נמצאו 357 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חגי ארליך
תיאור: ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח. ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.  
רסלינג
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב בן אריה
תיאור: הספר ״בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל״ מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד״ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים: ״ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדושה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדושה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדּושה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי.״ פרופסור אבי אלקיים ״בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום.״ פרופסור סרז׳ רוג׳ר ״החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב.״ פרופסור אריה קופסקי
הוצאת גמא
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: עמאר דהאמשה, יוסי שוורץ
תיאור: אסופת המאמרים שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין מכסה מנעד רחב של תהליכי מִרחוב ושִיּום, אשר ביסודם יחסי רוב-מיעוט, זיכרון והשכחה, כמו גם יחסי כוחות בין קבוצות לאומיות ותוך קבוצתיות בישראל-פלסטין. אסופת המאמרים הנוכחית היא הבמה הראשונה המפגישה בין שמות המקומות של הכוח ההגמוני הישראלי לבין שמותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני. מאמרי הספר עוקבים אחר התהוות תהליכי השִיּום של הארץ-פלסטין – החל ממתן שמות לערים, דרך רחובות ודרכים וכלה בגאיות ונחלים – בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים.

כחוט השני עוברת ההנחה ששמות מקומות הם מעין טקסט מרחבי רב-משמעי, כך שניתוח עומק שלהם ילמד על מאבקים הקשורים להצפת אידאולוגיה מסוימת וטשטוש נקודת מבט אחרת. המאמרים חושפים את תהליכי המחיקה וההזרה שהפעיל הייצור המרחבי ש"מלמעלה" נגד הייצוג הלשוני ש"מלמטה", את התפיסה המרחבית ואת הפרדיגמות המושגיות המאפשרות את הרציונל ואת האוטופיה של חברי ועדות השמות בישראל.
רסלינג
מאת: עמליה שחף
תיאור: ערב ליל הסדר תשכ״ח, 1968. פזורת ילדים, מיישובים שונים ברחבי הארץ, מגיעה עם הוריהם לחברון ובן לילה הופכת לקבוצה. על טנדר סוסיתא ישן נתלה שלט גדול: ״מתנחלי חברון״. כך יצאו הילדים לדרך חיים ששינתה את מסלול חייהם ואת פני החברה הישראלית.

ספר זה עוסק בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים, 21 בנות ובנים שבשנים 1968–1971 חיו עם משפחותיהם בבית הממשל הצבאי בעיר. שבילי ילדותם נמתחו על ציר של כשלושה קילומטר שחיבר בין המרחב הסגור, מרחב הכוח והשליטה, ובו בית הממשל הצבאי; המרחב הפתוח, נופי חברון בסביבה הכפרית והעירונית; והמרחב המקודש, שבלבו מערת המכפלה.

הספר מאיר סוגיות של ילדוּת במרחב רדיקלי, זהות דורית מבוססת מקום ופדגוגיות של מקום ומקומיות. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב רדיקלי מסוכסך ואלים שגבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים בו, שהסדר החברתי בו מופר והכאוס משתלט, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: איריס לוי
תיאור: כנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה נחבאת מאחורי חומות ושערים המשמרים פנינה אמנותית ייחודית ותוכנית עיטורית מראשית המאה ה-19 שאין לה אח ורע באמנות הכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בפטריארכיה של ירושלים. ספרה של איריס לוי מוקדש למחקר חלוצי של מערך האיקונות המורכב בכנסייה זו. הספר מפרש את המשמעויות הנסתרות של האיקונות שנעשו בראשית המאה ה-19 ובשלהי התקופה העות׳מאנית, בהקשר הפוליטי-החברתי של התקופה. בנוסף לממד ההיסטורי-חברתי מוקדש חלק משמעותי ביותר לניתוח האיקונות מבחינה סגנונית ואיקונוגרפית.

הספר כולל סקירה היסטורית של התקופה ושל התפתחות ציורי האיקונות מהתקופה הביזנטית עד לעת החדשה. חלק נרחב מוקדש לניתוח איקונות רבות המעטרות כיום את קירות הכנסייה ברמלה. האיקונות השתייכו לשני איקונוסטזס – האחד מראשית המאה ה-19 (1817) והשני מסיומה של המאה (1896). במחקרה משחזרת לוי לראשונה את האיקונוסטזס האלה; היא מתארת, מפרשת ובוחנת אותם כעדות לשינויים הכבירים שעברו על הקהילה היוונית-אורתודוכסית בארץ במאה ה-19. הספר מוקדש לבחינה מעמיקה של מחזור אמנותי שלא זכה עד כה להתייחסות מחקרית מספקת. את זאת עושה המחברת תוך השוואה נרחבת לשורה ארוכה של יצירות – הן במערב הלטיני והן במסורת הביזנטית והפוסט-ביזנטית שאליהן משתייכים האיקונות. באופן הזה מצליחה המחברת לעמוד על תהליכים כגון חדירת ההשפעה של האמנות המערבית לאמנות הקהילות היווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש. יחודו של הספר בתרומתו המשמעותית לקורא בשפה העברית ביחס להכרת המשמעויות העיטוריות של הכנסיות בעולם הנוצרי-אורתודוכסי בארץ הקודש בפרט ובעולם האמנות הנוצרית בכלל.
רסלינג
מאת: יוסי קליין-עברי
תיאור: ספרו המחדש של ד"ר יוסי קליין־עברי דן בתאוריות ופרקטיקות אסתטיות, ארכיטקטוניות, ואוּרבניות, פרי הגותם של אינטלקטואלים, מנהיגים פוליטיים ואדריכלים רוויזיוניסטים, ביניהם, זאב ז'בוטינסקי, אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג, איתמר בן אב"י, הרי לוריה ושלמה גפשטיין אישים אלו היו שותפים לניסיון כינונה של אסכולה ארכיטקטונית רוויזיוניסטית, שכמעט ואינה מוזכרת במחקר הקיים.

