רבי נחמן נבדלת ממערכי הגות שמוצאן בחשיבה היוונית-מערבית, בתכלית החינוכית שאותה הוא מציע – תכלית חינוכית-הגותית ייחודית אשר מיישמת מזיגה דקדקנית מאוזנת של תיאולוגיה וביקורת. על מנת לאפיין מזיגה זו עושה לוזון שימוש במונח "תיאולוגיה ביקורתית"- מונח חדשני שאותו טבע לאחרונה ד"ר יצחק בנימיני, ושבו הוא עושה שימוש יחד עם ד"ר יותם חותם - כמנסרה המסייעת בהבהרת מערכת היחסים בין תיאולוגיה וביקורת. ברוח הפתיחות שאותה מאפשר בנימיני בהתייחסותו למתח בין תיאולוגיה וביקורת, מציע כאן לוזון המשגה מחודשת של ה"תיאולוגיה הביקורתית". במהלך עוקב מוצגת "התיאולוגיה הביקורתית" ככלי פרשני שבאמצעותו ניתן לִפרוֹך קושיות מרכזיות בהגותו של רבי נחמן, ובכך להציג אותה כמשנה חינוכית עקיבה הכוללת יסודות תיאולוגיים, חינוכיים וביקורתיים. כחלק ממהלך אישוש הטענה מתדיין לוזון עם מהלכים פרשניים עדכניים ביחס להגותו של רבי נחמן, תוך כדי הצבעה על הקשיים העולים מהניסיון לקרוא את כתביו ככאלה הנשענים בלעדית על מחשבה אקזיסטנציאליסטית-מסטית.
רסלינג
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה. הגיליון השישי מכיל מאמרים מאתגרים ורבגוניים על הציונות הדתית. הגיליון מוקדש לזכרו של הרב פרופ' יונתן זקס, שהיה ציוני דתי נלהב. לאחר הצגה קצרה של הגות הרב זקס, מובאת מסה מאתגרת העוסקת בשאלה האם עדיין קיימת הציונות הדתית. לאחר מכן מובאים דיונים באישים: הראי"ה קוק וסגנונו המיוחד וישעיהו אביעד (וולפסברג) שהגה במשמעות ההיסטוריה. שאלת ההתמודדות עם המודרנה בחברה הציונית הדתית בזמן הזה היא נושא נוסף הנדון בגיליון זה, ולבסוף , תפיסות אסתטיות המתגבשות בציונות הדתית נפרסות בו אף הן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנצי שרייבר, צדוק עלון
תיאור: ספר זה מעמת היגדים סמי–פילוסופיים המפוזרים על פני פרקי אבות עם משנתם הפילוסופית של הוגי דעות מערביים. במהלך השנים נכתבו חיבורים רבים על פרקי אבות, שכן אלו נוגעים בשלל בעיות אנושיות וחברתיות המעסיקות את בני האדם מאז ומעולם. הספר מיוחד בדיון השיטתי, התמציתי והמעמיק שהוא מקיים בהגיגים הפילוסופיים הפזורים לאורכה של מסכת אבות. עם זאת, הספר כתוב בבהירות ובלשון קולחת, ממעיט ב"דקדוקים אקדמאיים" והוא מביא בפני הקורא המתעניין מקורות רלבנטיים לדיון. תרומת הספר הנָה כפולה: ראשית, הוא מקבץ רעיונות והיגדים העוסקים באותו עניין פילוסופי אך מופיעים במקומות שונים בפרקי אבות ולעיתים אף נאמרים על ידי הוגים שונים; זאת בשונה מחיבורים אחרים שמפרשים כל משנה ומשנה לפי סדר הופעתה. שנית, הספר מעמת בין היגדים פילוסופיים שנאמרו על ידי חכמי ישראל בפרקי אבות לבין הגותם של פילוסופים מערביים באותו נושא, תוך חידוד השווה והשונה ביניהם. בחלק מן הפרקים המחברים מציעים גם פרשנות מקורית לבעיות ולקשיים שנותרו בהבנת ההיגדים הפילוסופיים של חכמי ישראל. ספר זה הוא בעל תרומה רבה למי שהפילוסופיה וההגות היהודית קרובים לליבו, ולמי שמתעניין בהגות יהודית מקורית בהקשר הרחב של הציביליזציה המערבית.
הוצאת גמא
מאת: שמעון לב
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר ראשון מסוגו הממפה ובוחן מגמות והיבטים מרכזיים בזיקה ובהתבוננות של העולם היהודי והציוני אל הודו ותרבותה. המפגש בין שתי התרבויות ניחן ברבדים מגוונים ועשירים – טקסטואליים ומחשבתיים. כמו כן מלאו קשרים אישיים ומאמצים פוליטיים תפקיד משמעותי בהבנה העצמית של היהודים והציונות אל מול סביבתם באירופה, כחלק מהבניית הזהות הלאומית היהודית כ"אסיאתית" וכתגובה לשיח האוריינטליסטי והגזעי באירופה. בספר זה בולט מעמדם של שני אישים הודים, שיצירתם ופועלם עמדו ביסוד ייצוגה של הודו בעולם המערבי - רבנידרנאת טאגור ומהטמה גנדהי. טאגור כידוע, היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות (1913) ומהטמה גנדהי היה ל"דמות מופת" בולטת במנהיגות ההודית ובעולם כולו ששילבה בין פוליטיקה למוסר.
הוצאת גמא
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום. בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה. כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים. בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד אוחנה
תיאור: זרתוסטרא בירושלים: פרידריך ניטשה והמודרניות היהודית, חלקה השלישי של הטרילוגיה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים שנזקקו לפילוסוף הגרמני לזקק את ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות.

מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג ,מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית. ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר חדד
תיאור: ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית, על השתמעויותיהם השונות בהקשר של ערכי השוויון והחירות. הנטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם מציאת _ לצלם אלוהים נובעת ממגמה ראויה המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. ואולם ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד אין נוצרות מהם הבנות שונות של ערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולדרכי החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה ולתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות