נמצאו 894 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: כוונת היוזמה שלנו היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – על פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחנית שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. מתוך ההקדמה

הספר הזה הוא חיוני, חשוב ופורץ דרך משום שהוא זועק את הצורך להתחדשות בחינוך ומכוון להעלות את החינוך אל ראש מעיינינו, במקום שראוי לו להיות. התחדשות הרוחניות, לא כפתרון דתי אלא כעוגן ערכי ורוחני, היא צו השעה, והספר מעלה זאת על נס ומדרבן לרנסנס רוחני בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) שלמה גיורא שהם החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. אינני מכיר ספרים אחרים (בעברית) הפורשים מגוון כזה.יש חשיבות מיוחדת לעיסוק במטרות החינוך מעבר ומעל להישגים הלימודיים. שתי מטרות מוסכמות בתחום זה הם חינוך למוסר ולערכים ופיתוח זהות אישית. ייחודו של הספר הוא בעיסוק שלו בנושא העומד לכאורה מעליהם – הרוחניות בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) מרדכי ניסן
מכון מופ"ת
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: הספר "ושאינן נראות" עוסק ברגע הולדתו של הפמיניזם החרדי. הוא מסקר את התהוותו, מלווה את תהליך צמיחתו חובק את צעדיו ההססניים הראשוניים וממשיג אותו לראשונה תיאורטית באמצעות מקרה הבוחן של קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" ותנועת "נבחרות" שנבעה ממנו. דרך המפגש עם נשים אלה, שהן מיעוט כפול – נשים חרדיות אקטיביסטיות, ופעילות למען אג'נדה פוליטית – מציע הספר הזדמנות לבחינה חדשה של המונח "פמיניזם חרדי". "ושאינן נראות" הוא ספר פוליטי. הוא עומד על יחסי הכוח, משרטט את תוצריו, מבקש לקדם שינוי, מדבר בשפה של צדק ושוויון זכויות. זהו ספר עם מטרה: השמעת קול. הקול של הכותבת – קולה של אישה חרדית הפוסעת את צעדיה הראשונים בעולם הפמיניזם, וקולן של נשים חרדיות באמצעותן היא ממשיגה את המונח "פמיניזם חרדי".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אור תשובה, דניאל הייבלום
תיאור: העיסוק המסמא בתוכן דוחק את הנחיצות לבחון ולערער את הידע הפוליטי שברשותנו דווקא באמצעות שאלות העוסקות בתשתית, במנגנונים ובתהליכי ייצור ויישום. לשם כך אנו פונות לשדה התרבות החזותית כמרחב אלטרנטיבי העשוי להעניק מפתחות לקריאה ולהפעלה מחודשת של התבניות והמנגנונים שבאמצעותם אנו רוכשים ומקנים ידע. במילים אחרות – אנו מבקשות להמיר את החיפוש המתמשך אחר נרטיב אלטרנטיבי בחיפוש אחר אלטרנטיבה לנרטיב, כפרקטיקה פוליטית חיונית. אנו חיים בתקופה של פוסט־אמת וריבוי אמיתות, של גלובליזציה מואצת שמביאה לשבירת גבולות אך גם להתמוטטות הדמוקרטיה ולריאקציה של מדינת הלאום. בהקשר המקומי, המאבק בין הנרטיבים השונים שמבנים את החיים בישראל־פלסטין מגלם תפקיד משמעותי בשימור הסכסוך וגורר עמו ניסיונות חוזרים ונשנים של האשמת האחר בביצוע עוול היסטורי. על רקע מציאות החיים העכשווית בישראל, אנו מבקשות להניח בצד, ולו לרגע, את העיסוק המתמשך שהיא מספקת לנו בנרטיבים היסטוריים ולאומיים ולהציע מבט אחר, החורג מעיסוק בתכני הנרטיבים עצמם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר, מאיה חושן
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2017 מכנס בפעם השנייה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמיה ליבליך
תיאור: מאיר (37), מסעדן: "[...] אם פעם דיברנו על עניים שהיו ברחובות ולא היה להם מה לאכול, היום מדברים על עניים שיש להם בתים, ומקרר ומכונת כביסה, אבל הכול הולך להתפרק בגלל החברה והתנאים שאנחנו חיים בהם. על פניו יכול להיראות שאנשים שמחזיקים בית, ויש להם ציוד בסיסי, הם מבוססים, אבל בפועל הם עניים". בראשית שנות האלפיים חלחלה לתודעה הישראלית תופעת העוני החדש: תחושת עוני של נשים וגברים נורמטיביים, בעלי השכלה ומקצוע, ותיקים בארץ, המתקשים להתמודד עם דרישות הקיום. היו מהם שהפגינו בשדרות ערינו בקיץ 2011, ואחרים שהתביישו להכריז בפרהסיה על צורכיהם. יש מהם שאף דנים באפשרות לעזוב את הארץ מסיבות אלה. עניים אלה הם אנחנו, ובעיקר הצעירים החיים בארץ הזאת, מאותגרים כלכלית, רוצים לחיות, לא רק לשרוד. במשך שנה ראיינה המחברת אנשים ונשים במגוון גילים שנענו לקריאתה האינטרנטית, הגדירו עצמם עניים חדשים ובאו לספר את סיפורם – כיצד הגיעו למצב הנוכחי, ובמה הם תולים את עוניָם. מתוך כך ברור מהו עוני בעיניהם: חישובים אם כדאי לקנות מילקי במרכול; אם להזמין חבר לארוחת ערב; אם אפשר לקנות כרטיסייה חודשית לאוטובוס. יש הקושרים את מצבם בכישלון מערכתי ואחרים מאשימים את עצמם. בסיפורי החיים מתגלה הדמיון ביניהם וגם כיצד כל אחד הוא ייחודי ואחר.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו. בפרק הראשון מתוארת תודעתו של המאמין המבוהל ר׳ יודיל חסיד, גיבור הרומן הכנסת כלה. ר׳ יודיל חסיד אחוז בסיוט תיאולוגי בעולם של כפילויות ההולכות ומתרבות עד לאין סוף . בפרק השני מצטייר הסובייקט הכותב כאיש נרעש מסודם של כתבים הפרוש לעיניו כל הזמן, במציאות הממשית של סמוך ונראה. המציאות כפשוטה היא אפיפניה של ספרייתו הסודית. היפוכה של המחשבה שבפרק זה נפרש מחדש בפרק השלישי, אשר בו מתוארת השקפתו של עגנון לגבי העולם הנוכרי האירופי אשר לו ייחד את ספרו בחנותו של מר לובלין. העולם הנוכרי ניצב ׳מאחורי עורפו של עולם׳.. זו פרדיגמה של אחרוּת גמורה, של ׳נעלם מוחלט׳, אשר לה הקדיש עגנון את הרומן הטיפולוגי שלו כאחרוּת מהופכת של שתי אסכטולוגיות, יהודית ונוכרית, הצוררות זו את זו למוות. בפרק המחשבה הרביעי – ׳מחשבת הספר׳ המפותלת של עגנון המחפש אחר דרכי ההתגלות של הספר כממשות שהמציאות מחביאה ׳תחת אבן אחת׳. עיני הביבליופיל שבו תרות אחר דרך היעשותו של הספר מ׳דבר׳ גנוז לחפץ בעל מאנה, למכונן מציאות וממשות ריאלית. ה׳פיזיס׳ של הספר – היא ההירָאוּת של המטפיזיקה שלו. עבודת הספר היא מעשה טקסי־פולחני שבפרקטיקה שלו מגולמת 'המטפיזיקה המשתמעת' של הסובייקט הכותב ומסמנת את צורת ההיערכות שלו בעולם הממשי. הפרק סוקר את מהדורותיהם הביבליופיליות של כתבי עגנון ואת מעורבותו בדרך היעשותן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עידן ירון
תיאור: בספר זה מוצג לראשונה ומנותח לפרטיו 'מעשה שקולניק': אירוע רציחתו של מחבל פלסטיני כפות על ידי מתנחל יהודי במרס 1993. הרקע למעשה 'בימים ההם', ומשמעותו 'בזמן הזה', נידונים כאן לראשונה מתוך מכלול המסמכים המשפטיים והאחרים, הפרסומים בעיתוני התקופה, ובראש ובראשונה מתוך החשיפה המלאה והבלעדית של יורם שקולניק עצמו את מניעי המעשה, טיבו, משמעותו והשלכותיו: זה הגיוני. זה מסתדר בראש. זה מתאים לשכל הישר. הציבור מבין את זה, בעיקר הציבור הדתי לאומי, אף שאינו בנוי למעשים גרנדיוזיים כאלה. אנשים שפוגשים אותי ברחוב ניגשים ואומרים 'כל הכבוד!' [...]. גם אם החוק והמשפט אינם מכירים במעשה, קיבלתי את ההשראה לעשותו מהתורה: מוסרית, היה צריך להרוג; זהו מעשה בעל ערך! ביצעתי את המעשה 'לשם שמיים', ולא מתוך מניע אישי כלשהו [...]. המתנחלים הם שק האגרוף של המדינה — של השלטון, של התקשורת ושל מערכת המשפט [...]. זה הסיפור האמתי; זו האמת שלי. "ספר זה מהווה מסמך סוציולוגי־פסיכולוגי, וככל הנראה גם משפטי, מעמיק ומרתק [...]. נראה שתפקידו של הכותב אינו בהכרח הרואי, ולא תמיד מעורר סימפתיה כלפיו מצד מושא כתיבתו. עם זאת, הוא מאפשר לקורא לראות את החלקים השונים של התצרף וליצור מהם תמונה שלמה ומורכבת [...] ובו בזמן להיצמד לגישה נטולת שיפוט שאינה מפֵרה את היושרה האישית והמקצועית." (פרופ' אוֹריה תשבי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סמי סמוחה
תיאור: רבים מאמינים שבישראל היהודים נסחפים לימין ולדת, המדינה תקועה יותר ויותר בשליחותה היהודית־ציונית ובכיבוש, והאזרחים הערבים־פלסטינים עוברים בהדרגה פלסטיניזציה ואסלאמיזציה. התוצאה היא תהליך ארוך טווח של ניכור הדדי והקצנה של כל הצדדים. סקרים שנתיים של עמדות של ערבים ויהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה עשויים לשפוך אור על התוקף של גישת הרדיקליזציה הזו. זה מה שמדד יחסי ערבים־יהודים בישראל שם לו למטרה להשיג מאז השקתו ב־2003. הוא מבוסס על סקרים ארציים מייצגים ונותן תמונה מגוונת, מפורטת ומורכבת של עמדות היהודים והערבים. המדד הוא יחיד במינו בגין התבססותו על סקרי דעת קהל שנערכים מדי שנה וממוקדים באופן בלעדי בשתי האוכלוסיות השסועות לעומק אלו. כמה מהשאלות המוצגות לערבים בסקר: האם אתה רוצה שילדיך ילמדו בבתי־ספר יהודיים? האם יש לישראל זכות קיום? האם אתה משלים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי? האם אתה חושש מפני גירוש המוני (טרנספר) של חלק מהאזרחים הערבים? באיזו מידה זהותך היא ישראלית או פלסטינית? באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל? אלו צעדים צריכים הערבים בישראל לנקוט כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון? והנה כמה מהשאלות שהיהודים נשאלים: האם אתה מוכן שילדים ערבים ישראלים ילמדו בבתי־הספר של ילדיך? האם אתה מוכן שהממונה עליך בעבודה יהיה ערבי? האם אפשר לתת אמון ברוב האזרחים הערבים? האם האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים לפתוח במרד עממי? האם יש לערבים זכות לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות? אלו צעדים צריכים היהודים לנקוט כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים בעלי זכויות שוות בה? פרסום זה בעברית מדווח על הממצאים לגבי 16 סוגיות מפתח בסקרי מדד 2015 ומציג השוואה שיטתית עם סקרים מאז 2003 ובמידה מסוימת גם עם סקרים קודמים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סמדר שרון
תיאור: ספרה של סמדר שרון מציע מבט ביקורתי נדיר על תהליך ההתיישבות בשנות החמישים. הספר מבוסס על מחקר היסטורי, סוציולוגי ופוליטי של תהליכי התכנון של חבל לכיש, של תהליך היישוב של המהגרים כחלק מההנדסה הדמוגרפית במרחב הקולוניאלי ושל פרויקט התִרבות הציוני. הניתוח המדוקדק של מסמכי ארכיון ומקורות ראשוניים נוספים פורש באופן מרתק את תפקידם של מומחים וסוכנים שונים — אם מתכננים ואם פוליטיקאים בעלי חזון — בפרויקט ההתיישבות בסְפר הישראלי המתהווה. לאורך הספר מתחדדת ההכרה התיאורטית והפוליטית בחשיבות הפרקטיקות המייצרות את המרחב הלאומי בשנות החמישים כאתר קונקרטי בו התכנון המודרני מייצר משמעות הנתפסת כמובנת מאליה, והופך את הסביבה למתווכת ולמשעתקת של יחסי הכוח. ספר זה מהווה תרומה חשובה למדף הספרים העוסקים ביחסי חברה, אתניות, פוליטיקה ומרחב בישראל.(פרופ׳ חיים יעקובי)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סיון רג‘ואן שטאנג, נועה חזן
תיאור: מהי תרבות חזותית? מה נכלל בחקר התרבות החזותית, בעולם בכלל ובישראל בפרט? לראשונה בעברית, הספר תרבות חזותית בישראל נדרש לנושאים אלה, תוך התייחסות ביקורתית לשינויים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים שעוברת החברה הישראלית. ציורים ובניינים, מוזיאונים וארכיונים, סרטים וכרזות, בולים וגלויות, תצלומים, תהלוכות, תערוכות ואפילו מכוניות, שעוצבו בישראל והתקבלו זה כבר כחלק בלתי נפרד וכמו־טבעי של המרחב המקומי, מוצגים ב־ 21 מאמרי הספר לצפייה ביקורתית מחודשת. כן נכלל בספר תיק עבודות של אמניות מקומיות עכשוויות, המציבות שאלות בנוגע לסדר החזותי וליכולתן לחתור תחתיו.
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
מאת: שי פרוגל, דורית ברחנא לורנד
תיאור: הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, קריסטה אסטרחן
תיאור: הרשתות החברתיות - והמדיה החברתית בכללותה - יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z. נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת מורה-תלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לאור הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי.
מכון מופ"ת
מאת: יונה רוזנפלד, דפנה גולן, צביקה אור
תיאור: ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם.
מכון מופ"ת
מאת: דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, עירית דיאמנט
תיאור: ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות, בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה. ניתוח ספרות המקרים בעבודת הניהול הוא בבחינת מעשה חלוץ לטיפוח קהילות למידה לסגלי ניהול החולקים את ניסיונם, תבונתם והכרעותיהם הניהוליות עם אחרים. אנו תקווה כי הספר יתרום להרחבת בריתות, ליצירת קהילות למידה הלומדות מתוך הפרקטיקה ומעניקות משמעות מחודשת לעבודתן, ולצמיחתה של מנהיגות בעלת עוצמה; מנהיגות המשפיעה על המערכת בצניעות ובענווה והרואה לנגד עיניה את הדרך נפקחת מחדש שוב ושוב.
מכון מופ"ת
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: איננו בוחרים את הורינו, לרוב איננו בוחרים את ילדינו והבחירה המשמעותית ביותר בחיינו היא הבחירה בבן/בת זוג. לבחירה זו השלכות רבות על חיינו ועל תחושות הרווחה שלנו. כיצד בוחרים ילדינו-חניכנו בבן/בת זוג; האם וכיצד מחנכים אותם לכך; מה דעתם על תהליך הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על אי אלו שגיאות?
ספר זה מנסה להתחקות אחר תהליכי ההיכרות, החיזור וקבלת ההחלטה להינשא בקרב בוגרים צעירים דתיים. הספר הוא תוצאה של מחקרים שהתמקדו בחברה הדתית-לאומית ונמשכו כתריסר שנים.
ארבעה עשר הפרקים הם מסע המתחיל בחינוך הנפרד, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדיוט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות העולות מן הספר, לצד שאלות שנותרות פתוחות. הספר מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, נרטיבים, שאלונים שהועברו למאות בוגרים צעירים ומידע שנלקח מאתרים באינטרנט. מבחינות רבות, ספר זה המתמקד בחברה הדתית-לאומית-תורנית, הוא ספר המשך לשניים מהספרים הקודמים שהתמקדו בדתל"שים.
הספר מזמין את הקוראים למסע הנוגע בנקודות הרגישות ביותר שבחיינו. הספר מיועד למחנכים, ליועצים חינוכיים, למטפלים, להורים, למדריכים בתנועות הנוער, לחוקרים ולבוגרים הצעירים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: הספר עוסק בשחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומכריכה של שרגאקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה. הספר נפתח בגיבוש המושג "זהות מקצועית" באמצעות מחקר ובניית סולם למדידתו. בין השאר אפשר למצוא בספר מחקר הבוחן הבדלים בין מורים המשתתפים בתוכנית "אופק חדש" ובין מורים שאינם משתתפים ביחס לזהות מקצועי ולשחיקה, ומחקר הבוחן את ההבדלים בין מורים המשתתפים בתכנית "עוז לתמורה" ובין מורים שאינם משתתפים. כמו כן אפשר למצוא בספר מחקרים על מחנכי כיתות, על מורים בחינוך המיוחד, על מדריכים במועדון לנוער בסיכון גבוה ועל סדנא לגיבוש זהות מקצועית של פרחי הוראה. הספר ערוך כמסע משותף עם מורה צעירה, בוגרת שזכיתי להיות שותף להכשרתה. מורה זו שיתפה אותי בתחושותיה במכתב שהתפתח למסע בן עשר תחנות ובכל תחנה אנחנו לומדים סוגיה אחת הקשורה לזהות מקצועית ולשחיקה בקרב עובדי חינוך שונים. כל פרק נפתח בהזמנה למסע ונחתם בתובנות מהתחנה שביקרנו בה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: דב שוורץ
תיאור: קובץ מאמרים זה עוסק בסוגיות מתחום השירה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והאמנות. בכל מאמר נידונה שאלה שחוצה את גבולות תחומי-הדעת, וייחודו של הדיון נעוץ בשימוש מגוון במתודות מתחומי חקר התרבות בניתוח טקסטים ויצירות אמנות. הכותבים הם מרצים בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות ביחידה ללימודים בין-תחומיים שבאוניברסיטת בר-אילן. הספר מוגש כמחווה למייסד התכנית ומנהלה לאורך שנים רבות, פרופ' אבי שגיא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חיה שהם
תיאור: הביקורת המוקדמת תייגה את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת האהבה הנכזבת וכך הנחילה את תדמיתה לדורות של קוראים. אולם הקריאה ביצירתה, כפי שהיא משתקפת בספר שלפנינו, מפריכה הנחה זו ומגלה כי קשת הנושאים של גולדברג מכילה מגוון מרתק ורחב הרבה יותר מזה שניסתה הביקורת לקַבֵּעַ. ספר זה מכיל קריאות חדשות ביצירת לאה גולדברג, פרי התבוננות ומחקר בעבודתה הספרותית מנקודות תצפית מגוונות. המחקרים הכלולים בו נשענים על מעקב קשוב אחר נושאים המאירים מזוויות מיוחדות את עולמה האישי והספרותי של היוצרת. הדיונים מבוססים על חתכי אורך, המאפשרים להאיר את הנושאים במבט דיאכרוני ולבדוק את גלגוליהם על ציר הזמן. פרקי הספר חושפים, בין היתר, היבטים מובלעים בפואטיקה של גולדברג ומרחיבים את מנעד הנושאים הייחודיים שיצירתה נדרשת להם, כאלה שהביקורת והמחקר לא התעכבו עליהם כלל או מיעטו לדון בהם. במצטבר מצטייר כאן פרופיל מרתק של יצירת גולדברג, ובמשתמע – שלה עצמה כיוצרת מרובת-פנים המתרחקת מבנאליות, ורחוקה מאוד מן התדמית שניסו להצמיד לה מבקרי דורה הבוגרים והצעירים כאחד. בין התופעות הנבחנות בספר: שירים חוצי מגדר, דמויות נשים מתוך קאנון התרבות המערבית המשמשות כאַלוזיות, משקעי שיר השירים ביצירת גולדברג ומעמדם המיוחד, שירת הגוף (שירה ארוטית), חניכה נשית באמצעות מסעות ברכבות, חילופי חושך ואור כנושא "אובססיבי", שירים על סף המוות, ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: כלילה מגן
תיאור: מאז ומעולם הייתה זירת שירותי הביון נושא מושך המצית את הדמיון. החשאיות והמסתורין האופפים אותה רק הגבירו את העניין שמצאו בה עיתונאים, חוקרים באקדמיה ואף הציבור הרחב. חשופים בעלטה מעניק הצצה ראשונה לממד מרתק הנוגע לשירותי המודיעין, ממד אשר נדחק לקרן זווית במשך שנים ארוכות - הקשרים שנרקמו לרוב מאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, בין ראשי מנגנוני המודיעין ומערכות התקשורת בישראל. בספר נסקרת בהרחבה ההתפתחות המורכבת של היחסים בין שירות הביטחון הכללי והמוסד ובין התקשורת בישראל מאז קום המדינה ועד תחילת המאה העשרים ואחת, והוא דן בדילמות המורכבות שניצבו בפני ראשי הארגונים לאורך השנים, עת נדרשו להתמודד עם סוגיות תקשורתיות מסובכות בכמה מן הפרשיות הביטחוניות שהסעירו את הציבור בארץ ובעולם. האם שירותי המודיעין של מדינת ישראל התאימו עצמם למציאות התקשורתית המשתנה? האם אימצו כלים מעודכנים להתמודדות עם מצבים משבריים, בייחוד לאור התפתחותו המואצת של עידן המידע? סוגיות אלו, כמו גם סוגיות אקטואליות אחרות, נבחנות כאן באופן מרתק. מחברת הספר מפגישה בין שני עולמות הנראים במבט ראשון סותרים לחלוטין: מודיעין ויחסי ציבור, ומדגימה כי הסתירה הזאת היא סתירה לכאורה בלבד. במבט ראשון נראה כי אין לו לעולם המודיעין דבר וחצי דבר עם ענייני תדמית ויחסי ציבור, אלא שבחינה מעמיקה ודקדקנית מגלה כי האמת מורכבת הרבה יותר.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: אורי כהן