בספר מנותחת פרשת התכנון וההקמה של הבניין הבית"רי החשוב ביותר בארץ־ישראל − בניין מצודת זאב, שתוכנן על ידי האדריכל הרי לוריה ונבנה בתל־אביב בין השנים 1935 ו־1940. כפי שיפורט, השפעת המנהיגות הבית"רית על תכנון בניין מצודת זאב הייתה גדולה והוא עוצב כמונוּמנט פוליטי ותעמולתי, שהארכיטקטורה ה"לאומית" שלו נוגדת את המודרניות ועמוסה ברכיבים פיגורטיביים וסמליים, בסתירה מוחלטת לאתוס ולתפיסות הדומיננטיות בתל־אביב. תל־אביב הצטירה כ"עיר חדשה", שמנהיגיה ואדריכליה חתרו להקנות לה מעמד של מרכז מודרניסטי מקומי ועולמי. במושגיו של ולטר בנימין, יש להחשיב את "הארכיטקטורה לא ארכיטקטורה" של בניין מצודת זאב, כתוצר מובהק של תהליכים של "אסתטיזציה של הפוליטי", כשאחת המסקנות המרכזיות של מחקר זה היא מסקנה אתית, על פיה ארכיטקטורה אינה רוויזיוניסטית, בולשביקית, סוציאליסטית או אחרת, וכל ניסיון לרתום אותה לצרכים פוליטיים סותר את מהותה ובשל כך הוא נדון לכישלון.
כרמל
מאת: מרדכי נאור
תיאור: קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.

ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.

קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: נילי פורטוגלי
תיאור: ספרה השלישי של האדריכלית והיוצרת הרב תחומית נילי פורטוגלי מזמין אותנו למסע אינטימי של זיכרונות בצפת, מקום הולדתם של בני משפחתה מראשית המאה ה-19, שם הקימה סבתה מלון בקצה של סמטה בעיר העתיקה. הספר - ממשק בין אדריכלות, תרבות, אמנות, קולנוע, רוחניות ומורשת יהודית, על סודם של המקומות האל-זמניים שבהם האדם מרגיש "כבתוך ביתו" - כולל מסה פיוטית לצד גלריית תמונות, שהופקה מסרטה של פורטוגלי, ואת הסמטה היא סיידה בתכלת. הספר דו לשוני (עברית ואנגלית), וכולל קישור לצפייה בחינם בסרט.
מאת: דורון הרצוג
תיאור: בית העלמין היהודי סמבוסקי הוא בית העלמין האבוד של ירושלים. זהו מקום שהזמן שכח וסיפורו טרם סופר. אפילו בקרב ירושלמים ותיקים , רק מעטים שמעו על המקום. מפתיע לגלות כי לאורך מאות שנים, עד לאמצע המאה העשרים, נקברו אלפי יהודים בבית העלמין סמבוסקי על מדרונו הדרומי של הר ציון, הצופה על גיא בן הנום. רבים מהם היו עניי ירושלים, שאף לא זכו למצבה נאה על קברם. ואולם, בדורות האחרונים הושחתו הקברים ונעקרו המצבות עד כי לא נותרה מצבה אחת על מקומה.

במחקר שנמשך עשרות שנים התחקה חוקר ירושלים דורון הרצוג אחר סיפורו של בית העלמין והזיכרון הנמוג של הקבורים בו. הרצוג נבר בפנקסי קבורה שדפיהם הצהיבו מזוקן, בחן תצלומים ישנים, שקע בקריאה בארכיונים מאובקים, שוחח עם זקני ירושלים ואף ניקה ותיעד את שרידי המצבות בעזרת תלמידיו וידידיו, שסחף עמו בהתלהבותו.

בספר, הנקרא בנשימה עצורה כמלאכת בילוש מרתקת, משחזר דורון הרצוג את תולדותיו של בית העלמין, מתעד את המאבקים המתישים בניסיון לעצור את ההרס שהתרחש בו ומעמיד לעיני הקורא את סיפורו הלא-נודע. חומותיה הקדומות של ירושלים העוברות בבית העלמין, מערות הגניזה החבויות בו, הבונקרים הירדניים, עניי ירושלים, המתאבדים וחולי הנפש, החצבים הפורחים בבית הקברות - כל אלו נשזרים יחדיו בספר ייחודי המנציח אתר חשוב ולא-מוכר.

מחקרו של דורון הרצוג, המובא בספר זה בלשון שווה לכל נפש, שימש בסיס לשיקומו ולשחזורו של בית העלמין סמבוסקי, שהחל בשנת 2011.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אהרן הורביץ
תיאור: ראשיתה של ירושלים בגבעה זו. לרגלי הגבעה, משני עבריה, אפיקי נחל קדרון והגיא המרכזי, ומצפון לה נישא הר המוריה. כאן נוסדה עיר כבר בתקופה הכנענית התיכונה (1800 לפנה"ס).  לפני כשלושת אלפים שנים נוצר קשר הרה גורל בין דוד המלך לירושלים עירו. דוד בן ישי, רועה צאן מבית לחם שהיה למלך ישראל, כבש את העיר היבוסית הקטנה והפך אותה לבירת ממלכתו.

מסע אל עיר-דוד, הגרעין הקדום של ירושלים, הוא מסע אל הראשית. בסדרת אירועים מכוננים שהתרחשו כאן, הפכה עיר-דוד למרכז המדיני והרוחני של עם ישראל. בעיר-דוד התאחדו שבטי ישראל לעם, בחצרותיה ובסמטאותיה נכתבו רבים מספרי התנ“ך ובהשראת נביאיה נפוצו בעולם האמונה באל אחד וערכי הצדק והמוסר.

עיר-דוד - המקום בו הכול התחיל.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: ספר מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ה,22- עשיר וגדוש כבכל שנה במידע מחקרי, פרי עטם של חופרי עיר דוד, כמו גם בניתוח רב-ממדי של המידע הרב שהצטבר עם השנים על תולדותיה של ירושלים הקדומה. הכנס ה22- כמו גם ספר הכנס מוקדשים לאירוע חגיגי במיוחד, והוא צאתו לאור של הכרך הראשון של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת רייך ושוקרון בעיר דוד, אירוע שלו חיכו רבים הן בעולם המחקר והן בקהל הרחב של חובבי ידיעת הארץ, מורי הדרך ועוד. קשה להפריז בחשיבותו  של דו"ח זה המסכם את עבודתה של משלחת ששינתה את הבנתנו את תולדותיה של עיר דוד במובנים כה רבים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בספר שלפנינו, שבו מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה18- חברו טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים העוסקים בחקר עיר דוד ובסוגיות המשיקות לה מן הארץ ומן העולם.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-21.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך מאמרים זה מלווה את הכנס השלושה עשר למחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. המאמרים המתפרסמים בו מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך הנוכחי פותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה. בכרך זה קבוצת מאמרים היסטוריים-תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-20. דומה שנושא אחד בולט מעל הכל מבחינת העניין המדעי שהוא מעורר: סוגיית המאה ה10-לפסה"נ וימי הממלכה המאוחדת.

השנה באופן חריג  כרך המאמרים מכיל גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אדם זרטל
תיאור: אדם זרטל היה סטודנט לארכאולוגיה, פצוע מלחמת יום הכיפורים, שרצה להתחיל לנוע. הוא לקח את הקביים, ועם כמה חברים טובים התחיל ללכת. בסקר יסודי שנמשך עשרות שנים הוא חרש את השומרון על גבעותיו וגיאיותיו, בואכה בקעת הירדן, וגילה, בין היתר, את מזבח ראשית ישראל בהר עיבל, ותחתיו שרידי בעלי חיים כשרים, ואת העיר המזוהה עם חרושת הגויים, בירתם של יבין וסיסרא, ובה שרידי מבנים במתכונת ייחודית למקום מוצאם, האי סרדיניה. אך תגליתו הגדולה הנוספת, שהוא מתאר בספר זה שנותר בעיזבונו, היא אולי המדהימה מכולן. בבקעת הירדן ובמורדות המזרחיים של הרי השומרון ובנימין גילה זרטל מתחמי אבן גדולים, שצורתם, המתגלה בשלמותה למביט ממעוף הציפור, צורת כף-רגל. לתצורה זו אין אח ורע בעולם העתיק, אך לשימוש הסמלי בצורתה יש ויש: במצרים הקדומה, וביתר שאת במקרא. המתחמים נמצאים במקומות ההולמים את התיאורים במקרא לגבי מושג חידתי רב משמעות בתולדות העם: אתרי "הגִלְגָּל", שבהם התכנס העם לקראת כיבוש הארץ, לחידוש המלוכה ולעבודת האל. מה הקשר בין הגִּלגל לרגליים, ומדוע נמצאים מתחמים כאלה רק בארץ ישראל?
כיצד נעלמו מתחמי הענק הללו מעיני הדורות?
איך מתגלם על פני הארץ הפסוק "כל מקום אשר תדרֹך כף רגלכם בו לכם נתתיו"?
ומהן, על פי התורה ונביאי ישראל, כפות רגליו של האל?

מתוך אבני הארץ הזאת וטרשיה, מבין דפי התנ"ך וקורות העם, ממחקרי המזרח הקדום ומחוויותיו האישיות של ארכאולוג דגול וידען, מגולל הספר את קורותיה של תגלית החותרת אל גלעין קיומנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: תמר ברגר
תיאור: תמר ברגר משוטטת בנופי השארית של המרחב הישראלי, נופים חברתיים וחפציים, מקומותיהם של מי שנדחקו ושל מה שהורחק: אתרי פסולת, יישובי פריפריה, מוסדות כליאה, חורבות ולבסוף הגוף המזדקן. בסגנונה המסאי-דוקומנטריסטי היא מתארת את המקומות שהיא רואה, מציגה את הנשים והגברים שהיא פוגשת, שנוכחותם לא פעם רבת עוצמה, ומנתחת את התופעות המתוארות בהקשריהן הרעיוניים הכלליים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורי טל
תיאור: ברחבי הארץ פזורים אתרים רבים מאוד שהתקדשו במסורת של תושבי הארץ המוסלמים לאורך מאות שנים. ראשיתה של התופעה עם הופעת האסלאם והכיבוש הערבי של ארץ־ישראל במאה השביעית, והיא התרחבה מאוד במהלך התקופה האיובית וצברה תנופה נוספת לאורך התקופות המוסלמיות הבאות. קדושתם של אתרים אלה ומסורותיהם טופחו הן על ידי שליטים מוסלמים, הן על ידי תושבי הארץ. אתרים לא מעטים יוחסו גם לדמויות תנ"כיות שהיו קדושות ליהדות ולנצרות ואומצו במסורות האיסלאמיות; בימי הביניים זיהו נוסעים יהודים קברים קדושים מוסלמיים ככאלה השייכים לדמויות חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ועל בסיס זיהויים אלה הפכו הקברים למוקדי עלייה לרגל גם ליהודים. במאות התשע-עשרה והעשרים התרחב הפולחן סביב קברים שהתקדשו לשלוש הדתות המונותאיסטיות, הן בקרב תושבי הארץ הן בקרב עולי רגל מרחבי העולם. המקומות קדושים הללו והפולחן בהם הפכו למרכיב מרכזי בתולדות הארץ. מטרתו של הספר קברי קודש מוסלמיים בארץ־ישראל היא להציג אתרי קברים בארץ־ישראל המקודשים למוסלמים, תוך התמקדות ברקע ההיסטורי והדתי של כל אחד מהם. יתוארו דמויות הקדושים והקדושות המונצחים באתרים אלה, לרבות קורות חייהם, התכונות המיוחדות שלהם והכוחות העל-טבעיים שמייחסים להם המאמינים. כמו כן יוצגו מסורות, אגדות, נוהגי פולחן וסיפורים עממיים הקשורים לקדוש ולאתר. הספר מעמיק לחקור את האתרים הקדושים למוסלמים, בין שהם תושבי אזור, עיר או כפר מסוימים ברחבי הארץ, או של שבטים בדואים באזור נדידתם.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אורה לימור
תיאור: ספרות העלייה לרגל היא אחד הביטויים המובהקים לחשיבותה של ארץ הקודש בתרבות הנוצרית. יותר מכל ביטוי ספרותי ואומנותי אחר, סוגה זו היא שהפכה את ירושלים הרחוקה למרכז היקום גם למאמינים שלא עלה בידם להגיע אליה. מבחינה ספרותית היא גם מבשרת את ספרות המסעות הנרחבת שנוצרה שנים רבות אחריה. בספר זה כונסו יחדיו עשרה חיבורים שכתבו נוצרים בימי הביניים המוקדמים על המקומות הקדושים בארץ הקודש. יש בהם שמתארים מסע עלייה לרגל כסדרו, מהם כתובים בגוף ראשון ומהם בגוף שלישי. אחרים מביאים תיאור ענייני של המקומות הקדושים מבלי לערב נקודת מבט אישית, ויש גם כאלה שהם הכלאה של השניים. שמונה מהחיבורים נכתבו במקורם בלטינית בידי מחברים ממערב אירופה, ואילו שניים נכתבו ביוונית ומקורם בנצרות הביזנטית. מבחינה נושאית וכרונולוגית ממשיך ספר זה את ספרה הקודם של אורה לימור מסעות ארץ הקודש: עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה (ירושלים, יד יצחק בן־צבי, תשנ"ח). כקודמו, גם ספר זה נועד להעמיד לרשות החוקרים, הלומדים והקוראים נוסח מעודכן בעברית של תיאורי המסע הנוצריים מן האלף הראשון, מלווה בדיון נרחב בתופעת העלייה לרגל והמקומות הקדושים בתקופה זו. דגש מיוחד הושם בהבנת החוויה של עולי רגל מימים עברו שזכו לראות במו עיניהם את המקומות הקדושים, וזאת בתקופה שבה הארץ לא נשלטה עוד בידי נוצרים. כמו כן הספר מרחיב על אודות מעשה הכתיבה של החיבורים, שמבחינת המחברים היה אף הוא בגדר מסע, מן הזיכרון ומן הסיפור בעל פה אל הטקסט הכתוב והמוגמר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מוסטפא עבאסי
תיאור: הספר דן בתולדות טבריה ותושביה הערבים בתקופת השלטון הבריטי בין השנים 1918 – 1948. הספר, המסתמך על מקורות ארכיוניים שלא נחקרו עד כה, מאיר באור חדש את ההיסטוריה של התושבים הערבים בעיר, שלקראת סוף המנדט היו כמחצית מאוכלוסייתה. בהקשר זה מעמיק הספר בתמורות החברתיות, הדמוגרפיות, הפוליטיות והכלכליות שעברו על ערביי טבריה תחת השלטון הבריטי. הוא בוחן את תפקידה של האליטה הערבית בהנהגת משפחת טברי בניהול העיר, ואת יחסיה עם הבריטים מצד אחד ועם השכנים היהודים מצד אחר. הדיון בערביי טבריה מוצג כחלק מהדיון הכולל בתולדות העיר ובכלל זה בתושביה היהודים. הספר מדגי את היותה של טבריה עיר מעורבת, שכמעט כל המערכות שלה, מלבד אלה הדתיות, פעלו במשותף וביחסים טובים שזכו לשבחים מכל עבר. מוסדות המנהל והעירייה, תחומי המסחר והכלכלה, הדיג, התיירות והנופש היו נקודות מפגש וחיבור בין שני חלקי האוכלוסייה. הספר דן בשאלות מרכזיות שלא זכו עד כה למחקר מעמיק כגון מי היו ערביי טבריה, מה אפיין אותם מבחינה דמוגרפית וחברתית ומי הנהיג אותם בתקופת המנדט, מה היו מקורות הקיום שלהם ומה היה אופי החיים הדתיים בעיר. הספר בוחן לעומק את טיב היחסים בין ערביי העיר לבין העורף הערבי הכפרי של טבריה, מה היה אופי יחסיהם עם שכניהם היהודים לפני מלחמת העצמאות ב-1948, מה קרה במהלך המלחמה ומדוע נהרסה העיר העתיקה כולל הרובע היהודי עד היסוד, עניין המשפיע על תפקודה ותכנונה של טבריה עד ימינו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אייל מירון
תיאור: כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" ה-16 שונה מכל הכנסים שקדמו לו. המושב הראשון בכנס חורג מתוך תחומיהן של עיר דוד וירושלים הקדומה מזרחה מרחק אלפי קילומטרים אל מסופטמיה הקדומה על מנת לחשוף את הזיקות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שבין ירושלים לאשור ובבל הקדומות. בכנס הנוכחי שותף גם מוזיאון ארצות המקרא בירושלים אשר חוגג את התערוכה היחודית "על נהרות בבל" (להלן). אוצרותיה של תרבות מסופוטמיה כמו גם הקשריה לירושלים וארץ ישראל עומדים במרכזו של מושב זה.

המושב השני, כמדי שנה, מחזיר אותנו אל התגליות שנחשפו בתחומי עיר דוד מאז הכנס האחרון.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכנס ה-15 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה הוא "כנס הזהב" העומד השנה בסימן מטמוני זהב שנתגלו בירושלים. לנושא זה מוקדשת התצוגה הארכיאולוגית היחודית שהוכנה במיוחד לכנס זה ובה ממצאי זהב מימי הבית השני והתקופה הביזנטית, כמו גם אחדות מההרצאות בכנס עצמו שרובן המכריע מובא בפני הקורא מעל במה זו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כשאומרים 'עיר דוד' המחשבה הראשונה שעולה במוחנו, ובצדק, היא אודות דוד המלך וימי הבית הראשון. זו היא התקופה המרתקת והעלומה שכבר קרוב ל-150 שנה מתחקים החוקרים אחר עקבותיה. אך בשנים האחרונות מופיעה ירושלים אחרת בחפירות עיר דוד. זו ירושלים של ימי הבית השני.

מבעד לשטחי החפירה החדשים נשקפת תקופת הבית שני על מוקדיה השונים: מחומת נחמיה המבשרת את פתיחתו של עידן חדש בתולדות העיר דרך בריכת השילוח ורחוב עולי הרגל המעלים תמונה של ירושלים בימי תפארתה ועד לרגעים האחרונים והקשים של קרב וחורבן שבהם הסתתרו אחרוני המורדים בתעלות הניקוז ובבורות המים.

בכנס הארבעה עשר של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה מיוצגות שתי התקופות. מבטנו ינוע מממצאים המקרינים על ביצורי העיר ובית המקדש הראשון לביצורי הבית השני ולמונומנטים חשובים שעמדו באותם ימים. החוקרים יציעו, לאור הממצאים החדשים הנחשפים בשטח, פתרונות לשאלות שמשך שנים העסיקו את עולם המחקר. תעלומות כדוגמת תבנית ההיכל בימי הבית הראשון, או זהותו של הנקבר במונומנט המרהיב מימי הבית השני המכונה ”יד אבשלום" יהיו בין הנושאים שיעסוק בהם הכנס השנה ואין ספק שיעוררו הדים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: פרדריק ג’ונס בליס, דיקי ארצ’יבלד קמבל
תיאור: לאחר צאתו לאור של הספר הראשון המתורגם לעברית, תוצר של חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר ירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים, מונח בזה לפני הקוראים עברית הספר השני. כבספר הקודם, יש סיבות אחדות לעשייה הזאת. כמו מרבית הספרים שנכתבו על אודות החפירות בירושלים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, גם הספר הזה אינו בהישג ידם של המתעניינים בעברה הקדום של ירושלים. ספרים אלו הפכו נדירים והם מצויים רק בספריות הוותיקות, וחסרים בספריות החדשות. התכניות המשורטטות ושאר פרטי התיעוד הם מרכיב חשוב בדוחות חפירה אלו. הוצאתו לאור של תרגום זה מאפשרת לציבור גישה להעתקים טובים של פרטי תיעוד אלו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה - הכנס התשיעי' המונח בפני הקורא מסכם שנה פוריה ומרתקת נוספת של חפירות ומחקרים בירושלים הקדומה ובפרט בעיר דוד.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בפסח 2011 הצליחו רוני רייך ואלי שוקרון לחשוף את כל התעלה מבריכת השילוח ועד לקשת רובינסון, דרך של למעלה מ-550 מטר.  בכנס ה-12 של 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה', מציגים החוקרים את חידושי העונות האחרונות ובתוכם התגלית שנזכרה לעיל. הכנס משמש גם במה לפרשנות חדשה של ממצאים המוכרים כבר זמן רב, במה הפתוחה להצגת זוויות ראיה שונות הפותחות צוהר להבנה חדשה של שרידי העבר.

בכרך ההרצאות הנוכחי נאספו כל המאמרים שנישאו בכנס ה-12 על מנת להביא אותם בפני קהל אוהבי ירושלים וכדי שישמשו את חוקרי העתיד המבקשים לעקוב אחר התפתחות הגילויים והמחקרים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: המאמרים המכונסים בכרך זה מהווים גירסה מורחבת של מרבית ההרצאות שניתנו בכנס השמיני של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה.

פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון המשיכו במחקר מערך הרחובות מימי הבית השני הסמוכים לבריכת השילוח שעל גילויה דווח בשנים האחרונות. הם מדווחים על ממצאיהם המרתקים ועל השאלות החדשות העולות מן הממצא.

באותה תקופה נמשך, בתמיכת עמותת אלע“ד, גם פרוייקט סינון העפר מהר הבית בראשות פרופ גבריאל ברקאי וצחי צוויג. ברקאי וצוויג מציגים במאמרם את הממצא העשיר והמרתק החבוי בערמות העפר שפונו מהר הבית, ממצא המשקף את תולדותיה של העיר מן התקופות הקדומות ועד לעת המודרנית. בשל חשיבותו ויחודו של מפעל זה הוקצה למאמר העוסק בו מקום ניכר, ההופך אותו למונוגרפיה העומדת בפני עצמה. יש לציין כי דיווחים ראשוניים על שני מפעלי החפירה שנזכרו לעיל הוצגו בכנסי מחקרי עיר דוד וירושלים
הקדומה בשנים עברו. בכך ממלא הכנס את אחת המטרות המרכזיות שיועדו לו: יצירת במה מרכזית לחוקרים שבהם יוצגו באופן רציף ושיטתי, לאורך שנים, ממצאי החפירות המרכזיות בירושלים הקדומה.

חפירתם של ד“ר דוד עמית ויונתן אדלר, בעפר חפירותיו של ריימונד וייל, זורה אור חדש על אתר מוכר לכאורה, בדרום עיר דוד ועל חפירותיו של ארכיאולוג בן ראשית המאה העשרים. זוהי עדות נאה לחשיבותו של העיסוק המחודש, בטכניקות ארכיאולוגיות מודרניות בחפירותיהם של החוקרים שקדמו לנו.