תיאור: ב-3 באפריל 1934 נוסד ברחובות מכון מחקר קטן וצנוע, המכון למחקר ע"ש דניאל זיו (The Daniel Sieff Research Institute), ביוזמתו של ד"ר חיים ויצמן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון, היום מכון ויצמן למדע, יועד למחקר מדעי גרידא, בלי הוראה ובלי הענקת תארים, על יסוד ההנחה כי רק המחקר הבסיסי יכול להניב תוצאות מדעיות איכותיות ובעלות ערך יישומי. המוסד הלא שגרתי המיוחד הזה שאף לחדשנות מדעית לתועלת החברה והלאום, ועל התפתחותו השפיעו הקשיים שעמדו לפני החברה היהודית החדשה. מה היו התנאים שאפשרו התפתחות של מדע מודרני בארץ חסרה חומרי גלם, שאוכלוסייתה קטנה והיא רחוקה מכל מרכזי המדע המערבי מי היו הקבוצות והאישים שהביאו לידי הקמת מכון דניאל זיו מה היה מקומם של המדע היישומי והטהור בביסוס מסגרת מאחדת שחותרת לבניין האומה איך תרם הפיתוח של סוגי מדע אלה להזדהות עם קידום פרויקטים לאומיים ולהגברת הסולידריות החברתית איך הגיבו המוסדות האקדמיים והזרמים הפוליטיים העיקריים בארץ על הקמתו של מכון זיו עילו גורמים דחפו להרחיב את הפעילות המדעית של המכון לכדי 'עיר מדע'
מוסד ביאליק
מאת: שגיא טורגן
תיאור: במוקד הספר עומדת שאלת השיפור באיכות כוח האדם בצה"ל ובאיכות הפיקוד בו לאחר מלחמת העצמאות. המקאמה שכתב דיין במהלך השתתפותו בקורס פיקודי מעידה על המתח ועל המאבק בין שתי האסכולות שעיצבו את צה"ל: יוצאי ההגנה והפלמ"ח מול יוצאי הצבא הבריטי. הדעות השונות בקרב שתי האסכולות וגורמים משפיעים נוספים קבעו את דרך המחשבה כיצד להכשיר את הלוחמים והמפקדים בצה"ל. בתהליך שארך שנים אחדות השתפר כוח האדם בצה"ל וגובשה המתודה להכשרת המפקד הישראלי וליצירת דמות מפקד ייחודית. שני תהליכים אלה, המתוארים לראשונה בהרחבה בספר זה, והשינוי החיובי ברוח הלחימה שהובילו דיין והצנחנים, תרמו תרומה מכרעת להפיכתו של צה"ל לצבא שביצע בהצלחה את משימתו 'במבצע קדש' בשנת 1956. בעקבות הצלחה זו הפכו תפיסת ההכשרה לפיקוד ו'דמות המפקד' שגובשו בשנים שקדמו למבצע, למודל שעל פיו הוכשרו דורות של מפקדים בצה"ל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מאיר חזן, מרדכי בר-און, יצחק גרינברג
תיאור: ספר זה הוא הקובץ הרביעי שיוצא לאור במסגרת פרויקט חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות, שאותו יזמו פרופ' אניטה שפירא וד"ר מרדכי בר-און. כחמישים חוקרים וחוקרות נענו לאתגר ופרות עיוניהם ראו אור בשלושה קבצים: 'עם במלחמה', 'אזרחים במלחמה', ו'פוליטיקה במלחמה'. קובץ זה מוקדש לעיון בבעיות הכלכליות שהתעוררו בתקופה הנדונה. בחלק הראשון של הקובץ נבחנים האילוצים התקציביים והכלכליים שיצרה המלחמה והשפעתם על השיקולים הצבאיים והמדיניים, לצד הצורך לפעול לשיקום הכלכלה עם תום המלחמה. כמו כן הוא מציג את הדרכים שבהן הועמד הרכוש הכפרי הפלסטיני הנטוש לרשות הסוכנות היהודית ואת השימושים האזרחיים במחנות הצבא ובמתקני השלטון הבריטי שנותרו בסיום המנדט. החלק השני עוסק בכמה מרכיבים של כלכלת הערים הגדולות. מתוארים בו מאבקי השליטה בנמל חיפה, השינוי המהפכני שחל במעמדה ובכלכלתה של תל אביב ומצוקות האזרחים במהלך המצור המתמשך על ירושלים היהודית. החלק השלישי דן בהיערכותם של מגזרים אזרחיים שונים להתמודדות עם פגעי המלחמה: לשכות המסחר שייצגו את הסקטור הפרטי , קשיי הלבשתם של אלפי המגויסים, 'השוק השחור' שהעיב על הסולידריות הפנימית, תרומתם של ארגוני הנשים ויצ"ו וארגון אמהות עובדות למאמץ האזרחי ופעילותה של ועדת הנגב. החלק הרביעי מוקדש לעיון בדרכים שבהן תפקדו גורמים מרכזיים בחברה האזרחית תחת אש. נדונים בו האתגרים הכלכליים שהונחו לפתחם של שני קיבוצים גדולים, הצרכים הרפואיים שסיפקה קופת חולים הכללית, פועלם של נהגי התחבורה הציבורית בדרכים בעת המלחמה וייצור החשמל ואספקתו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דן מירון
תיאור: אליהו טסלר (1965-1901), "משורר של משוררים", היה חבר בקבוצת המשוררים המודרניסטיים מיסודו של אברהם שלונסקי, ומן המרחיקים לכת במיצוי כמה תכונות של הפואטיקה הקבוצתית המשותפת להם; בייחוד עקרון האיזון של הריגוש באמצעות שלמות צורנית מבריקה והפעלת פעלולי שנינה (wit): כפל משמעות, משחקי מילים, התכתבות מחוכמת עם מסורות הלשון והתרבות באמצעות הציטט והרמז. שיריו האופייניים (כמה מנייני שיר בלבד) היו מונומנטליים, מושלמים ו"הרמטיים", כלומר סגורים בתוך החוקיות האסתטית של עצמם, לא נוחים לקליטה לקורא חסר הסבלנות והידע. משום כך נותר טסלר כמעט לא ידוע לקהל הרחב. לאה גולדברג, לעומת זאת, אמרה עליו שהוא "זורע מילים כבדות על אדמה צחיחה, ובאורח פלא עולים וצומחים מתוכה פרחי נוי מופלאים". הקבוצה המודרניסטית כולה הועמדה לפני דילמות תרבותיות ופואטיות חמורות בשנות הארבעים של המאה שעברה, בזמן שמלחמת העולם, השואה, המאבק בארץ ישראל ומלחמת העצמאות העמידו בספק את הרלוונטיות התרבותית של הפואטיקה שלה ותבעו מן המשוררים השתנות והתחדשות. כמי שדבק בפואטיקה זו באורח המסקני ביותר, הועמד טסלר לפני אתגר חמור במיוחד. במסה חלוצית – היסטורית ופרשנית כאחת – עוקב דן מירון אחר התפתחותו של טסלר המשורר, "פותח" את שיריו "הקשים" וקורא אותם קריאה פרשנית מפורטת ומסביר את המשבר שנקלע אליו. בתוך כך הוא זורע אור על המודרניזם הארץ ישראלי בכללו, על עלייתו ועל שקיעתו. המסה פותחת לפני הקורא את עולמו של משורר ייחודי ובה-בעת היא גם מעמידה פרק (שלא נכתב עד כה) בתולדות השירה העברית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: תמר רוה
תיאור: הביקורת חזרה וציינה את סיפורי צבי לוז כסאגה, הקושרת ארבעה דורות לאותו המקום: החל מימי הטורקים, שאז עלו חלוצים ויסדו שם קיבוץ, עבור לבניהם, דור הפלמ"ח והמשך לנכדיהם וניניהם בתקופת המדינה. דור אחר דור הם במקומם, כפרקים באותה עלילתעל נמשכת, המקיימים מורשת.
לאחרונה יצא מחדש מבחר מסיפורי לוז ועורר גל של מאמרי ביקורת חדשים, שלא רק ייחדו סיפור אלא גם מיקמו אותו כשלב באותה עלילת-על. כל סיפור מוסיף לה נופך משלו, וכך מתגוונת ומתמסדת אותה מורשת. היא שנשמרת שם, כמשפחתית וכציבורית, עד למהפך הכלל ארצי של סוף שנות ה-80 .כאן הובא שוב מבחר מאותן ביקורות חדשות. חוזרת בהן הערכתה של הסאגה כייצוגית לתנועת ההתיישבות הציונית בארץ, או אף לתוצאותיה המאוחרות, הפוסטציוניות.
בזמנה, כתנועה עולה, שימשה ההתיישבות כחיל החלוץ במערכה הציונית; אך עם שינויי הזמנים השתנתה המערכה ופג תוקף החלוציות, ואז שקעה לה התנועה כחיל מובס. רק המקום נותר כשהיה – "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת) – וכבר מכינים שם תושביו העכשוויים מורשת חדשה ואפילו ציונות מחודשת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לאה גולדברג
תיאור: לצד שירים ויצירות לילדים פרסמה לאה גולדברג בקביעוּת, מאז שהייתה בת שש־עשרה, רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי העת. הרשימות כללו ביקורות ספרים ותיאטרון, רשמים מנסיעותיה בארץ ובחו"ל, מחשבות כלליות על מוסר, פסיכולוגיה וספרות, תגובות על אירועים אקטואליים ועוד. בתקופת מגוריה בתל־אביב (1935-1954) התפרנסה מכתיבת רשימות (לעתים פעמיים-שלוש בשבוע) בעיקר ב'דבר' ו'על המשמר'. לחלקן קראה "יומן ספרותי" – רגשות והרהורים שעלו בה כתגובה על אירועי ספרות ותרבות שוטפים או על ענייני דיומא. ספר זה מציג לראשונה בפני הקוראים מבחר מקיף מרשימותיה של לאה גולדברג, החל בראשית דרכה ועד תחילת מלחמת העולם השנייה. רשימות אלה חושפות את השקפותיה המוצקות והמקוריות במגוון נושאים, ומשתפות את הקוראים בטעמה הדק ובידע העצום שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: אלון טל