הכרך שלפנינו מתייחד בכך שהוא כולל סדרת מאמרים המתמקדים בהיבטים שונים הקשורים במפעלי המים ובעיקר במעיין הגיחון ונקבת השילוח.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך המוצג בזה מביא בפני הקורא את רוב ההרצאות שנישאו בכנס העשירי, ובנוסף - שני מאמרים המציגים חומרים חדשים שלא הוצגו בכנס בשל מגבלות הזמן. בחלק האנגלי של כרך זה תורגמו לאנגלית שני מאמרים בעלי עניין מיוחד: מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון על חידושי חפירותיהם בעיר דוד בדגש על תקופת הברונזה התיכונה, ומאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ על ממצאי התקופה הביזנטית בחפירות חניון גבעתי.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: איג וינסאן
תיאור: בשנים 1911-1909 פעלה בעיר דוד בירושלים משלחת חפירות, בראשות הבריטי מונטגיו פארקר. המשלחת חפרה תחת מעטה כבד של חשאיות מפני שלא העתיקות היו בראש מעייניה, אלא אוצרות בית המקדש. כדי לרכך ככל הניתן את הביקורת הציבורית, גייסה המשלחת לשורותיה את האב לואי איג וינסאן, כומר נוצרי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים. וינסאן היה גם ארכיאולוג וחוקר מן המעלה הראשונה. וינסאן בא בעקבות החופרים ותיעד בדייקנות כל מה שנחשף. הוא גם הציע פירושים ארכיאולוגיים והיסטוריים לתגליות. הספר שלפנינו הוא הדו"ח המלא שהוציא וינסאן על חפירות אלה. מבין ההישגים המדעיים ראוי להזכיר את תיעודה המלא והמדויק של ניקבת השילוח, המשמש אותנו עד היום הזה. זיהוי מכלול של כלי חרס מצוירים, ותיארוכם המדויק לאלף השלישי לפסה"נ, קבע סופית שבגבעה זו שליד המעיין מצויים השרידים הקדומים ביותר בסביבה, ולכן אין ספק שיש לזהות כאן את עיר דוד המקראית.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: מלי נבו, יורם רייך, ליה לוין, דניאל מישורי
תיאור: אסופת המאמרים לשמרה עוסקת בקהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל. הספר כולל 23 פרקים שנכתבו על ידי עשרות כותבות וכותבים העוסקים במגוון נקודות מבט, דרכי פעולה ונתיבים לידע תיאורטי, מעשי והתנסותי בנושאים אלה. הספר מאגד בגישה מדעית רב-תחומית ידע חשוב לחברה בישראל, והוא מיועד לתמוך בקידום מציאות חיים מיטיבה שיש בה רווחה אקולוגית-חברתית עמוקה לאדם ולאדמה. השער הראשון של הספר עוסק בנושאים תיאורטיים, פילוסופיים או רעיוניים ביחס לקהילות אקולוגיות ומקיימות; השער השני מתאר מופעים ייחודיים של קהילות אקולוגיות, כפר אקולוגי ודוגמאות לחיים אלטרנטיביים; השער השלישי עוסק בקידום קיימות במערכות ובמוסדות קיימים כדי להשפיע עליהם במישרין; השער הרביעי עוסק במאבקים לבניית קהילה, קואליציות ופורומים משותפים. בלשמרה מומחש שלמרות המורכבות והאתגרים שמזמנת מציאות החיים בעידן של שינוי אקלים ומשבר אקולוגי רב-ממדי, עלינו לשאוף בהווה ובעתיד לחיים בהרמוניה עם הטבע, חיים שבהם הקהילתיות תשמש משאב להתמודדות ודרך חיים שיש בה רווחה הדדית – חיים אנושיים משגשגים בתוך מערכות אקולוגיות בריאות. פרקי הספר מבטאים מגוון רעיונות וביטויים ממשיים למשמעות של קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל, החל ברעיונות לקידום קיימות קהילתית שאין בהם ערעור על המבנים האידיאולוגיים והערכיים הנוכחיים, דרך קהילות שהן ניסיוניות ואולי אף אוטופיות בחיבורן האקולוגי-חברתי-סביבתי. לְשָׁמְרהָּ אמור להוות בין השאר בסיס לדיון מחדש על יצירת ידע, על אקדמיה מעורבת-חברתית ופתוחה למומחיות מבחוץ, ועל שאלות בסיסיות של יחסי אדם-טבע / חברה-מקום.
רסלינג
מאת: עומר עינב
תיאור: ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ — המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה. במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט בספרו נישאר פה לעולם תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון ביגר
תיאור: ארץ ישראל, על שמותיה וכינוייה הרבים – ציון, ארץ הקודש, פלשתינה, פלסטין ועוד – הייתה ידועה במשך הדורות לכל מי שעסק בנושא הארץ – סופרים, עולי רגל, ציירי מפות, חוקרי מקרא, תיאולוגים ועוד. השמות הללו הופיעו במפות שצוירו והודפסו במשך השנים שקדמו למאה ה‐20, אבל שטחה של ארץ ישראל לא הוגדר בהן במדויק. חוסר הבהירות והיעדר ההסכמה באשר לתיחומה של ארץ ישראל היו בין הגורמים שהביאו לקביעת גבולות חדשים לארץ, ללא התחשבות בעבר או במה שדימו לעצמם אנשים בעת ההיא. תהליך קביעת הגבולות, הנעוץ בתדמיות שגובשו במשך מאות ואלפי שנים, החל להתבצע בשטח בתחילת המאה ה‐20, והוא נמשך גם בימינו אנו. הגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל נקבעו תוך כדי תהליך מדיני‐צבאי‐פוליטי שתחילתו רק בראשית המאה ה‐20. תהליך זה התבצע בשלוש צורות ובשלוש תקופות: גבולות שקבעו גורמים עולמיים במשא ומתן דיפלומטי בין השנים 1906-1947; גבולות שקבעו המדינות באזור בעקבות מהלכי מלחמה וכיבוש בין השנים 1948‑1974; גבולות שלום שקבעו מדינות האזור במשא ומתן דיפלומטי משנת 1977 עד היום, תהליך שטרם הסתיים. בספר זה מתואר בהרחבה תהליך עיצובם של גבולות מדינת ישראל. תהליך זה טרם הושלם, שכן חלק מגבולות הקבע עם המדינות השכנות עדיין לא נקבעו. ספרו החדש של גדעון ביגר מבקש להציג לציבור הקוראים את המסד ההיסטורי של סוגיה זו לקראת הבאות .
רסלינג
מאת: איל חלפון, רן ברקאי
תיאור: היה היו פעם בני אדם שיצאו מאפריקה, לעבר עתיד טוב יותר. הם עברו וחיו גם כאן, במה שאז היה יערות, מדבריות והרים, והיום הוא ארץ ישראל. הם צדו פילים ופיתחו כלים באזור הכנרת. קברו מתים במורדות הכרמל. חצבו אבנים בגליל העליון. הפיקו נחושת בערבה. הקימו מבנים יוצאי דופן במדבר יהודה וברמת הגולן. גילו את נפלאות האש וצלו בשר לא רחוק מכביש 5 של ימינו. הם האבות הקדמונים שלנו. היו פה לפנינו עולה על עקבותיהם. כשהם מצוידים בידע, בסקרנות ובהומור בריא, איל חלפון ורן ברקאי פוסעים מנקודה לנקודה וחושפים עולם תוסס, מופלא ואכזר. עולם שגיבוריו הם הומו הביליס והומו ארקטוס וניאנדרתלים והומו סאפיינס, אך גם שלל חוקרים, חקלאים, גנרלים, מדענים והרפתקנים בני זמננו, שחפרו וזחלו וטיפסו והשתלשלו מחבלים כדי להבין מאיפה באנו ומה עשו קודמינו. זהו ספר על עולם עתיק, שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על טבע האדם, על הטבע בכלל ועל והיחסים ביניהם. זהו ספר על עולם העבר, שנושא משמעות עמוקה לחיינו בהווה ובעתיד. זהו ספר מסע. מסע במקום. מסע בזמן. מסע אנושי. רק אל תשכחו לקחת כובע.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יעקב בן ארי
תיאור: רועי צאן ונוודים חיו בתקופה הרומית־ביזנטית בשולי ההתיישבות בארץ ישראל , במדבריות הנגב, ביהודה ושומרון ובגולן הבזלתי, והותירו אחריהם עדויות אילמות וכתובות. בספר זה נעשה ניסיון ראשון לחבר באופן שיטתי את הנתונים הייחודיים, המוצנעים במפות הסקרים הארכיאולוגיים ובדוחות החפירה, והיכולים ללמד על התיישבות רועי צאן ונוודים , עם מקורות היסטוריים שונים. באלו נמנים מקורות תלמודיים, מקורות העוסקים בחקלאות הרומית, מקורות נזיריים וצלייניים וכן עדויות מהתרבות הערבית והבדווית המסורתית בשתי המאות האחרונות. סוגיות רבות הקשורות להיבטים כלכליים והתיישבותיים של רועי הצאן והנוודים נידונות בספר. ביניהן: סביבה ונוף כמקורות מחיה לאוכלוסייה האנושית הנוודית וצאנה, התרבות החומרית ועולם החי הנוודי, המבנה הארגוני־חברתי של האוכלוסייה הנוודית והיחסים בין שבטי הנוודים לבין עצמם ובינם לבין שכניהם והשלטון המקומי והמרכזי, השפעת המציאות הקיומית של הנווד רועה הצאן על פולחנו, אמונתו והתנהגותו המוסרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם ששון, רפאל י' לואיס, דניאל וורגה
תיאור: קובץ המחקרים המובא באסופה זו הוא פרי תולדה של הכינוס ה‑ 16 של חידושים בחקר אשקלון, שכותרתו "מרחב אשקלון - חזית לחימה ומרחב מחיה. מטרת הכינוס הייתה ללבן במסגרת עיונית את שאלת מקומה של אשקלון כמרחב מחיה, ומנגד, לבחון את מקומה של העיר כאזור של עימותים צבאיים לאורך ההיסטוריה האנושית. עיון באסופה זו יגלה כי קובצו בו יחדיו טווח נושאים רחב, ולצד פרסום אתרים ארכאולוגיים הורחב המנעד גם למחקרים שעוסקים בשיטות מחקר חדשניות, מחקרים שעניינם גיאוגרפיה היסטורית, שדות קרב, ראשית היישוב העברי, טופונימיה (שיום) וזיכרון. אף כי העיר אשקלון נמצאת במוקד המחקרים, המסגרת הגיאוגרפית שבה עוסק הקובץ היא רחבה הרבה יותר ונוגעת לאתרי שפלת יהודה, מישור החוף הדרומי ופאתי שדרת ההר. המחקרים הם על שלל תקופות, החל ביישוב מהעבר הרחוק - מהתקופה הכלקוליתית, ועד לעבר הקרוב - ערב מלחמת הקוממיות. המחקרים מוצגים על פי סדר התקופות וההתרחשויות בזמן (ככל הניתן), כהשתקפות ישירה של רצף התפתחות המרחב מהקדום ביותר ועד למאוחר.
רסלינג
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהי מולדת ומתי היא הופכת לטריטוריה לאומית? האם מאז ומעולם התקיימה או שהיא מוצר היסטורי חדש? מדוע כה הרבה אנשים במאה ה־20 היו נכונים למות למענה? מהו גבול ומאיזו סיבה אין אומות מסכימות לוותר ולו על סנטימטר אחד מאדמת מכורתן? במאתיים השנים האחרונות נולדו על פני כדור הארץ קרוב ל־200 "מולדות" ועוד היד נטויה. מה צופן העתיד לריבוי זה? סוגיות אלה ואחרות מובילות לתהיות על מהותה של "המולדת היהודית". האם המושג מולדת במשמעותו המודרנית קיים בכלל במקרא או בתלמוד? מהי הארץ המובטחת? אדמת קודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות המערביות או ארץ מוצאם של יהודי העולם? האמנם שאפו בני דת משה חסידי התלמוד להגר אליה במשך אלפיים שנים? ומדוע רוב צאצאיהם אינם מבקשים לחיות בה היום? ומה על תושביה המקוריים של הארץ שהפכו בה לדיירי משנה? האם עומדת להם בכלל הזכות להמשיך ולהתקיים עליה או ששהותם בה זמנית? מהו הסיכוי שאף הם יזכו אי פעם לריבונות עצמית במולדתם? לאחר שהעמיד את המיתוס על קיומו הנצחי של עם יהודי בסימן שאלה פונה שלמה זנד לבחון את טריטוריית המסתורין הקדושה שנעשתה לאדמת מריבה לאומית בקונפליקט הממושך ביותר במאה ה־20. בספרו החדש מתי ואיך הומצאה ארץ־ישראל? הוא מנסה לפרק אגדות ארוכות שנים הלופתות את המקום ודעות קדומות החונקות אותו. הוא תוהה על מהות המושג "זכות היסטורית", ומתאר כיצד פרוטסטנטים אוונגליסטיים ויהודים ציוניים המציאו במאה ה־19 את "ארץ־ישראל" כמושג גיאו־פוליטי מודרני. המצאה לאומית זו היא שאִפשרה את ההתנחלות במרחב המזרח תיכוני, היא שעודדה אותה, היא אשר הביאה להקמתה של מדינת ישראל והיא שמאיימת היום על קיומה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מעוז עזריהו
תיאור: ספר זה חוגג את תל אביב: העיר, הרעיון, המציאות והדימוי. תל אביב - שכונה של יפו שזכתה למעמד של עיר רק כשחגגה חצי יובל לייסודה - הייתה ונותרה גם רעיון וחזון, משאת נפש ומושא לקנאה וטינה; נושאו של שיח פוליטי ותרבותי רווי בדימוייה, בתדמיותיה ובמותגיה; עיר כרך ובה בעת עיר קרתנית, עיר עברית ועיר עולם. מדינת תל אביב היא ישות רעיונית בלתי נפרדת מן השיח העכשווי על תל אביב ועל מקומה המרכזי והשנוי במחלוקת בהוויה הישראלית. שבויה בדימויה עוסק בכינונה של מדינת תל אביב כאפשרות גאו פוליטית ותרבותית בתקופת המדינה שבדרך ובוחן את תולדות בידולה מהיישוב הציוני וממדינת ישראל. הוא משרטט קווי מתאר לדיון בהיסטוריה התרבותית של דימויים ותדמיות, מטבעות לשון וקלישאות, תפיסות רעיוניות ותבניות אידאולוגיות, שאיפות ורחשי לב, שמבססים את מעמדה הייחודי של מדינת תל אביב במדינת ישראל ואת היותה היבט חיוני של המצב הישראלי.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רובין ריכב
תיאור: נוף הרי ירושלים הוא נוף תרבותי, נוף שעוצב בידי האדם והחברה בחלופות הזמן, נוף שעבר גלגולים רבים משחר ההיסטוריה עד ימינו. כל מי שעבר בו ופעל בו טבע בו את חותמו, ובאופן הזה אוצר הנוף את השינויים שהתרחשו בו. הספר מציע דרכים לקריאת השרידים שהשאירו אחריהם בני תקופות העבר בנוף; הוא מפרק את הנוף למרכיביו על מנת לנתח את התמונה המורכבת; הוא משייך פרטים שונים בנוף לתקופות שונות כדי להבין טוב יותר את משמעותם. כך מציע הספר להבחין היכן מסתתר כפר ערבי נטוש מתחת ליערות האורן שנטעה הקרן הקיימת לישראל לאחר קום המדינה, היכן מסתתרים שרידים צלבניים בין חורבותיו של כפר ערבי, לצד שרידים קדומים עוד יותר מאחורי המבנה הצלבני. היכן מתגלים הכרם הקדום, השוֹמרה, שרידי הגת החצובה ולאן נעלם קבר השיח'. כיצד משטח סלע ובור מים מספרים לנו את סיפור העבר. באמצעות מקרי מבחן נבחרים, אשר כל אחד מהם מציג תקופה אחת ותהליך המאפיין אותה, מציג הספר את טביעת החותם התרבותית בהרי ירושלים. הספר הוא פרי של שילוב בין החוויה האישית לבין הלימוד המדעי של נוף תרבותי בחלופות הזמן. המחבר מציג את הדרך שבה הוא מתבונן בנוף הרי ירושלים, הנוף שבו גדל ובו הוא פועל כחוקר. בחלקים מסוימים גובר הניתוח המדעי המבוסס על מקורות היסטוריים, מפות, תצלומי אוויר ושרידים ארכיאולוגיים, ובחלקים אחרים ניצבת בחזית ההתבוננות האישית והפרשנות הנסמכת עליה.
רסלינג
מאת: זאב וייס
תיאור: ציפורי, ’פאר הגליל כולו’ בלשונו של יוסף בן מתתיהו, נמנית עם האתרים הקלסיים החשובים במדינת ישראל. שרידיה הולכים ונחשפים ברציפות מאז 1985 בידי כמה משלחות מהארץ ומחוצה לה. באתר נתגלו מבני ציבור, בתים פרטיים, ממצא קטן, ולמעלה מ-70 פסיפסים המתוארכים למן המאה השנייה ועד למאה השישית לסה”נ. ממצאי החפירה בציפורי מהווים נדבך חשוב בהכרת עולמה החומרי-תרבותי של אוכלוסיית העיר, מהתקופה ההלניסטית עם התבססותו של הישוב בראש הגבעה, בימי פריחתה של העיר בתקופות הרומית והביזנטית, ועד התקופה המוסלמית הקדומה, שעה שהיישוב הצטמצם לכפר קטן. אלו מאפשרים להכיר את הפסיפס האנושי, הדתי, החברתי, והתרבותי במקום, ולחוש בד בבד בתמורות שהתרחשו בעיר הגלילית במעבר מתקופה אחת לרעותה. שאלות בסיסיות הנוגעות באופייה של העיר היהודית, שנדונו רק לפני עשור או שניים, פינו את מקומן לדיון מעמיק במגוון נושאים הנוגעים לא רק בהכרת דמותה של ציפורי ואורח החיים של תושביה, אלא גם בהכרת דמותה של העיר הארץ ישראלית בשלהי העת העתיקה. הסיור בעתיקות ציפורי מאפשר לגעת בעבר ולהתמודד עם שאלות של תרבות וזהות, שיש להן גם השלכות עכשוויות. ספר זה מקיף היסטוריה בת אלף שנים של העיר הגלילית והוא מעניק, לראשונה, תמונה מקיפה ועדכנית של העיר, בנייניה ותושביה בעידן של תמורות. הוא מכיל דיון היסטורי, חברתי ותרבותי הבוחן את דמותה של העיר לאורם של הממצאים הארכיאולוגיים, הכתובות, והמקורות הספרותיים. בספר משובצים איורים ותמונות, תוכניות ושחזורים הממחישים את עברה המפואר של ציפורי, עיר גדולה ומשגשגת, פסיפס של תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: משה מעוז
תיאור: ספרו של משה מעוז מציע מחקר דקדקני אודות נזירות ירושלים הנוצרית-ביזנטית בין המאות השלישית והשביעית. זוהי תקופה סוערת ועתירת מתחים. שלל דמויות ססגוניות - נזירים, אצילות לשעבר שזנחו את חיי המותרות, קיסרית בגלות, מלאו את רחובות העיר. ועידת כלקדון יצרה פילוג תיאולוגי שקיים עד היום, אשר חילק את הנוצרים בירושלים לשניים - תומכי ומתנגדי החלטות הוועידה. זאת ועוד: בשנת 614 נכבשת ירושלים על ידי הפרסים אשר מחריבים את ירושלים הנוצרית ולוקחים לשלל את הצלב המקורי. אולם כיבושם אינו מחזיק מעמד זמן רב. בשנת 630 יוצא קיסר ביזנטיון הרקליוס בתהלוכת ניצחון במהלכה הוא משיב את הצלב לכנסיית הקבר. ירושלים הביזנטית שבה לתחייה, עד הכיבוש המוסלמי.
הוצאת גמא
הצג עוד תוצאות