תיאור: במהלך 68 השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה בישראל מ-850,000 ל-8.5 מיליון בני אדם. ישראל הפכה אחת המדינות הצפופות בעולם. הצפי הוא שמספר התושבים הנוכחי אף יכפיל את עצמו עד שנת 2050 .פרופ' אלון טל מתאר בספר זה כיצד צפיפות האוכלוסין העולה בהתמדה גורמת לבעיות סביבתיות אקוטיות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים בעת הנוכחית. עם עומס כה כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, ובכבישים - הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה. פרופ' טל, המוכּר כמנהיג סביבתי ותיק וחוקר מוביל בתחום הקיימות, מתמודד בספר זה לראשונה עם הסוגיה הנפיצה שעד היום הייתה בבחינת טאבו במדינת ישראל: ההשפעה ההרסנית של הצמיחה הדמוגרפית המואצת. הספר מתעד את המדיניות הציבורית שיצרה את "פיצוץ האוכלוסין" בישראל, את התמורות התרבותיות שנבעו ממנו ואת השינויים הנדרשים על מנת לעבור ליציבות דמוגרפית. הספר מציע קו חשיבה לאומי חדש, המעדיף את איכות החיים על כמות החיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שחר ברם
תיאור: חיבור זה עוסק בארבעה משוררים עברים בולטים מזווית ראייה ייחודית: יחסם לצילום בכלל ולתצלומים בפרט. החיבור בוחן את מערכת היחסים בין סוגי הייצוג - המילולי והויזואלי - בהקשר של כינון הזיכרון: ביצור החומות הסוגרות עליו או הרחבת גבולותיו. ארבעת המשוררים הם, לפי סדר הדיון: דן פגיס (1986-1930), אבות ישורון (1992-1904), טוביה ריבנר (1924-) והרולד שימל (1935-) - מעלה רצף וכיוון ברורים: תנועה מסגירות לפתיחות, וממאבק לשיתוף פעולה ומיזוג. אצל דן פגיס ואבות ישורון התצלום הוא מחסום או איום, ובין דרכי הייצוג המילולית והוויזואלית מתרחש מאבק הקובע את אופי כינון הזיכרון בשיר ואת גבולותיו. אצל טוביה ריבנר והרולד שימל התצלום והשיר נפגשים, הגבולות בין דרכי הייצוג מיטשטשים, הצילום והשירה מתקרבים זה לזה ופועלים יחד. החוט הקושר הוא גלגולי התצלום כמזכרת: תצלום הקרובים שאינם עוד או עיר ההולדת שננטשה, חפץ שחתומים בו פני העבר, מזכרת המזמינה את המשורר להתמודד עם סוגיית הזיכרון האישי והקולקטיבי. החיבור מציע איפוא מבט אחר על ארבעה משוררים עבריים חשובים בני זמננו והרהורים על הקשרים בין השירה לצילום בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: תמר הרמן, חנן כהן, פאדי עומר, אלה הלר, ציפי לזר-שואף
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. השנה בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר, אביעד בן יהודה, נמרוד רוזלר, גיל רוטשילד אליאסי, יונתן רום
תיאור: האם נוסף על הקורבנות בנפש שהטרור מפיל, המאבק בו מחייב גם פגיעה בזכויות אדם? האם מדינה דמוקרטית יכולה להיאבק ביעילות בטרור בלי לאבד את נשמתה? מהן ההטיות המשפיעות על ההחלטות של קובעי המדיניות? האם האמצעים הדרסטיים והפוגעניים ביותר הם גם היעילים ביותר? והאם אפשר לסמוך על הביקורת השיפוטית שתגן במידה הראויה על זכויות האדם, גם אלו של הטרוריסטים? הספר בוחן שאלות אלו ונוספות גם במבט כללי וגם במבט מקרוב. כדי לנסות ולהשיב עליהן הוא בודק לעומק שלוש סוגיות עיקריות: שימוש בעינויים בחקירתם של חשודים במעורבות בטרור; מעצרים מינהליים ותיוג אתני כפי שהוא בא לדי ביטוי בבידוק הביטחוני בשדות התעופה; והמניעה הגורפת של איחוד משפחות פלסטיניות מעורבות )ערבי או ערבייה אזרחי ישראל ופלסטיני או פלסטינית תושבי השטחים( בתוך תחומי מדינת ישראל. הספר מציע דרכים לשיפור הליכי קבלת ההחלטות במאבק בטרור. תכליתן של ההצעות להביא למדיניות מאוזנת ומידתית יותר, שהיא גם יעילה יותר בטווח הארוך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות